פרשת טראמפ–אוקראינה
 |
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: חסר מידע שפורסם לאחר אמצע 2019, ובכללו דו"ח של ועדת הסנאט בנושא.
| |
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: חסר מידע שפורסם לאחר אמצע 2019, ובכללו דו"ח של ועדת הסנאט בנושא. | |
.jpg)
פרשת טראמפ–אוקראינה (באנגלית: Trump–Ukraine controversy) או אוקראינה-גייט (Ukrainegate) היא פרשה פוליטית שבה נחשד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, וממשלו במאמץ ללחוץ על נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לפתוח בחקירה נגד יריבו הפוליטי של טראמפ, ג'ו ביידן, ובנו האנטר, במטרה לפגוע בקמפיין הבחירות של ביידן. בכך הואשם טראמפ בניסיון שידול להתערבות זרה בבחירות לנשיאות, לטובתו האישית.
טראמפ נעזר בעורכי דינו ובגורמים בממשלו, כולל רודי ג'וליאני והתובע הכללי ויליאם בר, כדי לקדם תאוריות קשר בנוגע לביידן ולמפלגה הדמוקרטית. בנוסף, טראמפ עיכב סיוע צבאי לאוקראינה בסך 400 מיליון דולר, למרות אישורו בקונגרס. זאת בניסיון להשיג שיתוף פעולה מצד נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בהכרזה על חקירה נגד ביידן. העימות הגיע לשיאו בשיחת טלפון בין השניים ב-25 ביולי 2019, שבה טראמפ ביקש מזלנסקי לחקור את ביידן ואת תאוריית הקשר על פריצת שרת המפלגה הדמוקרטית.
השערורייה נחשפה לציבור בספטמבר 2019 בעקבות תלונה של חושף שחיתויות. התלונה הצביעה על כך שטראמפ ניצל את סמכותו כדי לבקש התערבות זרה בבחירות לנשיאות. הבית הלבן אישר חלק מהטענות, ושיחת הטלפון בין טראמפ לזלנסקי אישרה את הבקשה לחקירות. זלנסקי הכחיש את הטענות שטראמפ לחץ או איים עליו[1]. ב-24 בספטמבר 2019, בית הנבחרים פתח בהליכי הדחה נגד טראמפ. טראמפ הואשם בניצול סמכותו ובשיבוש עבודת הקונגרס, אך זוכה על ידי הסנאט. בינואר 2020 קבע משרד הביקורת הממשלתי שטראמפ הפר את החוק כשהקפיא את הסיוע הצבאי לאוקראינה שאושר על ידי הקונגרס.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016
החל מבחירות 2016, בהן נבחר דונלד טראמפ, הוא ואנשיו הואשמו בשיתוף פעולה עם מדינות זרות, במיוחד רוסיה, במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות. קהיליית המודיעין האמריקאית קבעה כי רוסיה התערבה בבחירות[2][3], תוך העדפה ברורה לטראמפ[4]. טראמפ אף קרא פומבית לרוסיה לפרוץ למחשבי היריבה שלו, הילרי קלינטון[5], ואף אמר כי הוא ישמח לקבל סיוע ממדינות זרות בהשגת מידע על יריביו[6]. בעקבות זאת, מונה רוברט מולר כתובע מיוחד לחקור את ההאשמות[7]. במהלך חקירת מולר הוגשו כתבי אישום נגד אנשי מפתח בממשל טראמפ[8][9], שאף הורשעו. בסופו של דבר, דו"ח החקירה ב-2019 קבע כי לא נמצאו ראיות לשיתוף פעולה ישיר בין קמפיין טראמפ לרוסיה[10][11].
מעורבות משפחת ביידן באוקראינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2014 מונה האנטר ביידן, בנו של ג'ו ביידן, כעורך דין, ולאחר מכן חבר דירקטוריון בחברת "בוריסמה אחזקות" (אנ') האוקראינית. בעלי החברה, האוליגרך האוקראיני מיקולה זלוצ'בסקי (אנ'), היה תחת חקירה באוקראינה על הלבנת הון ושחיתות[12], שהסתיימה ב-2017 ללא אישומים[13]. ב-2015, התובע הכללי של אוקראינה, ויקטור שוקין, המשיך את החקירה. אולם גורמים בין-לאומיים, כולל ממשל אובמה, מתחו ביקורת על חוסר יעילותו של שוקין במאבק בשחיתות[14]. ג'ו ביידן, שהיה נציג ממשל אובמה לאוקראינה, לחץ להדחת שוקין, תוך התניית הסיוע הכלכלי לאוקראינה בפיטוריו[15][16]. קרן המטבע הבין-לאומית הצטרפה לקריאתו של ביידן[17][18] ובמרץ 2016 הודח שוקין והוחלף ביורי לוצנקו[19]. הקשרים בין ג'ו ביידן לתהליכים באוקראינה, במקביל למינויו של בנו ב"בוריסמה", עוררו טענות לשחיתות מצד ממשל טראמפ, שטען כי מעורבות ביידן הייתה מונעת מאינטרסים פרטיים. לפי טראמפ, הדחת שוקין נועדה להפסיק את החקירה נגד "בוריסמה אחזקות" כדי להגן על האנטר ביידן[20][12]. עם זאת, חקירות של גורמים שונים, כולל התובע הכללי באוקראינה, זיכו את משפחת ביידן מכל חשד לשחיתות[21].
חקירת ממשלת אוקראינה נגד פול מנפורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פול מנפורט מונה ביוני 2016 למנהל קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ. באוגוסט נחשף כי מנפורט קיבל תשלומים בסך מיליוני דולרים לא מדווחים ממפלגתו של נשיא אוקראינה לשעבר, ויקטור ינוקוביץ'[22]. במקביל לשירותו כמנהל הקמפיין של טראמפ, שימש מנפורט כיועץ לראשי מדינות זרים, וחב סכומים גובהים לאוליגרכים רוסים, מה שעשוי היה להביאו לבצע מעשי שחיתות[22]. בעקבות זאת מנפורט פוטר מקמפיין הבחירות של טראמפ[23]. במסגרת חקירת התובע המיוחד רוברט מולר נגד קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ, הואשם מנפורט במספר עבירות הקשורות לעבודתו עבור ינוקוביץ'[24]. האישומים כללו קשירת קשר נגד ארצות הברית, הלבנת הון והשתמטות ממס[8]. בין היתר הואשם כי מנפורט קיבל 17 מיליון דולר מממשלת אוקראינה בין השנים 2012–2014[25]. מנפורט הורשע באוגוסט 2018 בשמונה סעיפים של עבירות כלכליות, כולל העלמות מס, ונידון ל-4 שנות מאסר וקנס של 50 אלף דולר[9].
תומכי טראמפ טענו כי הראיות שהובילו להרשעת מנפורט, התקבלו מממשלת אוקראינה בעקבות מכתב מטעם שלושה סנאטורים דמוקרטים שנשלח ב-2018 לתובע הכללי של אוקראינה[26][22][27]. במכתב נשאל התובע אם משרדו פעל כדי להגביל את שיתוף פעולה עם חקירת מולר, האם ממשל טראמפ, או גורם עצמאי, עודד את ממשלת אוקראינה לא לשתף פעולה עם החקירה, והאם עצם החקירה עלתה בשיח בין הממשלים, לרבות בפגישת טראמפ–פרושנקו ב-2017. המכתב נשלח לאחר שדווח כי ארבע מהחקירות שמתקיימות באוקראינה נגד מנפורט, מעוכבות במיוחד עקב רצונה של ממשלת אוקראינה לרצות את ממשל טראמפ, שהתנגד לחקירת מולר[22].
השתלשלות אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקרי הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
ההאשמות בפרשה מתמקדות בניסיון של דונלד טראמפ ואנשים בממשלו לשדל את אוקראינה ומדינות זרות נוספות לחקור את משפחתו של ג'ו ביידן, יריב פוליטי של טראמפ. במסגרת מאמציו, עורך דינו הפרטי של טראמפ, רודי ג'וליאני, החל במגעים עם בכירים מאוקראינה החל מדצבר 2018. הוא נפגש עם התובע הכללי לשעבר ויקטור שוקין[28], ובינואר 2019 נפגש עם התובע הכללי המכהן, יורי לוצנקו[28]. ב-21 באפריל נבחר וולודימיר זלנסקי לנשיא אוקראינה ברוב גדול[29]. במאי נפגש ג'וליאני בפריז עם התובע האוקראיני לענייני שחיתות, והפעיל לחצים לפתוח מחדש את החקירה נגד "בוריסמה אחזקות"[28], בשל הקשר להאנטר ביידן. ב-9 במאי הודיע ג'וליאני בתקשורת על כוונתו לבקר באוקראינה כדי לדחוף לחקירות, אך ביטל את הנסיעה בעקבות סערה ציבורית[30]. באמצע מאי הובעו דאגות בקרב בכירים בממשל האמריקאי על פגיעות אפשריות בשל פעולותיו של ג'וליאני באוקראינה. בכירים ניסו למנוע סתירות בין מסרי הממשל הרשמי לאלו של ג'וליאני. במקביל, הודיעו בכירים כי שיחת הטלפון המתוכננת בין טראמפ לזלנסקי תתקיים רק אם ייווכחו שזלנסקי מוכן לשתף פעולה בנושאים שג'וליאני העלה. ב-16 במאי הודיע לוצנקו כי אין ראיות לשחיתות מצד משפחת ביידן[21]. ביוני טען טראמפ בריאיון כי הוא פתוח לקבלת סיוע בבחירות ממדינות זרות[6], אמירה שגררה תגובה חריפה מצד יו"ר ועדת הבחירות הפדרלית, אלן ויינטראוב, שהזכירה כי פעולה כזו אינה חוקית[31].
במאי, חושף השחיתות נחשף לדאגות בממשל האמריקאי לגבי הנזק החוקי שעלול להיגרם בעקבות פעילויותיו של ג'וליאני באוקראינה. בכירים בממשל, כולל שגריר ארצות הברית לאיחוד האירופי, פנו לג'וליאני בניסיון "למזער נזקים" ולתאם את המסרים בין משרד החוץ האמריקאי לאוקראינה. במקביל, נאמר לחושף השחיתות כי שיחה בין נשיא ארצות הברית טראמפ לנשיא אוקראינה זלנסקי תתואם רק אם זלנסקי ישתף פעולה עם דרישות טראמפ. ב-23 במאי, ממשל טראמפ הודיע לבית הנבחרים כי ימשיך בהעברת כספי סיוע לאוקראינה. אולם, ב-18 ביולי, טראמפ החליט לעצור העברת 400 מיליון דולר כסיוע לאוקראינה, בטענה לשחיתות במדינה – על אף שכבר אושר בקונגרס. בנוסף, הורה לסגן הנשיא מייק פנס לבטל את ביקורו באוקראינה[32][33] לפי חושף השחיתות, טראמפ טען זאת כדי ללחוץ על זלנסקי לשתף פעולה עם דרישותיו, שיעזרו לו בבחירות לנשיאות 2020[34]. ב-25 ביולי, טראמפ קיים שיחת טלפון עם זלנסקי וביקש ממנו מפרושות "עזרה בחקירה של ביידן"[35].
במקביל נאמר לחושף השחיתות כי שיחת הטלפון בין הנשיא טראמפ לנשיא זלנסקי תתקיים רק אם יורגש כי זלנסקי מוכן לשתף פעולה בפומבי עם הנושאים שהעלה ג'וליאני[28]. ב-23 במאי ממשל טראמפ מעדכן את בית הנבחרים כי הוא מתכוון להעביר את כספי הסיוע המיועדים לאוקראינה.
לאחר חשיפת הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר25 ביולי, חושף השחיתות טוען כי למד ממספר פקידים בממשל ארצות הברית כי בבית הלבן ניסו למנוע הפצת תמלילי השיחה בין טראמפ לזלנסקי. הוא טוען כי הפקידים הודו בכך שהמעשים שלהם היו חמורים, ושהם הונחו להעביר את התמליל מארכיון המסמכים הרגיל, למערכת אלקטרונית אחרת, שמיועדת למסמכים הסודיים ביותר בממשל. חושף השחיתות מציין כי זו לא הפעם הראשונה שהממשל השתמש במערכת הזו לאחסון מסמכים פוליטיים רגישים, בניגוד לחוק האמריקאי[28]. ב-12 באוגוסט, חושף השחיתות הגיש תלונה בעילום שם, שהתבררה כ"עניין דחוף". ב-11 בספטמבר, ממשל טראמפ שחרר את הכספים ממשלת אוקראינה[36]. ב-25 בספטמבר, הבית הלבן פרסם את תמליל השיחה בין טראמפ לזלנסקי[37].
תלונת חושף השחיתות הוגשה ב-12 באוגוסט 2019, ולפי דיווחים שונים באמצעי התקשורת מדובר בקצין מסוכנות הביון המרכזית שדיווח לבית הלבן[38]. התלונה הועברה לוועדת המודיעין של הסנאט של ארצות הברית ב-25 בספטמבר 2019, והנוסח המתוקן של פורסם למחרת. חושף השחיתות טוען כי רישומי השיחה בין טראמפ לזלנסקי הועברו למערכת מוגבלת מאוד, לסודות רגישים ביותר של ממשלת ארצות הברית. לאחר פרוץ הפרשה, דווח כי ממשל טראמפ הגביל גם את הגישה לרישומי שיחות טראמפ עם מנהיגים נוספים[39][40][41]. בהמשך נחשף כי אחסון השיחות במערכת זו נעשה ממניעים פוליטיים ולא מטעמי ביטחון לאומי, שהם הסיבה התקפה לשימוש בשרת כזה.
טראמפ הכחיש את כל ההאשמות שהועלו נגדו בפרשה. הוא הודה כי הקפיא את הסיוע לאוקראינה, אך סיפק נימוקים סותרים למהלך זה: בתחילה טען שהעצירה נבעה משחיתות באוקראינה, ולאחר מכן הצהיר שהמהלך נועד ללחוץ על מדינות אחרות, ובפרט באירופה, להגדיל את תרומתן לסיוע לאוקראינה[42]. טראמפ מתח ביקורת מתמשכת על חושף השחיתות בפרשה, ניסה לאתר מידע אודותיו וקרא לחשוף את מקורותיו. באוקטובר 2019, במסגרת התייחסות למלחמת הסחר עם סין, בה הדגיש את עוצמתה הכלכלית של ארצות הברית, קרא טראמפ באופן פומבי לאוקראינה ולסין לחקור את בני משפחת ביידן[43].
תיאוריות קונספירציה קשורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאוריות קונספירציה מרובות התפשטו ביחס לאוקראינה, משפחת ביידן, חושף השחיתות והתערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. תאוריות אלה הופצו על ידי טראמפ עצמו, על ידי תומכיו ועל ידי התקשורת הימנית[44]. לפי הידועה שבהן, עליה חזר טראמפ בעצמו, חברת הסייבר האמריקאית "CrowdStrike", שחקרה את הדלפת הדוא"ל של הוועדה הדמוקרטית הלאומית, היא זו שהייתה אחראית על פברוק הראיות על ההתערבות הרוסית. הוא טען שג'ון פודסטה והילרי קלינטון מנעו מה-FBI לגשת לשרת שלהם, והזמינו חברה חיצונית, שהיא, לפי שמועות שהוא הפיץ, בבעלות אוקראינית. לדבריו, החברה הטמיעה במערכת את טביעות האצבע של רוסיה, כדי להטות את תוצאות הבחירות ולהשמיץ את רוסיה[45]. טראמפ ביקש מממשלת אוקראינה לחקור את הקשר בין החברה למפלגה הדמוקרטית. התיאוריה הפכה לנושא חקירה משני במהלך פרשת אוקראינה-גייט, אך לא הוצגו ראיות שתומכות בהאשמות, והן נתפסו כתיאוריות קונספירציה חסרות בסיס[46]. אף על פי כן, טראמפ חזרה עליה בהזדמונויות נוספות[47].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרשת טראמפ–אוקראינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תמליל השיחה בין טראמפ לזלנסקי (מתורגם מאנגלית), באתר ויקיטקסט
פזית רבינא, המצור הולך וסוגר על טראמפ, בעיתון מקור ראשון, 6 באוקטובר 2019- התמלול הערוך של שיחת הטלפון בין טראמפ וזלנסקי, באתר ויקישיתוף
- גיא אלסטר, כל מה שצריך לדעת על פרשת ביידן-אוקראינה - ועל הסיכוי שטראמפ יודח, באתר וואלה, 27 בספטמבר 2019
בדרך להדחה? תמלילי השיחה שעלולים לסבך את טראמפ, כתבה בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 2:32), 25 בספטמבר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נטע בר, הבית הלבן חשף את תמלילי שיחת טראמפ וזלנסקי, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2019
- ^ "Intelligence Report on Russian Hacking". The New York Times. 6 בינואר 2017. p. 11. נבדק ב-8 בינואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ryan, Missy; Nakashima, Ellen; DeYoung, Karen (29 בדצמבר 2016). "Obama administration announces measures to punish Russia for 2016 election interference". The Washington Post. נבדק ב-30 בדצמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Blake, Aaron. "The 11 most important lines from the new intelligence report on Russia's hacking". The Washington Post. נבדק ב-7 בינואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ זאכרי בריאן וולף, Trump asked Russians to get Clinton emails. They immediately started trying., באתר CNN, 14 ביולי 2018 (באנגלית)
- ^ 1 2 זאכרי בריאן וולף, Trump has already said he's OK working with foreign governments against his US rivals, באתר CNN, 2 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ Special counsel Robert Mueller is investigating Donald Trump for possible obstruction of justice, officials say, וושינגטון פוסט, 14 ביוני 2017
- ^ 1 2 החבל מתהדק: חקירת קשרי טראמפ עם רוסיה: אישומים נגד בכיר לשעבר במטה הבחירות., באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 31 באוקטובר 2017
- ^ 1 2 עמרי נחמיאס, מקורב נוסף: מנהל הקמפיין לשעבר של טראמפ הורשע ב-8 אישומים, באתר וואלה, 28 באפריל 2018
- ^ AP, תמה חקירת "רוסיה גייט": הוגש דו"ח התובע מולר, באתר ynet, 23 במרץ 2019
- ^ דו"ח מולר: אין ראיות לקנונייה של טראמפ עם רוסיה, באתר ynet, 25 במרץ 2019
- ^ 1 2 BBC News, Vice President Joe Biden's son joins Ukraine gas company, באתר BBC, 14 במאי 2014 (באנגלית)
- ^ קבוצת בוריסמה, All Cases Closed against Burisma Group and its President Nikolay Zlochevskyi in Ukraine. The Company Cooperated with Law Enforcement Agencies and Paid in Full All Outstanding Fees, באתר הקייב פוסט (אנ'), 12 בינואר 2017 (באנגלית)
- ^ נאום שגריר ארצות הברית, ג'פרי פלאט, בכנס הכלכלי באודסה, 24 בספטמבר 2015 (באנגלית)
- ^ סטיב קלמונס, The Geopolitical Therapist, באתר האטלנטיק, 26 באוגוסט 2016 (באנגלית)
- ^ גלן קסלר, Correcting a media error: Biden’s Ukraine showdown was in December 2015, באתר הוושינגטון פוסט, 2 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ יוסף חרש, 50 אלף דולר בחודש, בשביל לא לעשות כלום: האיש שאף אחד לא שמע עליו עלול להפיל את נשיא ארה"ב, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2019
- ^ לארי אליוט ופטריק וינטור, IMF warns Ukraine it will halt $40bn bailout unless corruption stops, באתר הגארדיאן, 10 בפברואר 2016 (באנגלית)
- ^ Rada agreed to dismiss Shokin. Ukrayinska Pravda. 29 March 2016
- ^ ynet ו-AP, הדגלים האדומים ב"תחקיר ביידן", באתר ynet, 15 באוקטובר 2020
- ^ 1 2 דרינה קרסנולוטסקה, קטרינה חורסינה וסטפני בייקר, Ukraine Prosecutor Says No Evidence of Wrongdoing by Bidens, באתר בלומברג, 16 במאי 2019 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 אלכס קספראק, Did Dems Write to Ukrainians in 2018 Asking Them to ‘Investigate Trump’?, באתר סנופס, 27 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^ אטילה שומפלבי ואורלי אזולאי, שליחי ynet בארצות הברית; אלכסנדרה לוקש ועמית קוטלר, הדהים את העולם: דונלד טראמפ נבחר לנשיא ה-45 של ארה"ב, באתר ynet, 9 בנובמבר 2016
- ^ מורה נבוכים: תאריכי מפתח בהשתלשלות החקירה של טראמפ ואנשיו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 31 באוקטובר 2017
- ^ Hamburger, Tom. "Former Trump campaign chairman Paul Manafort files as foreign agent for Ukraine work". The Washington Post. נבדק ב-28 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ג'סטין ברגונה, Rand Paul: Democrats Need to be Investigated Over Ukraine, באתר הדיילי ביסט (אנ'), 13 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ הסנטורים רוברט מננדז, דיק דורבין ופטריק ליהי, נוסח המכתב שנשלח לתובע הכללי של אוקראינה, באתר הסנאט האמריקאי, 4 במאי 2018 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 סוכנויות הידיעות, נחשפה התלונה נגד טראמפ: "בבית הלבן ניסו להסתיר", באתר ynet, 26 בספטמבר 2019
- ^ סוכנויות הידיעות, קומיקאי יהודי נבחר לנשיא אוקראינה, באתר ynet, 21 באפריל 2019
- ^ קנת פי. פוגל, Rudy Giuliani Plans Ukrain Trip to Push for Inquiries That Could Help Trump, באתר הניו יורק טיימס, 9 במאי 2019 (באנגלית)
- ^
ציוץ של אלן ויינטראוב ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 ביוני 2019 (באנגלית)
- ^ דיווח: טראמפ עירב את סגנו בפרשת "אוקראינה-גייט", באתר מאקו, 3 באוקטובר 2019
- ^ הניו יורק טיימס, דיווח: טראמפ הורה להקפיא סיוע צבאי לאוקראינה לפני שדרש ממנה לחקור את ביידן, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2019
- ^ רוברט ברנס, לוליטה בלדור ואנדרו טיילור מ-AP, Trump claim on stalled aid for Ukraine draws new scrutiny Trump, באתר המילטרי טיימס, 29 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^
תמליל השיחה בין טראמפ לזלנסקי (מתורגם מאנגלית), באתר ויקיטקסט- ^ סוכנות הידיעות AP, Trump administration releases $250 million in Ukraine military aid, באתר CBS ניוז, 12 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^ סוכנויות הידיעות, נחשף תמליל שיחת "אוקראינה גייט" של טראמפ, באתר ynet, 25 בספטמבר 2019
- ^ "המתלונן נגד טראמפ: קצין CIA שהוצב בבית הלבן", באתר ynet, 27 בספטמבר 2019
- ^ סוכנויות הידיעות, הסתבכות חדשה של טראמפ: "ניסה לשכנע את רה"מ אוסטרליה לסייע בחקירת מולר", באתר וואלה, 1 באוקטובר 2019
- ^ ניו יורק טיימס ורויטרס, טראמפ ביקש בפומבי מסין לחקור את ביידן ובנו: לאיש אין ספק שהם מושחתים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019
- ^ פמלה בראון, קווין ליפטק וג'ים סקיוטו, White House restricted access to Trump's calls with Putin and Saudi crown prince, באתר CNN, 28 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^ אוורט בורגס, Trump praises 'honorable' Portman for corroborating Ukraine aid story, באתר פוליטיקו, 2 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ רן דגוני, הספין של טראמפ? קורא לסין לחקור את ג'ו ביידן ובנו האנטר, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2019
- ^ אד פילקינגטון, Five fantasies Trump is pushing about the Ukraine scandal – and the truth, באתר הגרדיאן, 30 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^ AP News, AP News, 24 באפריל 2017(באנגלית)
- ^ אמיתי זיו, חברת הסייבר האמריקאית קראוד סטרייק מגיעה לישראל, באתר TheMarker, 12 בינואר 2020
- ^ Sarah Bedford, Full interview with President Trump on his first 100 days, 28 באפריל 2017 (באנגלית)
