פראדקשינה

פראדקשינה (בסנסקריט: प्रदक्षिण) או גם פריקראמה היא הקפה עם כיוון השעון של ישויות קדושות, והנתיב שלאורכו מבוצע ההקפה, כפי שנהוג בדתות ההודיות – הינדואיזם, בודהיזם, סיקיזם וג'ייניזם.^[1]^[2] בבודהיזם, המונח מתייחס רק לנתיב שלאורכו מתבצע ההקפה. בדתות ההינדיות, הפריקראמה נעשית בדרך כלל לאחר השלמת הפולחן המסורתי (פוג'ה) ולאחר מתן כבוד לאל. פריקראמה חייבת להיעשות יחד עם דהיאנה (אנ') (התבוננות ומדיטציה רוחנית).

בהינדואיזם, פריקראמה של פסלי אלים במקדש, נהרות קדושים, גבעות קדושות ומקבץ סגור של מקדשים כסמל לתפילה היא חלק בלתי נפרד מהפולחן בהינדואיזם (אנ'). אדריכלות מקדשים הינדואים כוללת שבילי פראדקשינה שונים. יכול להיות שביל פריקראמה המקיף את האל הראשי ועוד כמה שבילים רחבים יותר קונצנטריים לשביל הראשי, אם כי אין זה נדיר למצוא שבילי פריקראמה שאינם קונצנטריים. לפעמים שביל הפריקראמה החיצוני ביותר מכסה את כל הכפר, העיירה, העיר, ובכך רומז שאורכו של השביל יכול להימתח. פריקראמה נעשית גם סביב עץ הפיפאל הקדוש, טולסי (Ocimum tenuiflorum – ריחן קדוש) ואגני (אנ') (אש קדושה או אל האש),^[3] ו"אגני פריקראמה" הוא חלק מטקס החתונה ההינדית (אנ').

אטימולוגיה

בסנסקריט פירוש המילה פריקראמה הוא "הנתיב המקיף משהו", והיא ידועה גם בשם פראדקשינה שפירושה "לימין", שתי המילים משמשות בעיקר בהקשר של מנהג דתי של הקפת ישויות קדושות. הקפה סביב קודש הקודשים של המקדשים היא צורה נפוצה של תפילה בהודו. שביל ההקפה העשוי מאבן סביב המקדש נקרא שביל פראדקשינה.

מנהגים של דתות ממקור הודי

מנהגים בודהיסטיים

בבודהיזם הקפות או פראדקשינה הן טקס חשוב מאז הימים הראשונים של הדת. למבנים קדושים כמו סטופה או דמויות מקודשות יש שביל פראדקשינה סביבם. הצ'איטיה היא סוג עתיק מובהק של בניין ששרד רק באדריכלות הודית חצובה בסלע (אנ'), אולם עם סטופה בקצה הרחוק, שנבנה תמיד עם קצה דמוי אפסיס מעוגל, כדי לאפשר פראדקשינה. מנדאפה (אולם תפילה), שנוספה בחזית, הופכת את הסטופה המקורית למקדש הסטופה - כישות קדושה הדורשת שביל הקפה סביבה לצורך פולחן. המבנה כולו מתוכנן בצורה כזו שהוא הופך למרכז המנדלה ומייצג באופן סמלי את הר מרו.^[4]

מאמינים בודהיסטים עשויים לבצע פראדקשינה על ידי השתטחות בכל שלב, ובכך להאריך מאוד את התהליך. הפראדקשינה הקיצונית ביותר היא זו של הר קאילאש הקדוש בטיבט, טרק הררי באורך של כ-52 קילומטרים, ובגבהים שבין 4,600 מטר ל-5,500 מטר. טרק זה מתבצע גם על ידי הינדים וגם על ידי ג'יינים, וכמה מעולי הרגל מתקדמים בהשתטחות, מה שמאריך את ביצוע המסלול לכמה שבועות.

מנהגים הינדיים

משמעות וסמליות של פריקראמה

מבנה המקדש ההינדי משקף את הסמליות של המעבר הרוחני מחיי היומיום לשלמות רוחנית כמסע דרך שלבים. קיימים שבילי פריקראמה שדרכם נעים המתפללים בכיוון השעון, מתחילים בפתח המקדש ונעים פנימה לכיוון קודש הקודשים שבו האלוהות מעוגנת. מסלול זה מייצג תרגום של המושג הרוחני של מעבר דרך רמות בחיים לתנועות גופניות על ידי המתפללים כשהם נעים פנימה דרך אולמות ההיקפיים אל המרכז הקדוש ביותר של האנרגיה הרוחנית של האל.

מספר הפראדקשינות לאלים השונים

עבור כל אל מצוין המספר המינימלי של פראדקשינות שיש לבצע.

גנש: 1 או 3
הנומאן: 3
שיווה: חצי או 3
וישנו: 3 או 4
אייפה (אנ'): 5
סקאנדה: 6
האלה דורגה: 1, 4 או 9
פיקוס קדוש: 7
סוריה: 2 או 7

שייאנה פראדקשינה

שייאנה פראדקשינה מבוצעת על ידי השתטחות בתנוחת שכיבה. זה מתחיל ב"סאשטנגה נמאסקארה" מול קודש הקודשים. ב"סאשטנגה נמאסקארה", שישה חלקים מגופם של המאמינים נוגעים באדמה. כך המצח, החזה, הבטן, הידיים, הברכיים והבהונות נוגעים בקרקע. הידיים המשולבות יופנו תמיד לעבר האל. בתנוחה זו, החסידים מבצעים הקפה על שביל הפראדקשינה. קרובי המשפחה והחברים של המאמינים עוזרים להם להתגלגל.

שאיוויט פראדקשינאם

במקדשי שיווה, המאמינים מתחילים את הפראדקשינה כרגיל מהחזית והולכים עם כיוון השעון עד שהם מגיעים לגומוקי (המוצא למי האבישקה (אנ')^[א]) מקודש הקודשים. כרגיל ההסתובבות עם כיוון השעון נשמרת מחוץ לאבני באלי.^[ב] אין לחצות את פתח הניקוז של ההטהרות הטקסית המבוצעת על הלינגאם שמייצג את שיווה עם מים, חלב, גבן, מי קוקוס, גהי, אפר (בהסמה) וכו'. אז המתפללים צריכים לחזור נגד כיוון השעון עד שהם מגיעים לצד השני של מוצא הניקוז כדי להשלים את המעגל. במהלך ההקפה נגד כיוון השעון, על המאמין לצעוד בשביל בתוך אבני באלי. יש לשמור את אבני באלי תמיד בצד הימני של המאמינים. לאחר שהגיעו לשקע הניקוז, עליהם לחזור לחזית בכיוון השעון ולשמור על השביל מחוץ לאבני באלי. כך הושלמה פראדקשינה אחת.

אגדה הקשורה לאלה פרוואטי (אשתו של שיווה) ושני בניה ממחישה את החשיבות של פראדקשינה או פריקראמה. אומרים שהאלה ביקשה משני בניה להקיף את היקום כדי להשיג ידע עולמי. בעוד שבנה הראשון סקאנדה בילה עשרות שנים כדי להסתובב בעולם על הטווס שלו, בנה השני גנש ביצע מעגל שלם סביב אימו והצדיק את פעולתו בכך שהעולם כלול בדמות האם. אגדה זו מצדיקה את החשיבות שההינדים מייחסים לתרגול הפריקראמה, וגם את חשיבות האימהות בפסיכולוגיה ההינדית. גרסה אחרת של אותו סיפור מחליפה את דמותו של פרוואטי בשיווה עצמו.

השוואה לדתות שאינן ממקור הודי

כמו פריקראמה בהינדואיזם, מוסלמים מבצעים הקפות סביב הכעבה במהלך החג' שלהם שהם מכנים טוואף. ההקפה במהלך החג' נעשית נגד כיוון השעון. לעומת זאת, מסורות הינדיות, בודהיסטיות כמו גם ג'ייניות מקיפות מקדש או אתר קדוש בכיוון השעון. היוצא מן הכלל היחיד הוא במהלך מתן כבוד אחרון לגופת מת במהלך שריפה או אירוע לציון הלוויה, כאשר ההקפה המסורתית בדתות ההודיות היא נגד כיוון השעון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פראדקשינה בוויקישיתוף

ביאורים

^ טקס דתי או שיטת תפילה שבה מאמין יוצק מנחה נוזלית על דמות של המייצגת את האל. מנהג זה משותף לדתות כמו הינדואיזם, בודהיזם וג'ייניזם.
^ אבני גרניט שחורות שנמצאות סביב המקדש ההינדי או סביב קודש הקודשים.

הערות שוליים

^ Deepak Sanan (2002). Exploring Kinnaur in the Trans-Himalaya. Indus Publishing. p. 234. ISBN 978-8173871313.
^ Pashaura Singh and Louis Fenech (2014). The Oxford handbook of Sikh studies. Oxford, UK: Oxford University Press. p. 439. ISBN 978-0-19-969930-8.
^ The Concept of Pradaksina
^ Chitkara, M. G. (1994). Tibet, a reality. APH. pp. 37–45. ISBN 978-81-7024-639-8.

[5] טקס דתי או שיטת תפילה שבה מאמין יוצק מנחה נוזלית על דמות של המייצגת את האל. מנהג זה משותף לדתות כמו הינדואיזם, בודהיזם וג'ייניזם.

[6] אבני גרניט שחורות שנמצאות סביב המקדש ההינדי או סביב קודש הקודשים.

[ds2002-1] Deepak Sanan (2002). Exploring Kinnaur in the Trans-Himalaya. Indus Publishing. p. 234. ISBN 978-8173871313.

[2] Pashaura Singh and Louis Fenech (2014). The Oxford handbook of Sikh studies. Oxford, UK: Oxford University Press. p. 439. ISBN 978-0-19-969930-8.

[concept-3] The Concept of Pradaksina

[4] Chitkara, M. G. (1994). Tibet, a reality. APH. pp. 37–45. ISBN 978-81-7024-639-8.

[1]

[2]

[3]

[4]

[א]

[ב]