פאראפסיכולוגיה
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
פאראפסיכולוגיה (מילולית: "מעבר לפסיכולוגיה" או "מחוץ לפסיכולוגיה") היא תחום פסאודו-מדעי, העוסק בתופעות כגון טלפתיה, תפיסה על-חושית, חיזוי העתיד, טלקינזיס (פסיכוקינזיס). מושגים אלו מתארים תופעות בהן נעשה לכאורה שימוש בכישורים נפשיים ורוחניים לשם השפעה על-טבעית על הסביבה הפיזית או על בני אדם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1882 נוסד בלונדון הארגון הראשון לחקר התופעות העל-טבעיות. החברה למחקר פסיכי (Society for Psychical Research) כינו אותו מקימיו – אנשי האקדמיה, המדע והספיריטואליזם המובילים באנגליה של אותה תקופה. מטרותיו היו "לבחון ללא דעה קדומה או משוא פנים, ובגישה מדעית, אותן יכולות אנושיות, אמיתיות או משוערות, שנראות כבלתי מוסברות בכל דרך השערה מוכרת".
גישה מדעית זו נבעה הן מהתמורה העצומה שחלה באותה תקופה ביחס ל"על-טבעי", והן מתוך ההתנגדות הגדולה למדיומים שרלטנים שצצו בזמן ההוא ברחבי אנגליה.
זמן קצר לאחר מכן נוסדו ארגונים דומים בארצות הברית, ברוסיה ובצרפת. בכל המקרים הייתה המטרה לבור את המוץ מהתבן של מעשי שרלטנות והולכת שולל, ולגלות את האמת מאחורי הלא-יאומן. המחקר התמקד תחילה באירועים על-טבעיים מסורתיים, כמו העלאת רוחות רפאים, כתיבה אוטומטית ופולטרגייסט (רוחות שאין להן דמות). אבל מאוחר יותר התמקדה תשומת הלב במה שנודע כתופעות PSI (על שם האות היוונית ψ, הפותחת את המילה פסיכה = נפש). כללית, תופעות הפסי נחלקות לשתי קבוצות עיקריות:
- Extra-Sensory Perception) ESP) – התפיסה העל-חושית העוסקת בשידור או בקבלת ידע לאחרים או מהם בצורה שאינה אפשרית בכל דרך "נורמלית" (דהיינו, שהמדע תופס בכלים העומדים לרשותו). קבוצה זו מתחלקת לכמה קטגוריות: טלפתיה, ראייה מרחוק (Clairvoyance) והידיעה מראש (אם בצורת חלום נבואי, או בראיית תמונות ורמזים למה שיקרה).
- Psychokinesis) PK) – הזזת חפצים והשפעה על אנשים וחפצים בלי שימוש בכוח פיזי מוכר, כולל כיפוף מתכות והפעלת דוממים (או הדממת גופים נעים או פעילים).
טלפתיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טלפתיה
כשנוסדו הארגונים הראשונים לחקר התופעות העל-טבעיות, שמאוחר יותר קיבלו את השם פאראפסיכולוגיה (ביוונית – מעבר לפסיכולוגיה, או דומה לפסיכולוגיה) הייתה מטרתם חקר הטלפתיה (ביוונית: טֶלֶ = רחוק, למרחק; פתוס = רגש) – היכולת להעביר מחשבות, רגשות ותחושות מאדם לאדם.
רוב המדענים שוללים קיומה של טלפתיה שכן טרם נמצאו ניסויים מדעיים המצליחים להדגים את קיומה.
חקר הטלפתיה קיבל תנופה מדעית בראשית שנות ה-30, עם תחילת המחקרים שערך הפרופסור האמריקני לפסיכולוגיה מאוניברסיטת דיוק, ג'וזף בנקס ריין, שכינה את התופעה תפיסה על-חושית. יחד עם עמיתו לאוניברסיטה, קרל זנר, פיתח ריין חמישה קלפים נושאי צורות (ריבוע, עיגול, כוכב מחומש, גלים וסימן +) שאותם היה צריך לנחש "קורא המחשבות". בכל הניסויים הללו לא נמצאו הוכחות חותכות לקיומה של טלפתיה.
באותה תקופה ניסה החוקר הסובייטי ל. וסילייב מאוניברסיטת לנינגרד להפנט אנשים ממרחק 1,000 מייל ולהשפיע עליהם בכוח הטלפתיה. הניסויים נערכו גם דרך מסכי מיגון אטומים לגלים אלקטרומגנטיים, מה שהוביל את וסילייב להשערה כי במקרה של ה-PSI לא מדובר בגלים כאלה, אלא באנרגיה אזוטרית ואקזוטית ייחודית. אין הוכחות להצלחתם של ניסויים אלה.
בערך באותו זמן עשה לעצמו שם בברית המועצות וולף מסינג, מי שנחשב על ידי חסידיו לגדול הטלפתים בכל הזמנים, שהתמחה בקריאת מחשבות. מחקרים טוענים כי רוב הפרטים הביוגרפיים אודות מסינג הם בדויים.
Clairvoyance (ראייה מרחוק)
[עריכת קוד מקור | עריכה]נטען שראייה מרחוק היא היכולת הטלפתית הדרמטית ביותר, שכן ברוב המקרים היא נוגעת דווקא לאסונות העתידים להתרחש או לאלה שקורים לאדם קרוב באותה שעה ממש ובמקום אחר בעולם. במקרים מסוימים הנדידה במרחבי הזמן מתרחשת כביכול דווקא בעבר, כאשר סיוטים ישנים מתעוררים. ה"שיוט" הזה בחלל ובזמן יכול להיעשות על ידי אדם או באמצעות חפץ. רוב החוקרים סבורים כי אין הוכחה מדעית לקיומה של התופעה[דרוש מקור].
שניים מהמקרים היותר מפורסמים של ראייה מרחוק עתידית נוגעים לאסון טביעתה של האנייה טיטניק באפריל 1912, ולהתרסקות ספינת האוויר הבריטית הנסיונית R101 באוקטובר 1930. הנשיא האמריקני אברהם לינקולן חזה את מותו כמה לילות לפני הירצחו; רציחתו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד מאוסטרו-הונגריה, שהציתה את אש מלחמת העולם הראשונה, נחזתה בחלום על ידי הבישוף ג'וזף לאניי; מארק טוויין חזה את מותו של אחיו. אל מול תופעות אלה טוענים הספקנים[דרוש מקור] כי כל אדם חולם בימי חייו חלומות רבים על העתיד להתרחש, אלא שרובם אינם מתגשמים, ולכן התגשמותם של חלק זעום מהחלומות אינה מוכיחה מאומה.
כמו במקרים רבים אחרים יצאו אנשי המדע נגד התקֵפות המדעית של התופעה. ארתור קסטלר, הסופר הבריטי שהיה מעורב רבות בחקר העל-חושי, השיב כי אם היכולת העל-חושית היא נחלת בודדים, ודאי שלא יוכלו לענות על הקריטריונים הרגילים של הסתברות (כ-25%)[1].
סופר אחר, האמריקני ויליאם ג'יימס, גילה את ליאונורה פייפר, עקרת-בית מבוסטון שהפכה להיות "המדיום הרוחנית הגדולה ביותר בכל הזמנים". היא הצליחה לספר פרטים מדויקים על אדם או על אירוע באמצעות חפצים הקשורים לאדם או לאירוע המדוברים. במהלך הקריירה הארוכה שלה היא העלתה כביכול מאות פעמים שורת רוחות מרשימה של אנשים שנפטרו זה מכבר. צורה זו של ראייה מרחוק כונתה בזמנו "פסיכומטריה" (לא לבלבל עם מבדקי האישיות המקובלים כיום, או הפסיכומטרי) – ראייה באמצעות חפצים, המשמשת כיום בעיקר לאיתור נעדרים ולהטלת קללות (או הסרתן). ג'ראר קרויזה ההולנדי היה אחד המדיומים היותר מפורסמים שנטען כי סייעו רבות למשטרה באיתור רוצחים ונעדרים על סמך חפצים. אין הוכחה או עדות לכל סיוע על טבעי כזה.
אורי גלר היה בין המפורסמים שהצליחו לכאורה לזהות בהצלחה מדהימה חפצים שונים שהיו סגורים במכלי מתכת. הספקן הידוע ג'יימס רנדי וחוקרים רבים אחרים טוענים כי גלר הוא מאחז עיניים וכי כוחותיו העל-טבעיים לכאורה לא הוכחו.
השלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלכה מוגדרת כיכולת להעלות באוב דמויות ואירועים מן העבר, המופיעים לפתע בזמן הווה, בדרך כלל באתר שקשור במוות, או באסון אחר. בניגוד לזיהוי אירועים ואנשים מן העבר באמצעות חפצים, ההשלכה לעבר נוגעת יותר לרוחות מתים. לעיתים ההשלכה באה בזמן הווה, כשאדם מדמיין לראות מישהו או משהו. אין כל הוכחה מדעית לקיומה של השלכה, לקיומן של רוחות בכלל ורוחות מתים בפרט.
רבים אחרים תיארו יציאה אל מחוץ לגוף הגשמי (תופעות שזכו לשמות Out-of-Body, חוויית סף מוות ומסע אסטראלי), ביניהם הסופר ארנסט המינגוויי. מחקר שנערך בשנות ה-70 גילה, כי בקרב כ-95% מהתרבויות יש אמונה בהתנסויות מחוץ לגוף וכי מספר עצום של אנשים התנסה בחוויה.
המרחק מחֶקר התופעות הללו לניסויים למטרות צבאיות היה קטן. הסובייטים והאמריקנים החלו בשנות ה-70 בניסויים שבחנו ראייה ממרחק (Remote Viewing) – האם ה"נשמה" מסוגלת להתרומם לנקודת התצפית של לוויין ריגול ולחזות במתקנים צבאיים באמצעות המחשבה. אין כל עדות להצלחתם או תקפותם של ניסויים כאלה.
אחת האגדות בהן מאמינים חסידי הפאראפסיכולוגיה טוענת כי היציאה הזו מחוץ לגוף מקשרת את הטלפתיה וההשלכה לפולטרגייסט (בגרמנית: שד דופק, או מרעיש). הכוונה לרוחות עליזות המטרידות את בני האדם בקולות מוזרים, הזזת חפצים ללא מגע יד אדם ועוד. מה שבתקופות קדומות נתפס ככניסת שד לגופו של אדם (איחוז), הפך בעידן הספיריטואליסטי לישויות לא מזיקות בדרך כלל. אם אותן רוחות הטרידו, נקראו מגרשי שדים מקצועיים לגרשן (תופעה הרווחת במגזר הערבי על ידי השייחים מגרשי הג'ינים).
פסיכוקינזיס (טלקינזיס)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסיכוקינזיס מוגדרת היכולת להזיז עצמים, או להשפיע באמצעותם על אנשים. אורי גלר עורר את התעניינות העולם ב-1973, כאשר הופיע בתוכנית טלוויזיה בבריטניה ובשידור חי כופף כביכול מזלגות וחידש פעילות של שעון מקולקל. מאז הוא הצליח כביכול לעצור את הביג בן ולשבש את מערכת המחשב של רשת עיתונים גרמנית – הכול לכאורה בנוכחות מצלמות. מספר פעמים הצליחו עורכי תוכניות טלוויזיה להוכיח כי גלר מכין מראש כפיות הניתנות לכיפוף, ומבצע את שאר הפעלולים שלו באמצעות אחיזת עיניים פשוטה. למעשה, כבר באמצע המאה ה-19 סערה בריטניה מכוחם של מדיומים להרקיד שולחנות ולהביא את תשובות המתים באמצעותם. לדעת המדענים, אין שום עדות אמינה לתקשורת עם מתים או ליכולתם להרקיד שולחנות.
כמה שנים מאוחר יותר חקרה מרי קירי, יחד עם בעלה פייר, את המדיום האיטלקייה יוּסֶפּיה פָלָדינו, שטענה כי הכוח המנחה אותה, ג'ון קינג, מסוגל להניע חפצים.
יכולת ההשראה המחשבתית על עצמים דוממים הובילה כמה חוקרים לתיאור המוח כמעין תחנת ממסר, ההופכת אנרגיה פיזיקלית במתח נמוך לאנרגיה פסיכית במתח גבוה. הטענת אנרגיה אנושית בחפצים דוממים מאפשרת שימוש באותם חפצים לצורך הילינג ואפילו לשם חיסול חרקים. טענות אלה נחשבות על ידי רוב החוקרים לפסבדו-מדע חסר ערך ונטול כל תקפות או הוכחה. איש לא הגדיר או הוכיח מעולם קיומה של אנרגיה פסיכית.
הוועדה לאנרגיה אטומית בארצות הברית הודתה, כי גילתה עניין באבטחת הנשק הגרעיני באמצעות התפיסה העל-חושית – שיתוק טילים בזמן חירום, או הפעלתם באמצעות טכניקת הטלקינזיס. אין כל עדות להצלחתה של תוכנית כזו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני שיר, מאגיה ומיסטיקה ביהדות, הוצאת כתר, 1997
- רוני שיר, אלוהים קטנים, הוצאת כתר, 1998
- חנן אברהם, לוחמה על-חושית, הוצאת אור עם, 1996
- אורי גלר, גאי ליון פלייפייר, תופעת אורי גלר. הוצאת כתר, 1988
- לייל ווטסון, על טבע, תרגם מאנגלית: יואש מייזלר, בהוצאת זמורה ביתן, 1973, 1984
- ?Psychic Warfare - Fact or Fiction (עורך: John White) (הוצאת The Aquarian Press, 1988)
- ניב הדר לחשוף את הבלתי נודע. הוצאת הפקות מעולם אחר 2002
- אבשלום אליצור, זמן ותודעה - תהיות חדשות על חידות עתיקות, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994, עמ' 121–137.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב בכלר, הפאראפסיכולוגיה מדע או מהתלה?, מחשבות 40, דצמבר 1974, עמ' 6–15
- אהרון האופטמן, האם התקשורת העתידית תהיה "טלפתיה טכנולוגית"?, בבלוג "העתיד זה לא מה שהיה פעם"
- אבשלום אליצור, האם יש ממש בתופעות הפרה-פסיכולוגיות, או שהן אחיזת עיניים?, גליליאו 10, מאי/יוני 1995
- הסבר על פרפסיכולוגיה באתר מיסטיקה
- topic/parapsychological-phenomenon פאראפסיכולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרפסיכולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית
