פרשת הונאות המע"מ על מכסות פחמן דו-חמצני
פרשת הונאות המע"מ על מכסות פחמן דו-חמצני, הקרויה גם פרשת "העוקץ של המאה", היא תרגיל עוקץ שנמשך מנובמבר 2008 עד יוני 2009 ובה קבוצות נוכלים קשרו קשר להעלמת תשלומי מס ערך מוסף בצרפת בגובה של מיליארדי אירו. הקבוצות עסקו במסחר במכסות פחמן דו-חמצני, על פי פרוטוקול קיוטו לצמצום גזי החממה, המסדיר את נושא הפליטה של פחמן דו-חמצני. על פי כתבי האישום בפרשה, אנשי הקבוצות גבו מס ערך מוסף על עסקאות בתחום זה, אך לא העבירו את הסכומים שנגבו למשרד האוצר הצרפתי.
ההונאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי פרוטוקול קיוטו לצמצום גזי החממה, המסדירה את נושא הפליטה של פחמן דו-חמצני, הותר מסחר על מכסות הפחמן בין חברות באירופה, הנוכלים ניצלו את הקלות שבה הועברו הכספים, ובכך שאין צורך ממשי בלוגיסטיקה וסחורה פיזית על מנת לסחור במכסות.
על מנת לסחור במכסות, הוקמו מספר בורסות באירופה, הנוכלים זיהו את הבורסה "BlueNext" שהוקמה על ידי חברת הבורסה האירופאית "EuroNext" והחברה הממשלתית הצרפתית "Caisse des dépôts" כמטרות נוחות בזכות הקלות שבה התבצעו התשלומים.
על פי כתבי האישום של אחת הקבוצות שנתפסו, אנשי הקבוצה גבו מס ערך מוסף על עסקאות בתחום זה, אך לא העבירו את הסכומים שנגבו למשרד האוצר הצרפתי. הם הקימו חברות קש בצרפת ובמספר מדינות אירופאיות. ואז קנו בעזרת חברה צרפתית מכסות פחמן דו-חמצני בצרפת מהחברה הממשלתית Caisse Des Dépôts, לאחר מכן מכרו את המכסה לחברת קש ששכנה באחת ממדינות אירופה שבהן לא נדרש תשלום מע"מ על עסקאות אלה, בדרך כלל בריטניה, גרמניה, בלגיה והולנד. לאחר מכן המכסות נמכרו חזרה לחברת קש בצרפת, וכשחברה זו מכרה את הסחורה לחברה צרפתית אחרת (בדרך כלל Caisse Des Dépôts) הם גבו גם תוספת מע"מ בגובה 20%. סכומי המע"מ שנגבו מעולם לא הועברו למשרד האוצר הצרפתי אלא הועברו לחשבונות במקלטי מס והולבנו, החברות שהיו אמורות לשלם את המע"מ "פשטו רגל" בתוך חודשים ספורים וכך נמנעו מתשלום המע"מ שהיה אמור להיות מועבר למשרד האוצר הצרפתי תוך 3 חודשים מביצוע העסקה.
הונאה זו מכונה בשפה המקצועית קרוסלת המע"מ. הכספים שהופקדו במקלטי מס שונים, חלקם הולבנו ורובם חזרו כמזומן אל חברי הקבוצות.
חלק מחברי הקבוצות השתמשו בהון המולבן לבילוים ואירועים גרנדיוזיים, וחלקו לרכישת נדל"ן, בעיקר בצרפת ובישראל.
חשדות לפלילים עלו בצרפת בסוף שנת 2008, כאשר הרגולטור במשרד להגנת הסביבה שם לב לעלייה חדה בהיקף העסקאות בבורסה למכסות פחמן דו-חמצני. החשד היה שארגוני פשיעה מבצעים עסקאות בבורסה כדרך להלבנת הון, אך חברי הקבוצה הצליחו להסתיר את פעילותם בזכות שוחד ששילמו לקציני משטרה בכירים ופקידי ממשל. לבסוף כאשר משרד האוצר הצרפתי ביטל את המע"מ על עסקאות במכסות פחמן דו-חמצני ביוני 2009 החשד התאמת. בתוך חודש צנח היקף העסקאות, וההונאות נפסקו, בחודש שקדם להסרת המע"מ חברי הקבוצות עבדו ביתר שאת על מנת לנצל את הפרצה לפני שתיסגר. קבוצה ממוצעת הרוויחה כמיליון יורו ביום בתקופות הללו.
על פי היורופול, ההונאה עלתה לצרפת כ-1.6 מיליארד אירו, ולשאר מדינות האיחוד האירופי בין 5 ל-10 מיליארד אירו.
בשנת 2016 החל הליך משפטי נגד חלק מחברי אחת הקבוצות, החייבים לרשויות המס בצרפת 283 מיליון אירו, ועם השנים ממשלת צרפת מצליחה לשים ידה על חלק מהמעורבים.
חברי הקבוצות שהורשעו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההליכים המשפטיים נגד הנוכלים החלו במהלך שנת 2011.
הנאשמים הבאים הורשעו במשפט:
- גרגורי זאווי (Grégory Zaoui): מוגדר כממציא ההונאה ("המוח"), הקים את הקבוצה הראשונה יחד עם פבריס סאקון, שנאשם בעבר בעבירות הון. היה כלוא בכלא פרן. לפני כן התמחה בהונאות מע"מ באופן דומה על ידי מסחר בטלפונים ניידים.
- מרדכי מולי (Mardoché Mouly), המכונה גם "מרקו": נעצר בסוף אפריל 2013 בפריז. הקים את הקבוצה הגדולה ביותר יחד עם חברו סמי סוייד, נשפט ל-7 שנים ומיליון יורו קנס, חייב כ-283 מיליון יורו לממשלת צרפת. מולי היווה השראה לסרט "קוקו" (2009) אודות מיליונר גחמני שאינו יודע איך לבזבז את כספו, בגילומו של גד אלמלח.
- סמי סוויד (Samy Souied): הואשם בהונאה והלבנת הון. שותפו של מרקו מולי. נרצח ביריות בפריז ב-14 בספטמבר 2010 בעת שחיכה לפגישה שקבע עם ארנו מימרן.
- ארנו מימרן (Arnaud Mimran): המשקיע בקבוצת מרקו מולי וסמי סוייד, נידון לשמונה שנות מאסר, שמו נקשר לרציחת סמי סוייד ושל חמיו קלוד דריי.
- קלוד בודווין (Claude Bauduin): איש הקש של יאניק דשוויל (Yannick Dacheville), בסוף שנת 2011 נגזרו עליו שלוש שנות מאסר בבית משפט בפרנקפורט.
- סיריל אסטרוק, מוכר גם בשם אלכס קאהן (Alex Khann): מחלוצי קבוצות ההונאה ומהגדולים שבהם. נאשם בהונאת מע"מ על מכסות פחמן בצרפת ובבלגיה, וכן במקרה שחיתות נוסף של בכיר במשטרה (Neyret) ובסחר בסמים. בתחילת 2014 נגזרו עליו 15 חודשי מאסר בצרפת, היה כלוא בכלא פרן. שוחרר בשנת 2015 ונמלט לישראל, ככל הנראה באמצעות דרכון מזויף. בסוף שנת 2019 בית המשפט העליון שינה את גזר דינו וקבע כי על קאהן לרצות כ-20 שנות מאסר בפועל. תיק נוסף בגין הונאה המוערכת בכ-60 מיליון שקל מתנהל נגדו בבלגיה.
- פבריס סאקון (Fabrice Sakoun): נשפט שלא בפניו בית הדין הפלילי בפריז בינואר 2012, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר וקנס בגובה 43 מיליון אירו. נמלט לישראל, המסרבת להסגירו.
- מישל קסלסי (Michel Keslassy): נשפט שלא בפניו ביוני 2013 ונגזרו עליו שלוש וחצי שנות מאסר וקנס בגובה 65.5 מיליון אירו. נמלט לישראל, המסרבת להסגירו.
- סטפן אלזרע (Stéphane Alzraa): הוגש נגדו כתב אישום בינואר 2012 על חלקו בהונאת מע"מ על מכסות הפחמן הדו-חמצני. בשנת 2014 נגזרו עליו 30 חודשי מאסר.
- אהרון כהן (Haroun Cohen): נגזרו עליו ארבע שנות מאסר וקנס בגובה 1 מיליון אירו. נמלט לישראל, המסרבת להסגירו.
- אלי בלוקה (Elie Balouka): נגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 100,000 אירו.
- דוד אילוז (David Illouz): נגזרו עליו 3 שנות מאסר בפועל וקנס בגובה 100,000 אירו.
- סיד פודיל (Sid Foudil): נגזרה עליו שנת מאסר בפועל.
- אדי אביטן: נגזרו עליו שש שנות מאסר, קנס של מיליון יורו והחרמת כל רכושו. נמלט לישראל, מתגורר ברעננה, בעלה של ונסה וידל אביטן, זוכת תוכנית הריאליטי "מאסטר שף" לשנת 2019.
נאשמים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש מאי 2016 נערכו משפטים לחלק מחברי הקבוצה של מרקו מולי וסמי סוויד. בין הנאשמים נמנים:
- גרגורי זאווי (Grégory Zaoui)
- סיריל מולי (Cyril Mouly): אחיינו של מרקו מולי, שזכה לכינוי "הצרפתי". שומר הראש שלו, אלברט טייב, נרצח בדקירה באפריל 2014. הרצח לא פוענח.
סיקור האירוע בכלי התקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקשורת הצרפתית כינתה בתחילה את האירוע בשם "הונאת מס הפחמן", שם שאינו נכון. מס הפחמן (אנ') נכנס לתוקף בצרפת רק בשנת 2014, ואילו כתבי האישום מתייחסים להונאת מע"מ על עסקאות במכסות פחמן דו-חמצני, ולא למס הפחמן.
באפריל 2013 פורסמה הפרשה בתוכנית תחקירים של הערוץ הצרפתי CANAL+. שם התוכנית היה "העוקץ של המאה", ושיטת ההונאה כונתה "קרוסלה", מכיוון שסכומי הכסף שהועלמו בצרפת הופקדו במקלטי מס שונים וההון המולבן שימש לרכישת סחורות ונדל"ן, בעיקר בצרפת ובישראל, וכך הכספים "הסתובבו" כמו בקרוסלה.
במרץ 2016 פרסם כתב ״הארץ״ בפריז דב אלפון סדרת כתבות על הקשר בין הנאשם ארנו מימרן לבין בנימין נתניהו.[1][2]בין השאר פרסם אלפון צילומים של נתניהו מבלה עם מימרן בריביירה הצרפתית ובמסעדה בפריז, ופרסם עדות של מימרן במשטרה לפיה תרם כסף לנתניהו. ב-19 במאי 2016 דיווח אלפון מאולם בית המשפט בפריז שארנו מימרן העיד שתרם לנתניהו מיליון יורו, ומאז זכתה הפרשה גם לסיקור בכלי התקשורת האחרים בישראל.
נאשמים בפרשה שנמלטו לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עשרות יהודים צרפתים שהיו חלק מקבוצת ההונאה נמלטו בשנת 2009 לישראל. המשרד לביטחון הפנים הצרפתי ביקש להסגירם לצרפת, אך המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מונעת את הסגרתם.[3] המעורבים בפרשה שנמלטו לישראל השקיעו את רוב ההון המולבן ברכישות נדל"ן בשכונות יוקרה בגוש דן.
משנת 2010 התפתחו קשרים רבים בין המעורבים בפרשה שנמלטו לישראל, לבין ארגוני פשע מאורגן בישראל, בעיקר זה של עמיר מולנר. המעורבים מקבלים מארגוני הפשע שירותי הגנה, העברות כספים, סמים ובילויים, וחלקם הפכו יעד לסחיטה.
בעיתון "מעריב" פורסמה בשנת 2012 ידיעה על עבריינים מיליונרים מצרפת שמציפים את ישראל ומבצעים רכישות נדל"ן בהיקף רחב, רובן בהון מולבן.
אלכס קאהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכס קאהן, בן 47, אחד מהנאשמים המרכזיים בפרשה, נמלט מצרפת ועבר לגור בישראל.
כשהיה צעיר עשה את הונו מסחר בסמים מסוג קנאביס, בתחילת דרכו היה סוכן ביטוח, בגיל 22 החליט להקים חברת ביטוח שהפכה לאחת מחברות הביטוח המובילות בצרפת. בשנות ה-90 סוחרי סמים שהיו חלק מ"הקשר הצרפתי" הפכו לחלק מלקוחותיו והוא החל לבלות איתם במסעדות ובחופשות נוצצות ביעדים היקרים ביותר בצרפת. בשנת 2001 נעצר למשך חודשיים והואשם שחברת הביטוח שלו סיפקה מסמכים כוזבים בפרט פוליסות ביטוח ריקות כחלק מפרשיית סחר בסמים. הורשע ונשפט ל-3 שנות מאסר, אך החליט לערער על כך. במהלך שהותו במעצר איבד את חברת הביטוח שהייתה בבעלותו. לפי עדותו, אחרי שאיבד את הכל, הדבר גרם לו לרצות לנקום.
בין השנים 2002–2003 ביצע מספר רב של הונאות מע"מ בין צרפת לחו"ל, בעיקר ברכישת מוצרים מחוץ לצרפת ללא מע"מ ומכירתם בצרפת עם מע"מ. לפי עדותו מעולם לא פגע בכיסם של אנשים פרטיים אלא תמיד פגע בצרפת עצמה.
בהמשך התחבר לאיש עסקים הודי שפגש בלונדון והשניים ניהלו מספר רב של עסקים בין לונדון, דובאי וערב הסעודית.
בשנת 2003 נמלט לישראל עם אשתו וילדיו. הוא רכש בית דירות מפואר באילת וכן וילה בהרצליה פיתוח. באילת הסתכסך עם עבריין צרפתי שמעורב בחיי הלילה בעיר, הסכסוך גרם לקאהן לעזוב את אילת ביחד עם משפחתו. כתוצאה מהסכסוך הפך קאהן לאחד האנשים הקרובים אל העבריין עמיר מולנר.
בשנת 2005 החליט לעזוב את ישראל ולנסוע ללוס אנג'לס שבארצות הברית שם רכש את הוילה היוקרתית בה התגורר צ'רלי צ'פלין. באותה שנה נקשר שמו לפרשת סחיטה בשווייץ. הוא נעצר למשך 3 חודשים ושהה בכלא האמריקאי, בהמשך הוסגר מארצות הברית לשווייץ. עם הגעתו לשווייץ, החליטה המדינה להסגירו לצרפת, שם ריצה עונש מאסר של 10 חודשים.
בשנת 2007 שוחרר ממאסר בכלא הצרפתי והחליט לחזור לישראל. קאהן רכש חנויות בכיכר המדינה בתל אביב והפך ליבואן הרשמי של מותגי האופנה היוקרתיים טום פורד, בריוני וזילי. כמו כן רכש מועדון לילה בשם "הביבלוס", אליו נהג להזמין את חבריו האוליגרכים: מיכאל צ'רנוי ובוריס אברמוביץ' ברזובסקי.
ב-1 בנובמבר 2012 נעצר קאהן עם עוד ארבעה מאנשיו של העבריין עמיר מולנר בתקרית "הפרארי בדיזנגוף". קאהן נהג ברכב יוקרתי מסוג פרארי ברחוב דיזנגוף בתל אביב וביצע עבירת תנועה. כתוצאה מכך פגע ברכב אחר. התאונה הייתה קלה, אך התפתחה תגרה בין הצדדים. חלק מאנשיו של העבריין עמיר מולנר הגיעו למקום והחלו לאיים על המעורבים ולתקוף אותם. עד ראייה טען כי אקדח נזרק ממכוניתו של קאהן אל מכונית לבנה שעזבה את המקום. במהלך המשפט סירב העד להעיד וטען כי הוא מפחד. המשטרה לא הצליחה להוכיח אם אכן היה אקדח בזירה. השופט מתח ביקורת על המשטרה על כך שלא בדקה את פרטי הרכב שאליו כביכול נזרק האקדח אף על פי שאלה נמסרו להם.
בשנת 2013 פשטה המשטרה על ביתו בהרצליה פיתוח כחלק ממבצע משטרתי גדול שבו פשטה על עשרות בתים של אנשי עסקים צרפתים שהיו לכאורה מעורבים בפלילים בצרפת. החיפוש המשטרתי ארך כמעט 12 שעות, ובסופו קאהן לא נעצר והמשטרה החרימה מספר מועט של מסמכים שהיו בביתו.
בינואר 2014 עזב קאהן את ישראל ונחת בפריז, שם נעצר מייד עם נחיתתו והוגש נגדו כתב אישום על חלקו ב"עוקץ של המאה", עם דרישה מקדמית לעשר שנות מאסר. לאחר 15 חודשים בכלא הוא שוחרר למעצר בית עם איזוק אלקטרוני. במשך אותה התקופה עבד בעמותה שעוזרת לילדים עם אוטיזם. במהלך המשפט הוא לא הגיע לאחד הדיונים. המשטרה הגיעה לדירתו, שבה היה אמור לשהות במעצר בית, אך הוא לא היה שם וככל הנראה כבר הספיק להימלט מצרפת.
זמן קצר לאחר מכן העלה תמונה שבה הוא מופיע עם חולצה שעליה רשום "תפסו אותי אם אתם יכולים" לצד הכיתוב "זו מתנה מהילדים שלי. יפה נכון"?
קלוד חייט ואריק רוביק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פרשת לי זיתוני
בספטמבר 2011 נהרגה לי זיתוני בתאונת פגע וברח בתל אביב על ידי קלוד חייט ואריק רוביק, שניים מהנאשמים שנמלטו לישראל. השניים נסעו בג'יפ עם לוחית רישוי אמריקאית מזויפת והתגוררו בבית דירות יוקרתי בתל אביב.
פבריס סאקון
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאקון נשפט שלא בפניו בית הדין הפלילי בפריז בינואר 2012, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר וקנס בגובה 43 מיליון אירו. הוא נמלט לישראל, המסרבת להסגירו.
אהרון כהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]על כהן נגזרו בצרפת ארבע שנות מאסר וקנס בגובה 1 מיליון אירו. הוא נמלט לישראל, המסרבת להסגירו.
כהן נעצר בישראל לאחר שבחשבון בנק של קרוב משפחה שלו בבנק הפועלים הופקדו 62 מיליוני שקלים שהגיעו מהונג קונג.
המידע על כך התקבל מהחוקרים הצרפתים שטענו כי כהן השתייך לקבוצה של סאקון. לטענתם, כהן התגורר בהונג קונג ומשם ניהל את רכישת הסחורות בעשרות מיליוני הדולרים שהגיעו מהחברות הפיקטיביות של העוקץ, בעיקר מותגי יוקרה, ואת מכירתן בצרפת ובמדינות נוספות.
בעקבות ההפקדה נפתחה חקירת יאחב"ל, שבסיומה הוכח דיווח כוזב לבנקים, מכיוון שהחשבונות היו על שמו של בן משפחתו, אך הנהנה מהכסף היה אהרון כהן. עם זאת, לא ניתן היה להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי שמקור הכסף הוא בעבירת ההונאה בצרפת.
כהן הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות על כך שהמדינה תסתפק בהרשעה על עבירה של הימנעות מדיווח, ותחלט לאוצר המדינה 22 מיליון מתוך 62 מיליון השקלים שהוברחו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דב אלפון, פרשת מימרן | איך "העוקץ של המאה" נולד ברחוב הירקון, באתר הארץ, 16 ביוני 2016
- זמן אמת העוקץ של המאה חלק א' באתר YouTube
- זמן אמת העוקץ של המאה חלק ב' באתר YouTube
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דב אלפון, מועדונים פרטיים וחופשות ממומנות: "הארץ" חושף את הקשר בין נתניהו לחשוד בעוקץ של המאה בצרפת, באתר הארץ, 14 באפריל 2016
- ^ דב אלפון, הקשרים של נתניהו עם החשודים בעוקץ של המאה, באתר הארץ, 25 במרץ 2016.
- ^ אמיר זוהר, סיפור מסריח: כל הפרטים על פרשת ההונאה בה מעורב ארנו מימרן, באתר מעריב אונליין, 11 ביוני 2016.