אפרים פישל רבינוביץ
 | |
| לידה | כ"ה בכסלו תרפ"ה |
|---|---|
| פטירה | ט"ו בסיוון תשס"ה (בגיל 80) |
  | |
הרב אפרים פישל רבינוביץ (כ"ה בכסלו תרפ"ה, 22 בנובמבר 1924 – ט"ו בסיוון תשס"ה, 22 ביוני 2005) היה ראש מתיבתא תפארת ישראל רוז'ין של חסידות בויאן וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר העתיקה בירושלים לרב אריה מרדכי רבינוביץ, חסיד בויאן, ולבת שבע. אביו היה נינו של האדמו"ר רבי יהושע אשר מפוריסוב, בנו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. אמו הייתה בתו של הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם. היה חתנו של הרב משה אהרן סגל.
בשנות ה-60 נקרא לכהן בראשות ישיבת טאש בקריית טאש שבקנדה. בשנת תשל"ט חזר לישראל ומונה כראש מתיבתא תפארת ישראל, של חסידות בויאן. בשנת תשמ"ט מונה לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כיהן כרב קהילת צ'ורטקוב באנטוורפן, והיה נוסע לשם בחגי ישראל.
מספר חודשים לפני פטירתו תמך בחוק יישום תוכנית ההתנתקות (יחד עם האדמו"ר מגור והאדמו"ר ממודז'יץ)[דרוש מקור].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבניו: הרב יצחק, רב חסידות בויאן בוויליאמסבורג; הרב יהושע אשר, חתנו של הרב נטע ציינויירט, היה ר"מ בישיבת רוז'ין וכיום רב החסידות בבית שמש; הרב בנימין צבי, ממלא מקום אביו בראשות הישיבה; הרב ישראל, ראש כולל.
אחיו היה הרב בנימין רבינוביץ, דיין בעדה החרדית ומנהיג קהילת משכנות הרועים.
