לדלג לתוכן

עסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פירמה)

עסק הוא ארגון הפועל לשם השגת רווח לבעליו. עוסק הוא מי שמעניק שירותים או מוכר טובין, נכסים ומקרקעין. בית עסק הוא המקום בו פועל העסק והוא מחויב ברישיון בהתאם לסוג בית העסק.

עסק הפועל בביתו הפרטי של העוסק הוא עסק ביתי, אם כי לעיתים זהו שימוש חורג או שימוש מעורב בבית. שימושים כאלו דורשים אישור, ויש רשויות שנוטות להקל עם אישור כזה. עסק וירטואלי הוא עסק המספק שירותים או מוכר מוצרים ונכסים באמצעות אתר אינטרנט.

עסקים קטנים לרוב מקיימים שילובים שונים של עסקים ביתיים, וירטואליים ובתי עסק. בעסקים בינוניים וגדולים לרוב קיים שילוב של בית עסק ועסק וירטואלי.

עסק נוסד על מנת לבצע פעילויות כלכליות למטרת רווח. כלומר, מטרתו של בעל העסק והעסק כולו היא החזר כספי בעבור עבודה והון שמושקעים בעסק.

אדם שפעילותו ממוקדת בהקמה ובניהול של עסק (או עסקים) מכונה איש עסקים, אדם העוסק במתן שרותי ייעוץ בתחום תכנון, קביעת מדיניות וליווי פעילויות עסקיות הוא יועץ עסקי.

הכנסה מעסק חייבת במס הכנסה (בישראל: לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה).

כדי להעניק שירותים או למכור נכסים במהלך עסקים רגיל יש להירשם כעוסק במשרדי מע"מ. תאגיד מחויב ברישום על פי סוג התאגיד, למשל שותפות מחייבת רישום אצל רשם השותפויות, ורישום חברה יש לבצע אצל רשם החברות. בנוסף נדרש רישום במשרדי מס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי.

סוג העוסק נגזר מהיקף הפעילות.

  • עוסק פטור הוא עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על סכום שנקבע מעת לעת על ידי רשות המיסים (נכון לינואר 2016 הסכום הקובע הוא 99,006 ₪).[1] עוסק זה פטור מגביית מע"מ מלקוחותיו, ולא רשאי לקזז מע"מ בגין הוצאותיו.
  • עוסק מורשה, הוא עוסק שנרשם כעוסק במשרדי מע"מ ואינו עוסק פטור, או שלגביו נקבע שיירשם כעוסק מורשה (גם אם מחזור העסקאות שלו קטן יותר). עוסק מורשה גובה מע"מ מלקוחותיו ומעביר את המע"מ הנגבה, וכן רשאי לקזז תשלומי מע"מ בגין ההוצאות שלו.

הקמת בית עסק מחייבת רישוי על ידי הגורמים המתאימים בהתאם לסוג בית העסק.[2]

סיווג עסקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן דרכים רבות לסווג את הישויות העסקיות: גודל, אופן הרישום או ההתאגדות, תחום העיסוק, ומאפיינים נוספים. כך למשל, עסק עשוי לכלול גם מקצוע.[3]

גודל העסק מוגדר על פי כמות המועסקים בעסק והיקף העסקאות:

מועסק יחיד

  • עצמאי הוא בעל עסק בו הוא (לרוב) המועסק היחיד. הוא נדרש להירשם כעוסק (פטור\מורשה), וכעצמאי במס הכנסה ובביטוח הלאומי. (הערה: עצמאי יכול להיות גם מעסיק, וכן לקבל שירותים מעוסקים אחרים).
  • פרילנסר משתתף חופשי, לרוב מעניק שירותים לעסק בדומה לשכיר, אך ללא קשרי עובד-מעביד, ומוגדר כעצמאי. ההבחנה האם פרילנסר הוא שכיר בפועל (ולפיכך זכאי לזכויות על פי דיני עבודה) או עצמאי תלויה בתבחינים משפטיים שונים.
  • אדם יכול להקים חברה בע"מ בה הוא מוגדר "בעל שליטה בחברת מעטים" ומקבל משכורת מהחברה. חברות מסוג זה מכונות גם "חברות ארנק" בהן בעל החברה נותן שירותים לחברות אחרות. בשל העלויות הנדרשות להקמה והניהול של חברה במקרה (למשל החברה נדרשת להיות מיוצגת בפני רשויות המס על ידי רואה חשבון) הכדאיות של הקמת חברה כזו תלויה בשיקולי מס.

עסקים קטנים ובינוניים על פי פרסומים של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים[4] מוגדרים העסקים הבאים, אך ההגדרה אינה פורמלית.

  • עסק זעיר מוגדר כעסק בו יש עד 4 עובדים ומחזור מכירות של עד מיליון ש"ח. הגדרה זו כוללת את העסקים בעלי מועסק יחיד לעיל.
  • עסק קטן הוא עסק בו 5 עד 20 עובדים ומחזור מכירות של עד 20 מיליון ש"ח.
  • עסק בינוני הוא עסק בו יש 11 עד 100 עובדים ומחזור מכירות של עד 100 מיליון ש"ח.

עסקים קטנים ובינוניים זכאים לתמיכה וייעוץ של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

אופי הפעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסווג בתי עסק לפי אופי המוצר או השירות המסופקים, למשל:

  • מגדלים, בתחום החקלאות או החי.
  • יצרנים המייצרים בבית העסק מוצרים (מפעלי תעשייה או בתי מלאכה).
  • משווקים (סיטונאיים / קמעונאים) בתי עסק מסחריים העוסקים בשיווק ומכירת מוצרים.
  • עסקי בנייה ותשתיות. המוצר (כביש, מבנה) אינו מיוצר בבית העסק.
  • עסקי הובלה ושינוע (של אנשים ומוצרים).
  • שירותי השאלה השכרה ואירוח. השירות הוא שימוש בטובין לתקופה קצובה, כגון: השכרת רכב, השכרת ציוד, ספרייה, השכרת דירה, משרד וכיוצא בזה.
  • ספקי טובין, המספקים גם מוצרים וגם שירות (כגון מסעדות המספקות גם מזון וגם שירות, מלונות המספקים גם השכרת חדר וגם שירותי אירוח)
  • מוסדות פיננסיים (בנקים, עסקי ביטוח) בהם המוצר\שירות הוא פיננסי.
  • עסקי חינוך והכשרה (אוניברסיטאות, מכללות, גופי הדרכה, גני ילדים)
  • יצרני/ספקי מידע.
  • נותני שירות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מדריך מע"מ לעוסק חדש
  2. ^ חוק רישוי עסקים, תשכ"ח־1968 באתר ויקיטקסט היסטוריית החקיקה של החוק, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  3. ^ בסעיף ההגדרות בתחילת פרק א של חוק מס ערך מוסף: "עסק"--לרבות מקצוע ומשלח יד;
  4. ^ הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים משרד הכלכלה (ארכיון)