צ'זארה פבזה
![]() | |
לידה |
9 בספטמבר 1908 סאנטו סטפנו בלבו, ממלכת איטליה ![]() |
---|---|
התאבד |
27 באוגוסט 1950 (בגיל 41) טורינו, איטליה ![]() |
מדינה |
איטליה, ממלכת איטליה ![]() |
מקום קבורה |
סאנטו סטפנו בלבו ![]() |
מקום מגורים |
סאנטו סטפנו בלבו, טורינו, רומא, Brancaleone, טורינו, טורינו ![]() |
מקום לימודים |
אוניברסיטת טורינו, Liceo Classico Massimo D'Azeglio, Sociale ![]() |
שפות היצירה |
איטלקית, אנגלית ![]() |
סוגה |
שירה, רומן ![]() |
יצירות בולטות |
Dialogues with Leucò, The Moon and the Bonfires ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס סטרגה (1950) ![]() |
חתימה |
![]() ![]() |
![]() ![]() |
צ'זארה פבזה (באיטלקית: Cesare Pavese; 9 בספטמבר 1908 – 27 באוגוסט 1950) היה סופר ומשורר איטלקי, מהחשובים שבסופרי איטליה במאה העשרים.
פבזה כתב רומנים, סיפורים קצרים ושירה, ונוסף על כך נודע גם כמתרגם וכמבקר ספרותי. הוא פרסם "אנתולוגיה אמריקנית" בעריכתו של אליו ויטוריני, וכן תרגם יצירות קלאסיות כגון מובי דיק מאת הרמן מלוויל, ויצירות שונות מאת ג'ון דוס פאסוס, ויליאם פוקנר, דניאל דפו, ג'יימס ג'ויס וצ'ארלס דיקנס.
בעבודתו כמבקר תרם ליצירתו של "מיתוס אמריקני" באיטליה של אמצע שנות השלושים. פבזה פעל בתחום ההוצאה לאור, בהוצאת אֶינַאוּדיו, והביא אל התרבות האיטלקית כתבים בנושאים שעד אז לא היו חלק מן השיח הציבורי באיטליה (אידיאליזם, מרקסיזם, נושאים דתיים, אתנולוגיים ופסיכולוגיים).
פבזה היה חוקר, מלומד ואיש הגות, שהיה מזוהה עם השמאל באיטליה. הוא שלח יד בנפשו בגיל 41 בחדר קטן בקומה השלישית של מלון "רומא" שבטורינו. לאורך חייו ניסה להתגבר על בדידות פנימית, שאותה חש כגזרה וייעוד.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פבזה נולד בשנת 1908 בעיירה סאנטו סטפנו בֶּלְבּו שבנפת קוּנֶאוֹ ("קוֹנִי" בצרפתית, בפיימונטזית, באוקסיטנית ובפורטוגזית).
בשנת 1914 נפטר אביו. מותו של האב היה טראומה עבור פבזה הצעיר, שנאלץ לגדול תחת חינוכה הנוקשה של האם. הוא השלים את לימודי התיכון בטורינו אצל אאוגוסטו מונטי שהיה שותפו של העיתונאי והפוליטיקאי פיירו גוֹבֶּטי, סופר, מחנך וחוקר. היה זה הקשר הראשון של פבזה עם עולמם של אנשי רוח ואינטלקטואלים, אנשים בעלי שיעור קומה כגון לאונה גינצבורג, טוליו פינלי, ויטוריו פואה ונורברטו בוביו.
בשנות לימודיו באוניברסיטה פבזה פיתח עניין בספרות האמריקנית. בשנים אלה שימש כמתרגם וכמורה לשפה האנגלית. בסיום לימודיו באוניברסיטה כתב פבזה עבודת תזה על המשורר וולט ויטמן.
השירים בספרו "מעייף לעבוד" ("Lavorare stanca") משנת 1936 היו מרעננים בחדשנותם. שיריו ויצירות הסיפורת שלו משכו קהל רחב.
בשנת 1950 זכה פבזה בפרס סְטְרֶגָה היוקרתי בזכות הרומן בשלושה חלקים (טריפטיכון) "הקיץ היפה" ("La bella estate").
סיום הקשר שלו עם השחקנית האמריקנית קונסטנס דאולינג, שלה הקדיש את השירים האחרונים בספרו "יבוא המוות ועיניו יהיו עיניך", והמועקה הקיומית הובילו אותו לביצוע מעשה התאבדות ב-27 באוגוסט 1950, בחדר במלון "רומא" שבעיר טורינו.
ידידו של פבזה, הסופר דאווידה לאיולו, תיאר בספרו "ההרגל הרע האבסורדי" את הכאב הקיומי שתמיד אפף את פבזה. ידידתו וחברתו לעבודה בהוצאת "אינאודי", הסופרת נטליה גינצבורג תיארה אותו:
ביחסו של פאבזה אלינו, אל ידידיו, היה תמיד איזה יסוד לגלגני, בנימה של לגלוג היה מעיר את הערותיו ומתוודע אלינו; ובלגלוג זה, שאולי היה מתכונותיו היותר יפות, לא ידע להשתמש לגבי הדברים שהיו חשובים לו מכל - לא לגבי יחסיו עם הנשים שהתאהב בהן ולא לגבי ספריו; בלגלוג השתמש רק בתחום הידידות, כי הידידות הייתה בעיניו רגש טבעי, לא-מכוון במידת מה; כלומר, דבר שאין לנהוג בו בחשיבות יתירה. אך אל האהבה והכתיבה הטיל את עצמו בסערת-נפש קדחתנית ובמחושב, ובשום פנים לא יכול לצחוק עליהן או להיות עד תום הוא עצמו. עתה, כשאני מהרהרת בו לעיתים, אני זוכרת יותר מכל את לגלוגו ומבכה אותו, כי אינו קיים עוד. בספריו אין אף צל צלו של לגלוג; המקום היחיד שיכולת למצוא אותו היה בהבזק חיוכו הזדוני"
— נטליה גינצבורג, "לקסיקון משפחתי", תרגום מאיטלקית: מרים שוסטרמן, הוצאת עם עובד, 1988, עמ' 175
יצירות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מעייף לעבוד", ספר שירים, ראה אור לראשונה ב-1936 בפירנצה. מהדורה מורחבת - טורינו 1943.
- "כְּפָריך", רומן, 1941.
- "חופשת אוגוסט", רומן, טורינו 1946.
- "דיאלוגים עם לֶאוּקוֹ", סיפורים, 1947.
- "בטרם יקרא התרנגול", רומן, טורינו 1949.
- "הקיץ היפה", רומן, טורינו 1949.
- "הירח והמדורות", רומן, 1950 (הוצאת אינאודי), 1969, 1982 (הוצאת מונדאדורי).
- "יבוא המוות ועיניו יהיו עיניך", ספר שירים, טורינו 1951.
ספריו של פבזה בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הירח והמדורות, תרגמה רות עטרון, הספריה לעם, עם עובד, תל אביב, תשל"א 1971.
- הבהוב השחר, שישה שירים, תרגמו טל ניצן וז'ק וענבל ארביב, מהדורה דו-לשונית עברית-איטלקית, אבן חושן, רעננה, 2008.
- הקיץ היפה, תרגום ענת שפיצן, גבריאלה פדובאנו ; עריכת תרגום ואחרית דבר אריאל רטהאוז, ירושלים : כרמל, תשע"א 2011.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'זארה פבזה, ברשת החברתית Goodreads
- צ'זארה פבזה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- צ'זארה פבזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
צ'זרה פבזה (1908-1950), דף שער בספרייה הלאומית