צ'ו ריונג-האי
.jpg) | |||||||
| צ'וי באוקטובר 2019 | |||||||
| לידה |
15 בינואר 1950 (בן 74) Sinchon County, קוריאה הצפונית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
קוריאה הצפונית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת קים איל-סונג | ||||||
| מפלגה | מפלגת הפועלים של קוריאה | ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
סגן מרשל צ'וי ריונג-הא (בהאנגול: 최룡 해, בהאנג'ה: 崔龍海; נולד ב-15 בינואר 1950) הוא פוליטיקאי וקצין צבא צפון קוריאני המכהן כנשיא נשיאות אספת העם העליונה המהווה את הפרלמנט החד-ביתי של קוריאה הצפונית וסגן יו"ר הוועדה לענייני המדינה מאז אפריל 2019. הוא גם חבר בנשיאות הפוליטביורו וסגן יו"ר מפלגת הפועלים של קוריאה. הוא שימש גם כמפקד הצבאי של המנהיג העליון של קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ו נולד בנפת סינצ'ון שבמחוז דרום חוונגהא בדרום 15 בינואר 1950 כבן של צ'ו היון, שכיהן כשר ההגנה של צפון קוריאה משנת 1968 עד 1976. הוא התגייס לשירות בכוחות המזוינים העממיים של קוריאה הצפונית בשנת 1967 וסיים את לימודיו באוניברסיטת קים איל-סונג כמומחה פוליטי וכלכלי.
בשנות השמונים הוא היה חבר מוביל בליגת הנוער העובדת הסוציאליסטית, בהיותו סגן יו"ר שלה משנת 1981 ויו"ר משנת 1986. בשנת 1986 הוא נבחר גם לסגנו של ועידת העם העליונה, חבר הנשיאות שלה, וחבר מן המניין בוועד המרכזי של מפלגת הפועלים של קוריאה. בשנות ה-90 הוא גם הוביל את התאחדות הכדורגל של קוריאה הצפונית ואת איגוד הטקוונדו לנוער קוריאני. הוא זכה בתואר גיבור קוריאה הצפונית בשנת 1993. הוא הוחלף כמזכיר הראשון של ליגת הנוער על ידי ראי איל-חוואן בישיבת המליאה ה-14 של מרכז הליגה (ינואר 1998), רשמית "בגלל מחלתו". זה היה למעשה בגלל שביקורות מפלגה שגרתיות מצאו שהוא מוכר גרוטאות מתכת לקונים זרים ללא אישור רשמי. הוא עמד בפני הוצאה להורג אך קים קיונג-הוי, אחותו של המנהיג דאז קים ג'ונג-איל, התערבה כדי להציל את חייו.
לאחר שהתמודד עם חינוך מחדש באמצעות עבודה, צ'ו היה סגן מנהל המחלקה לעניינים כלליים של הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים של קוריאה, אז מזכיר הראשי של ועד המפלגה במחוז הוונגהי משנת 2006 עד 2010. בספטמבר 2010, במהלך הוועידה השלישית של מפלגת הפועלים מקוריאה, הועלה לדרגת גנרל וכן כחבר במזכירות מפלגת הפועלים של קוריאה והנציבות הצבאית המרכזית, וחבר חלופי בפוליטביורו. כמו כן מונה למזכיר לענייני צבא.
צ'ו לא זכה להתייחסות ציבורית מיוחדת עד מותו של המזכיר הכללי קים ג'ונג איל בדצמבר 2011. צ'ו נתפס אז כאיש מפתח בהבטחת שלטונו של קים ג'ונג און. באפריל 2012 הוא קיבל מבצעים חשובים לסגן מרשל, חבר נשיאות הפוליטביורו של הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים של קוריאה, סגן יו"ר הוועדה הצבאית המרכזית, מנהל הלשכה המדינית הכללית של הכוחות המזוינים העממיים של קוריאה הצפונית וחבר בוועדת ההגנה הלאומית של קוריאה הצפונית, שמילא במידה רבה את הודעה שנשארה לא עסוקה במותו של ג'ו מיונג-רוק ועבדה כמתווכת כוח אצל קים ג'ונג און.
צ'ו, הנחשב לבני טיפוח של ג'אנג סונג-טאק, נראה כחלק מתוכניתו של קים ג'ונג און להחזיר את שליטת המפלגה על הצבא לאחר שההפך על ידי קים ג'ונג איל, במיוחד לאחר פיטורו סגן מרשל ריא יונג הו. למעשה, לצ'ו אין רקע צבאי חזק ונראה שהוא תמך בהעסקת חיילים לבניית מתקנים אזרחיים. הצ'וסון אילבו מדווח כי גורם דיפלומטי אמר כי צ'ו ממנה את חברי ליגת הנוער הסוציאליסטית לתפקידים צבאיים מרכזיים ו"השתלט על עסקים שונים המנוהלים על ידי הצבא, מאבדים אמון ונאמנות בקרב החיילים. "הבדיקות של צ'ו הן היחידות כאלה, מלבד זה של קים ג'ונג און וראש הממשלה, המדווחים בפריסה ארצית על ידי כלי תקשורת ממלכתיים.
בדצמבר 2012, צ'ו הורד מדרגת סגן מרשל לגנרל, מכיוון שרשם כמנכ"ל KPA בישיבה ארצית לציון יום השנה הראשון למוות של קים ג'ונג-איל ב -16 בדצמבר ובטקס הפתיחה של ארמון השמש קומסוסאן, אם כי הוא לבש סמלים של סגן מרשל במהלך העצרת לחגיגת ההשקה המצליחה של קוואנגמיונגסונג 3 יחידה 2 ב -14 בדצמבר. זה יהיה בד בבד עם הרדתו של היון יונג-צ'ול לאותה דרגה והסרתו של קים ג'ונג-גאק כשר הביטחון, ועשוי להיות תוצאה של חוסר שביעות הרצון הגובר של הצבא החזק מעל כהונתו של צ'ו. צ'ו נראה ללא הסבר כשהוא לובש שוב את סמלי המשנה של המשנה למרשל בפגישה בפברואר 2013 והפך לשליח המיוחד של קים ג'ונג און לשותף האסטרטגי סין.
בתחילת 2014 נעדר צ'ו באופן ניכר ממספר אירועים ציבוריים בהם הוא בדרך כלל ישתתף עם המנהיג הבכיר. במרץ 2014 דווח כי צ'ו נכלא ונחקר. צ'ו נראה לאחר מכן בציבור בהליכה ברפיון.
הוא מונה לסגן יו"ר ועדת ההגנה הלאומית באפריל 2014, וככל הנראה חיזק את תפקידו מספר 2, אך במקומו הוחלף סגן מרשל האוואנג פיונג. מאז אפריל 2019 משמש כנשיא נשיאות אספת העם העליונה, תפקיד המקביל לראש המדינה. במסגרת תפקיד זה הוא מקבל נציגים דיפלומטיים בקוריאה הצפונית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הקודם: קים יונג-נאם |
נשיא נשיאות אספת העם העליונה מכהן |
הבא: |