פרויקט מחויבות אישית

תוכנית המחויבות האישית עוסקת בחינוך להתנדבות בקהילה (community service) ומטרתו הגברת המוכנות לתרומה ולהתנדבות בקהילה. בשנת 2014 התכנית בוטלה ובמקומה משרד החינוך קבע מדיניות מחייבת לכלל תלמידי ישראל בתוכנית המכונה "התפתחות אישית ומעורבות חברתית"

היסטוריה

בסוף שנות ה-70 החל המחנך אברהם אורן, מנהל בית הספר רוגוזין מגדל העמק, ליישם בבית ספרו תוכנית יוצאת דופן של מעורבות בקהילה. התוכנית התרחבה מרוגוזין למקומות נוספים, והפכה לתוכנית אזורית. בשנת 1980 הכיר משרד החינוך בתוכנית החינוכית הקהילתית יע"ף – יעדי עיירות פיתוח, והחל ליישמה ברחבי הארץ. בעקבות היוזמות הללו שפעלו בשטח ומסקנות ועדת שילד משנת 1979, פורסם חוזר המנכ"ל הראשון בנושא (חוזר מנכ"ל מב/3, 1981). כיום, על יסודות תוכנית יע"ף ודומותיה, נהוגה בכלל בתי הספר בישראל התוכנית למחויבות אישית. שמבוססת על גישה חינוכית של "שירות לקהילה" (Community service) ששמה במרכז את צורכי הקהילה ואחריות התלמיד לעזרה לקהילה למלא את צרכיה.

תחומי פעילות

על פי הנחיות משרד החינוך על פעילות המחויבות האישית לענות על צורך ממשי בקהילה, להתבצע במסגרת מוסדות ולארגונים המבטיחים פיקוח יעיל על התלמידים, לאפשר התנסות בתפקידים הדורשים אחריות ועקביות, ולהעניק למשתתף "חוויה של נתינה". הפעילויות בפרויקט כוללות:

• מתן שיעורים פרטיים חינם לילדים מתקשים.
• הכנת שיעורים מקוונים כתחליף חינמי לשיעורים פרטיים, דרך פלטפורמות מקוונות כגון לרגו – למד בעצמך.
• עבודה עם אוטיסטים.
• שיקום נפגעי תאונות דרכים בבית לוינשטיין.
• חלוקת חבילות מזון לנזקקים.
• מיון, סידור, והכנת ערכות לגו למען ילדים נזקקים אשר לא מסוגלים להרשות לעצמם לקנות ערכות.
• סיוע בארגונים המסייעים לילדים כגון אור לחינוך.
• מתן עזרה סיעודית לקשישים.
• תוכנית הקשר הרב דורי: פרויקט במסגרתו מקנים התלמידים לקשישים מיומנויות מחשב ומתעדים יחד זכרונות לשם שימור המורשת היישובית והקהילתית. התוכנית מופעלת בשיתוף בתי אבות ומרכזי יום לקשיש.
• עזרה רפואית לבעלי חיים או מתן עזרה בבתי מחסה לבעלי חיים.
• ביצוע מטלות התוכנית יכול להיעשות גם במסגרת ארגוני התנדבות קיימים כגון המשמר האזרחי, מגן דוד אדום או צופי אש.
• הדרכה במסגרת תנועת נוער מוכרת אף היא כמחויבות אישית, בעוד שמילוי תפקידים שאינם בהדרכה מוכרים חלקית.
• סיוע למשמר האזרחי הכולל שילוב של פעילות מבצעית – סיורים בעיר ובסביבותיה בהתאם לצורכי השטח וסיוע בעבודה המשרדית, התלמידים יעברו הכשרות בנושא אכיפת חוקי תנועה ועבירות תנועה וילמדו כיצד מתנהלים מול כל נושא הקשור למחלקת התנועה והסיור בפרט במשטרה. התלמידים יסייעו בנושא המחשוב במשרד, עדכוני נתונים ויציאה לשטח למתן עזרה וסיוע מינימלי לניידות המבצעיות.

דרישות פורמליות

על כל תלמיד בהגיעו לכיתה י' להתנדב בקהילה לפחות 60 שעות (שעתיים בשבוע) במסגרת התרומה לקהילה על התלמיד מוטלת האחריות להתמיד בנתינה במקום אחד, על הפעילות להיות ללא מטרת רווח כספי. תוכנית המחויבות האישית אינה מחייבת את כלל מוסדות החינוך והיא המלצה בלבד לכל מוסד שמעוניין להפעילה. החל משנת 2006 הורחבה התכנית כתוכנית לבחירת התלמידים בי"א ובי"ב, כשבכל שנה יכלו התלמידים לבחור לבצע עוד 120 שעות לפחות בתרומה לקהילה ומי שהשלים 180 שעות (י'-י"ב) והוכשר לתפקיד במשך כ-90 שעות בשלוש שנים יכול היה לקבל תעודת גמר בי"ב שכונתה "תעודת בגרות חברתית".

בגרות חברתית

החל משנת 2005 החלה תוכנית מורחבת של המחויבות האישית שאיפשרה לתלמידי יא - יב לבחור להמשיך להתנדב בקהילה. ולקבל תעודת בגרות חברתית בצד תעודת הבגרות. התכנית בוטלה בשנת 2014 עם החלת מדיניות מחייבת לכלל התלמידים בתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית"

התפתחות אישית ומעורבות חברתית-קהילתית

החל משנת 2014 החל משרד החינוך תוכנית רב שנתית בתיכונים המכונה "התפתחות אישית ומעורבות חברתית-קהילתית" המבוססת על גישה חינוכית המכונה "למידת שירות" (SERVICE LEARNING). התכנית מכוונת לפתח בקרב בני הילדים והנוער ערכים מיומנויות וכישורים באמצעות שירות בקהילה. תוך כדי חיבור בין הנלמד בהיבטים העיוניים בבית הספר ליישום מעשי הנותן מענה לצורכי הקהילה. וזאת כחלק בלתי ניפרד ממדיניות הלמידה המשמעותית של המשרד. לפי טענת משרד החינוך מעורבות חברתית מחזקת את ה-SEL ותורמת חוסן הנפשי, לצמצום התנהגויות סיכוניות, מעוררת בקרב התלמיד שאיפות להשכלה גבוהה, מביאות לשיפור בהישגים ולהעלאת הדימוי העצמי והמוטיבציה. המעשה בקהילה הופך להיות האמצעי לפיתוח הפרט לחיזוק הרלוונטיות של הלמידה לחיים האמיתיים וליצירת חברת מופת.

חובות התכנית – התפתחות אישית ומעורבות חברתית

התנסות אישית התלמיד בוחר מתוך מאגר נתון של אפשרויות לפעול בקהילה בהיקף של 90 ש' (60 בי + 30 בי"א + לבחריה התנסות אישית או מיזם בהיקף של 30 ש' בי"ב).

בנוסף התנסות קבוצתית בפיתוח מיזם שמטרתו לאפשר לתלמידי לחוות חוויה של אקטיביזם חברתי והשפעה על שינוי חברתי בקהילה בהיקף של 56 שעות לאורך השנים (י - 9 ש' + יא - 21 ש' + יב – 26 ש'). בנוסף התלמיד אמור להגיש עבודת סיכום רפלקטיבית מדי שנה.

תלמידים שבוחרים להצטיין כלומר לפעול מעבר לחובות הרשומות מעלה, יפעלו במשך 3 שנים בהתנסות אישית של 180 ש' + פיתוח והפקה של מיזם קבוצתי מדי שנה.

ביקורת

לצד השבחים הרבים שלהם זכה המיזם בעקבות הגדלת מעורבות בני הנוער בקהילה הסובבת אותם, נשמעו גם ביקורות רבות שלא היו מבוססות על כך שמשרד החינוך אינו מאפשר בחירה חופשית האם להשתתף במיזם או לא למעשה ולכן גורמת למשתתפים במיזם להירתע מהשתתפות בו ובכך משיגה תוצאה הפוכה מן המטרה והתלמידים מפתחים אדישות לסובב אותם. מידע שגוי זה מקורו בטעות, מאחר שמשרד החינוך אמנם מחייב להיות חלק מהפקה ויישום של מיזם קבוצתי אולם אינו קובע מה נושא או תחום המיזם ולכן במוסדות שבהם ניתנת לתלמיד בחירה חופשית בנושא המיזם ודרך הפעלתו, התלמידים מביעים שביעות רצון גבוהה יותר מההתנסות האישית. נכון למועד כתיבת שורות אלה, במהלך 3 השנים הראשונות התבצע מחקר מלווה של ראמ"ה, שזיהה השגים בהשפעת התכנית בצד חסמים שהמערכת לא הצליחה להפנים את השינוי בנושא.

נטען כי חלק מהתלמידים טוענים שכפייה על התלמידים לעזור לזולת כתנאי לקבלת תעודת בגרות, גורמת לאנטגוניזם בקרב תלמידים, ובכך למעשה התכנית משיגה את המטרה ההפוכה שלה, וגורמת לחלק מן התלמידים לפתח עוינות בהקשר של תרומה והתנדבות אמיתית למען הקהילה. למרות שחלק גדול של התלמידים טענו שללא החשיפה באמצעות התכנית לצורכי החברה לא היו מגיעים לזה ולא היו מגלים את הערך הרב של התרומה לחברה לעצמם ולאחרים.

מחקר שערך משרד החינוך בשנת 2017 העלה כי כמחצית מהתלמידים היו שבעי רצון מהתוכנית ודיווחו כי ההשתתפות חיזקה את רצונם לתרום לחברה וסייעה להם בפיתוח יזמות ועבודת צוות. לעומתם, כשליש מהתלמידים בבתי ספר דוברי עברית וכרבע מהתלמידים הערבים דיווחו שהתוכנית היא "עומס שהיו רוצים להסיר מעליהם". נמצא כי מורים רבים אינם יוזמים שיעורים בהם מדברים התלמידים על הפעילות שביצעו. העדר התייחסות מילולית וכתובה לפעילות שבוצעה (אינטרוספקציה, או: רפלקציה עצמית) מקטין את התרומה של הפעילות לתלמיד. החוקרים קבעו כי "המרכיב העוסק בעיבוד ההתנסות ובביצוע הרפלקציה ממשיך להיות עקב אכילס של התוכנית. בתי הספר מתקשים בביצוע מטלה זו מכיוון שהיא מסתמכת על רצונם הטוב של המחנכים וגם בשל הקושי הנובע מהיעדר הכשרה וידע לביצוע המשימה" מקור הכשל לפי המחקר הוא העדר תגמול נאות למחנכים עבור הפעילות הנוספת שדורש הפרויקט והעדר נחישות מצד הנהלות בתי הספר.

ראו גם

• קומונר

• שנת שירות (ש"ש)
  • שליח שנת שירות – מטעם הסוכנות היהודית
• גרעין נח"ל
• גרעין תורני
• גרעין צבר
• מכינה קדם-צבאית
• חוק שירות לאומי-אזרחי של מדינת ישראל

קישורים חיצוניים

• רוני בר-נתן, ‏נוהלי משרד החינוך בנושא "מחויבות אישית – מעורבות בקהילה", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 29 במרס 2004
• משהו טוב קורה עכשיו: אבני דרך בלמידה משמעותית, באתר משרד החינוך, אוגוסט 2014
• ד"ר טל רז, הערכת התוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" בשנת הלימודים תשע"ח, באתר הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, אפריל 2019