פרסאודימיום

פרסאודימיום

נאודימיום - פרסאודימיום - צריום
Pr Pa       59 Pr                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	59
סמל כימי	Pr
סדרה כימית	לנתנידים
מראה
לבן-אפרפר, גוון צהבהב
תכונות אטומיות
משקל אטומי	140.90765(2) u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 21, 8, 2
תכונות פיזיקליות
צפיפות	6640 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	3,563K (3,290°C)
נקודת התכה	1,208K (935°C)
לחץ אדים	1,333224E-06Pa ב-1,070K
מהירות הקול	2,280 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות	1.13
קיבול חום סגולי	193 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית	1.48 106/m·Ω
מוליכות חום	12.5 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	527 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	קרל גוסטף מוסנדר
תאריך גילוי	1841
נקרא על שם	ירוק (יוונית)

פרסאודימיום (באנגלית: Praseodymium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Pr ומספרו האטומי 59. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים, אם כי למעשה הוא אינו נדיר, אלא מפוזר בדלילות ולכן יקר להפקה.

תכונות

הפרסאודימיום הוא מתכת רכה, כסופה ממשפחת הלנתנידים. כשנחשף לאוויר, הפרסאודימיום מתכסה בתחמוצת (Pr₆O₁₁) ירוקה אך הוא עמיד יותר בפני קורוזיה מאירופיום, לנתן, צריום ונאודימיום.

שימושים

שימושי הפרסאודימיום:

• לסגסוגות פרסאודימיום עם מגנזיום חוזק רב והן משמשות לבניית מנועי מטוסים.
• בתעשיית הסרטים, לפרסאודימיום יישומים בתאורת פחמן.
• הוספת מלחי פרסאודימיום לזכוכית מעניקה צבע צהוב.
• משקפי מגן של נפחים ורתכים מכילות לעיתים פרסאודימיום.

היסטוריה

הכימאי האוסטרי קרל וולסבך (Carl Auer von Welsbach) הצליח להפריד את המתכת דידמיום מהמינרל סמרסקיט ב-1885. לאחר מכן הוא העביר דגימות דידמיום דרך הספקטרוסקופ שלו וגילה שני קווים נפרדים, אחד כחול והשני צהוב. כך, קרל השיג עדות משכנעת שדידמיום היא תערובת של שני יסודות חדשים.

מאוחר יותר דידמיום הופרד לשני יסודות חדשים - פרסאודימיום ונאודימיום.

ב-1931 בודד לראשונה פרסאודימיום טהור.

צורה בטבע

הפרסאודימיום נמצא במינרלים שמכילים לנתנידים כמו מונזיט ובסטנסיט. בקרום כדור הארץ הוא נמצא בריכוז של 5–9 חלקיקים למיליון.

ניתן לבודד פרסאודימיום מ PrF₃ במהלך תגובה עם סידן, כך:

$2PrF_{3}+3Ca\rightarrow 2Pr+3CaF_{2}$

כמו כן, ניתן לבודד פרסאודימיום בטכניקות נוספות, כמו למשל חילוף יונים.

אמצעי זהירות

כמו לנתנידים אחרים, לפרסאודימיום אין תפקיד ביולוגי ורעילותו נמוכה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרסאודימיום בוויקישיתוף

• פרסאודימיום ב-Webelements (אנגלית)
• פרסאודימיום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)