פ.ס.וו. איינדהובן
מידע כללי | ||||
---|---|---|---|---|
שם מלא | איגוד הספורט פיליפס | |||
כינוי | Boeren (החקלאים), Gloeilampen (הנורות) | |||
תאריך ייסוד | 1913 | |||
אצטדיון |
אצטדיון פיליפס, איינדהובן (תכולה: 35,000) | |||
נשיא | רוב ווסטרהוף | |||
מאמן | פיטר בוס | |||
ליגה | ליגת העל ההולנדית | |||
www | ||||
תלבושת | ||||
|
פ.ס.וו. איינדהובן (בהולנדית: PSV Eindhoven), או בשמה המלא איגוד הספורט פיליפס (Philips Sport Vereniging), היא קבוצת כדורגל מהעיר איינדהובן בהולנד, המשחקת בליגת העל ההולנדית. זכתה 25 פעמים באליפות הולנד, 11 פעמים בגביע ההולנדי, 14 פעמים בסופר קאפ ההולנדי, פעם אחת בגביע אופ"א ופעם אחת בגביע אירופה לאלופות.
איינדהובן היא אחת מארבע קבוצות (ביחד עם אייאקס, פיינורד ואוטרכט) שמעולם לא ירדו לליגת המשנה בהולנד.
הקבוצה בבעלות חברת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה ההולנדית "פיליפס" (PHILIPS) שנוסדה על-ידי משפחה הולנדית-יהודית נודעת, ועל-שמה היא גם קרויה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועדון נוסד בשנת 1913, ובשנת 1916 מחלקת הכדורגל העבירה את שמה מ"פיליפס אלפטל" ל"פ.ס.וו." (PSV) - ראשי תיבות של Philips Sport Vereniging, איגוד הספורט פיליפס.
עקב מלחמת העולם הראשונה, האפשרות הראשונה להיכנס לליגה הייתה בעונת 1915/1916. המשחק הראשון אי פעם של המועדון הסתיים בהפסד 3–2 מול קבוצת המילואים של וילם II ב-19 בספטמבר 1915. פ.ס.וו. עלתה לראשונה לליגה הבכירה ב-1918 ושוב ב-1921 לאחר שירדה שוב. הקבוצה ירדה ליגה בשנת 1925, אך שבה לליגה הבכירה ב-1926 ומאז ועד היום לא ירדה הקבוצה אף פעם מהליגה הבכירה.
לאחר הזכייה בליגה המחוזית בשנת 1929, פ.ס.וו נכנסה לפלייאוף האליפות. בפלייאוף היא ניצחה בשישה מתוך שמונה משחקים. ניצחון 5–1 מול Velocitas העניק לה לראשונה את תואר האליפות. ב-1935 הבטיחה הקבוצה את האליפות השנייה בתולדותיה. בשנת 1950 זכתה פ.ס. וו. לראשונה בגביע ההולנדי לאחר שגברה 4–3 לאחר הארכה על HFC הארלם.
בשנת 1955 היה פ.ס. וו. למועדון ההולנדי הראשון שהעפיל לגביע אלופי אירופה (ליגת האלופות כיום). שני המשחקים מול ראפיד וינה הסתיימו בהפסד 1–6 ו-1–0.
השנים המוצלחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 1963/1964, עונה לאחר הזכייה בתואר האליפות הרביעי של המועדון, הגיעה הקבוצה לראשונה לרבע גמר ליגת האלופות, שם הודחה על ידי פ.צ. ציריך.
בין השנים 1968–1972, אימן קורט לינדר את פ.ס.וו., קבוצתו הגיעה לשני גמרי גביע הולנד ולחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע. בשנות השישים ותחילת ה-70, הכדורגל ההולנדי היה בשליטתם של אייאקס ופיינורד, עד למינוי של קיס רייוורס למאמן ב-1972, מינוי אשר סימל את תחילת ההצלחה הגדולה של המועדון ועלייתו לגדולה מקומית ובינלאומית. תחת רייברס החלה פ.ס. וו. לזכות בתארים רבים ונחלה הצלחות רבות. תחילה, גביע ההולנדי בשנת 1974, ואליפות ב-1975. שנה לאחר מכן הצליחה פ.ס.וו לזכות בדאבל הראשון שלה. בליגת האלופות, הודחה רק בשלב חצי הגמר על ידי סנט אטיין הצרפתית. ב-1978 הקבוצה הבטיחה שוב את תואר האליפות לאחר שסיימה עונה שלמה ללא הפסד. בגביע המקומי הודחה בשלב מוקדם לאחר תבוסה 1–6 ל-וחנינגן, הפסד הבית הגבוה ביותר של המועדון עד היום. עם זאת, בגביע אופ"א רשמה הקבוצה קמפיין מוצלח ותואר אירופי ראשון בתולדותיה לאחר שגברה על בסטיה מצרפת. 0–0 במשחק הראשון ובמשחק השני 0–3 לאיינדהובן.
עונת 1987/1988 הייתה העונה המוצלחת בתולדות המועדון. הקבוצה זכתה באליפות ארבעה מחזורים לפני סיום העונה, כשהיא כובשת לא פחות מ-117 שערים. הקבוצה זכתה גם בדאבל לאחר ניצחון בגמר הגביע 2–3 על רודה ג'יי סי לאחר הארכה. קמפיין ליגת האלופות החל עם ניצחונות על גלאטסראיי וראפיד וינה. לאחר מכן, הצליחה הקבוצה להגיע עד לגמר עם תוצאות תיקו לאורך כל הדרך. רבע הגמר מול בורדו הוכרע על ידי שער חוץ, בחצי הגמר מול ריאל מדריד, שוב, שער חוץ העניק לאיינדהובן את הכרטיס לגמר. בגמר, שהסתיים גם הוא בתוצאת תיקו 0-0 עם בנפיקה ליסבון מפורטוגל, ניצחון 5–6 בפנדלים העניק לאיינדהובן את הטרבל, והיא אחת משבע קבוצות בלבד באירופה שעשו זאת יחד עם ברצלונה, אינטר מילאנו, סלטיק, אייאקס, באיירן מינכן ומנצ'סטר יונייטד.
ב-1994 החתימה פ.ס.וו. את רונאלדו בן ה-17. החלוץ הברזילאי, שלימים הפך לאחד השחקנים הטובים בעולם, כבש 30 שערים בעונת הבכורה שלו. אחרי עונת 1995/1996 עמוסת פציעות בה כבש 12 שערים, עזב רונאלדו לברצלונה. באותה עונה זכתה פ.ס.וו בגביע לאחר ניצחון 5–2 על ספרטה רוטרדם.
שנות האלפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2005 זכתה פ.ס.וו. באליפות, חמישה משחקים לפני סיום העונה, כמו גם בגביע המקומי לאחר ניצחון במשחק הגמר מול וילם II. גם בליגת האלופות הגיעה הקבוצה לשלב הנוקאאוט, שם ניצחה הקבוצה 0–3 את מונקו במצטבר ואת אולימפיק ליון הצרפתיות אחרי דו-קרב פנדלים. בשלב חצי הגמר הודחה על ידי מילאן האיטלקית עקב שערי חוץ עודפים. גם בעונה שלאחר מכן זכתה הקבוצה באליפות, אך הפסידה בגמר הגביע ההולנדי לאייאקס.
באוקטובר 2010 הביסה הקבוצה את פיינורד, מהקבוצות הבכירות בהולנד, בתוצאה 0–10. ניצחון היסטורי וההפסד הגבוה ביותר של פיינורד בתולדות המועדון. בעונת 2012/2013, אף על פי שכבשה 103 שערי ליגה, סיימה הקבוצה רק כסגנית האלופה. ב-18 באפריל 2015, זכתה הקבוצה באליפות ראשונה מאז 2008, לאחר ארבע זכיות רצופות של אייאקס. בעונת 2015/2016 הגיעה פ.ס.וו לשלבי ההכרעה של ליגת האלופות, והפכה למועדון ההולנדי הראשון שעשה זאת מאז עונת 2006/2007. אולם היא לבסוף הודחה בשמינית הגמר על ידי אתלטיקו מדריד הספרדית. בשנת 2018 לאחר ניצחון 3–0 על אייאקס, שהיו במקום השני, זכתה הקבוצה בתואר האליפות ה-24. בעונת 2021/2022 זכתה הקבוצה בגביע ההולנדי לראשונה לאחר כעשור, לאחר שגברה במשחק הגמר 2-1 על אייאקס, אך הפסידה את האליפות לאייאקס וסיימה במקום השני.
לקראת עונת 2022/2023 מונה שחקן העבר של המועדון ונבחרת הולנד רוד ואן ניסטלרוי לתפקיד המאמן.
סגל הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ל-24 בספטמבר 2024[1]
|
|
מספרים שמורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 12 – המספר שייך לקהל, שהוא מבחינת המועדון השחקן ה-12 של הקבוצה.
- 99 – שייך לקמע של המועדון.
שחקנים בולטים מתולדות המועדון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריין רובן
- ארי האן
- פיליפ קוקו
- האנס ואן ברויקלן
- יאן ונחור אוף הסלינק
- רוד חוליט
- רוד ואן ניסטלרוי
- רנה ואן דה קרקהוף
- קלאס יאן הונטלאר
- מרק ואן בומל
- וילי ואן דר קוילן
- ברי ואן ארלה
- רמקו פספיר
- ין ואן בוורן
- הוב סטיוונס
- וילפרד בומה
- רונלד ואטרוס
- רונאלד קומאן
- יאפ סטאם
- פטריק קלייברט
- סטיבן ברחוויין
- ג'ורג'יניו ויינאלדם
- צ'אבי סימונס
- סים דה יונג
- לוק דה יונג
- ממפיס דפאי
- דנזל דומפריס
- קודי גאקפו
- ארמל בלה-קוצ'אפ
- מריו גצה
- ערן זהבי
- רונאלדו
- רומאריו
- אירווינג לוסאנו
- קלושה בוואליה
- דריס מרטנס
- אריק גרטס
- לוק ניליס
- טימי סימונס
- יוהאן פוגל
- סרג'יניו דסט
- מליק טילמן
- מתיאה קז'מן
- צ'י סונג פארק
- יונג פיו לי
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליגת העל ההולנדית: 25
- 1929, 1935, 1951, 1963, 1975, 1976, 1978, 1986, 1987, 1988, 1989, 1991, 1992, 1997, 2000, 2001, 2003, 2005, 2006, 2007, 2008, 2015, 2016, 2018, 2024
- הגביע ההולנדי: 11
- 1950, 1974, 1976, 1988, 1989, 1990, 1996, 2005, 2012, 2022, 2023
- מגן יוהאן קרויף (הסופר קאפ ההולנדי): 14 (שיא)
- 1992, 1996, 1997, 1998, 2000, 2001, 2003, 2009, 2012, 2015, 2016, 2021, 2022, 2023
- ליגת האלופות: 1
- גביע אופ"א: 1
- 1978
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פ.ס.וו. איינדהובן
- פ.ס.וו. איינדהובן, ברשת החברתית פייסבוק
- פ.ס.וו. איינדהובן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פ.ס.וו. איינדהובן, ברשת החברתית אינסטגרם
- פ.ס.וו. איינדהובן, ברשת החברתית טיקטוק
- פ.ס.וו. איינדהובן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פרופיל, באתר אופ"א
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ PSV-selectie 2023-2024, www.psv.nl, 2023-07-03 (ב־)
ליגת העל ההולנדית, עונת 2024/2025 | |
---|---|
|
ליגת האלופות 2024/25 | ||
---|---|---|
דרג א' | ריאל מדריד (אלופה מכהנת) • מנצ'סטר סיטי • באיירן מינכן • פריז סן-ז'רמן • ליברפול • אינטר מילאנו • בורוסיה דורטמונד • ר.ב. לייפציג • ברצלונה | |
דרג ב' | באייר לברקוזן • אתלטיקו מדריד • אטאלנטה • יובנטוס • בנפיקה ליסבון • ארסנל • קלאב ברוז' • שחטאר דונצק • מילאן | |
דרג ג' | פיינורד • ספורטינג ליסבון • פ.ס.וו. איינדהובן • דינמו זאגרב • רד בול זלצבורג • ליל • הכוכב האדום בלגרד • יאנג בויז ברן • סלטיק | |
דרג ד' | סלובן ברטיסלאבה • מונקו • ספרטה פראג • אסטון וילה • בולוניה • ז'ירונה • שטוטגרט • שטורם גראץ • ברסט |