דואט לפסנתר
על פי מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים, ישנם שני סוגים של דואט לפסנתר: "דואטים לשני נגנים בכלי אחד, ודואטים שבהם כל אחד משני הפסנתרנים מנגן בכלי שלו (או שלה)." באמריקה, הסוג הראשון מכונה לעיתים קרובות "פסנתר בארבע ידיים".[1] במילון גרוב מצוין כי מגוון היצירות לדואט בפסנתר אחד גדול יותר, אך הוא נחשב לצורה ביתית וצנועה של נגינה, בהשוואה ל"דואט לשני פסנתרים, הזוהר יותר."[2] האחרון מכונה לעיתים קרובות דואו פסנתר.[3]
הפופולריות של דואט הפסנתר עלתה במחציתה השנייה של המאה ה -18. בילדותו ניגן מוצרט דואטים לפסנתר עם אחותו, ובהמשך כתב סונאטות לארבע ידיים בפסנתר אחד; מלחין נוסף שהלחין בסוגה זו היה שוברט, ובהקשר זה בולטת הפנטזיה בפה מינור שלו (940 ברשימת דויטש). ג'יין בלינגהאם, במדריך "The Oxford Companion to Music", מפרטת מלחינים אחרים שכתבו דואטים לפסנתר, ובכללם ברהמס, דבוז'אק, גריג, דביסי, סטרווינסקי, ובארטוק.[3] דואטים צרפתיים לפסנתר במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כוללים את Enfants d'Jeux (משחק ילדים) של ביזה, סוויטת דולי של פורה ואמא אווזה של ראוול.[2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kuhn, Laura Diane; Nicolas Slonimsky (2001). Music since 1900. New York: Schirmer Reference. p. 81. ISBN 0028647874. (נדרשת הרשמה)
- ^ 1 2 Dawes, Frank. "Piano duet", Grove Music Online, Oxford Music Online, accessed 31 March 2012 (נדרשת הרשמה)
- ^ 1 2 Bellingham, Jane. "piano duet", The Oxford Companion to Music, Ed. Alison Latham, Oxford Music Online, accessed 31 March 2012 (נדרשת הרשמה)