צ'יאנג מאי
 סמל צ'יאנג מאי | |
 | |
| מדינה |
 תאילנד |
|---|---|
| מחוז | צ'יאנג מאי |
| תאריך ייסוד | 1296 |
| שטח | 40.216 קמ"ר |
| גובה | 310 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,198,000 (2022) |
| ‑ במטרופולין | 1,198,000 (2022) |
| ‑ צפיפות | 3,687 נפש לקמ"ר (2008) |
| קואורדינטות | 18°47′20″N 98°59′00″E / 18.78889°N 98.98333°E |
| אזור זמן | UTC +7 |
| https://www.cmcity.go.th/ | |
|
(למפת תאילנד רגילה)  | |
צִ'יאַנג-מַאי או צִ'אַנג-מַאי (הטעמה על ה-צִ'י), (בתאית: เชียงใหม่, ⓘⒾ) היא העיר השנייה בגודלה בתאילנד (אחרי הבירה בנגקוק) והעיר הגדולה ביותר בצפון תאילנד. היא משמשת כבירת המחוז צ'יאנג מאי. העיר מכונה "ורד הצפון".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר הייתה העיר חלק מהממלכה הצפונית שהשתרעה על טריטוריות שכיום שייכות ללאוס, תאילנד, ומיאנמר, ומרכזה היה בעיר לואנג פראבנג (העיר השנייה בחשיבותה בלאוס).
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'יאנג מאי ממוקמת בצפון-מערב תאילנד, ונמצאת במרחק שעתיים נסיעה מן הגבולות עם מיאנמר ולאוס. היא משמשת כמרכז תיירות, וכבסיס לסיורים בכל האזור הצפון-מערבי של תאילנד. בעיר נמצא נמל התעופה הבין-לאומי של צ'יאנג מאי.
בתחום הטריטוריאלי של צ'יאנג מאי ישנן אטרקציות תיירותיות רבות כגון בזאר הלילה, גן חיות המכיל פנדות (שנתרמו על ידי סין), מקדש דוי-סוטפ העתיק, מפלי מים, גייזרים ועוד. חלק מהתיירים ממשיכים צפונה לעיר פאי, המהווה נקודת מעבר חשובה לתרמילאים.
שפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיאלקט המקומי המדובר בצ'יאנג מאי וסביבתה שונה מעט מהשפה התאית המדוברת בשאר אזורי המדינה. פירוש שם העיר הוא "העיר החדשה". בלשון המקומית העיר נקראת גם נקוואין-פינג, על שם נהר פינג שהעיר שוכנת על גדתו.
פסטיבל הפרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל שנה, בסוף השבוע הראשון של חודש פברואר, נערך בצ'יאנג מאי פסטיבל פרחים ססגוני. הפסטיבל נמשך שלושה ימים[1], ובשיאו מתקיימת תהלוכת הפרחים, ביום השני לפסטיבל[2]. בתהלוכה נוסעים כלי רכב גדולים, המשמשים פלטפורמה לפרחים. בפסטיבל משתתפים מגדלי פרחים מכל מחוז צ'יאנג מאי, ובדרך כלל שם המגדל רשום בגדול בקדמת כלי הרכב, לעיתים האותיות עצמן שזורות מפרחים. על במות כלי הרכב נוסעות צעירות, חלקן מלכות יופי לשעבר. במהלך הפסטיבל נבחרת מלכת יופי חדשה של הפסטיבל. לצידי מסלול תהלוכת הפרחים מוקמות טריבונות, עליהן יושבים צופים רבים, מקומיים ותיירים. תהלוכת הפרחים מסתיימת בפארק העירוני. במהלך הפסטיבל נפתחים דוכנים לממכר מזון, דוכני מזכרות, וחפצים שונים. בימיי הפסטיבל ניתן למצוא פסלים רבים העשויים מפרחים, מדובר בפסלי דמויות אנושיות, חיות, חפצים ומקדשים[3]. בסוף הפסטיבל נמכרים הפרחים שהשתתפו בו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של צ'יאנג מאי (בתאית)- אורי שבתאי, סיאם צפון, באתר ישראל היום, 17 בנובמבר 2009
- ליאת עמיחי שם טוב, ספארי לילה בצ'יאנג מאי, באתר GoTravel
הניו יורק טיימס, צ'אנג מאי למתקדמים: עשר המלצות לביקור חוזר, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2018- צ'יאנג מאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פסטיבל הפרחים של צ'אנג מאי 2025, באתר פסטיבלים וקרנבלים בעולם, 2018-12-31
- ^ פסטיבל הפרחים בצ'יאנג מאי – תאילנד, באתר מסע אחר
- ^ admin, פסטיבל הפרחים בצ'אנג מאי, באתר המרכז למטייל תאילנד, 2022-09-20
