תלמוד שטיינזלץ
 | |
| חמש מהדורות של תלמוד אבן ישראל - שטיינזלץ | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
עדין אבן ישראל  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
ספרות תורנית |
| הוצאה | |
| הוצאה |
המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים |
| תאריך הוצאה |
2010 |
  | |
תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות) נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. כל אלה מקלים על הלומד בן זמננו בגישתו לתלמוד. למהדורת התלמוד הבבלי נוספה מהדורה של מסכת פאה ומסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי.
מבנה המהדורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדפים בתלמוד שטיינזלץ מתבססים על החלוקה המקובלת של התלמוד, אך המקום הנדרש לניקוד ולפירוש הנוסף הביאו לפיצולו של כל עמוד לשני עמודים. בנוסף לכך, פירוש התוספות מודפס בגופן רגיל, ולא בכתב רש"י. התלמוד מודפס בשני גדלים, שתוכנם זהה, והם נבדלים רק בגודל הגופנים. כריכת הספר ושערי המסכתות עוצבו על ידי האמן בצלאל שץ.[1] בנוסף יצאה לאור מהדורת שטיינזלץ-וילנא, שבה מופיע עמוד של ש"ס וילנא (בצורתו המקובלת, ללא ניקוד וללא פיסוק) ולצדו עמוד עם הפירוש של הרב אבן ישראל (שטיינזלץ).
הוצאה לאור והשפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התלמוד יוצא לאור בהוצאת "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" שאותו הקים הרב אבן ישראל (שטיינזלץ) בשנת 1965.[2] בשנת 1967 יצא לאור הכרך הראשון, מסכת ברכות, שהתקבל בהתלהבות[3][4] אך גם בביקורת.[5][4] ההוצאה לאור נעשתה בהדרגה, כרך אחר כרך, והסתיימה בשנת ה'תשע"א 2010. במסגרת ההוצאה לאור, יצאו 44 כרכים, הכוללים את כל מסכתות התלמוד הבבלי; וכן מסכת פאה מהתלמוד הירושלמי. בשנת ה'תשע"ד 2013, יצא לאור פירוש על מסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי סדרה של תקליטורים (בפורמט PDF).
מסכת ברכות של תלמוד שטיינזלץ נכללה בתחילת 2008, כנציגה של התלמוד הבבלי, בסדרת "עם הספר" של הוצאת ידיעות אחרונות.
בשנת 2010 עברה הוצאתו לאור של תלמוד שטיינזלץ בגרסאותיו השונות להוצאת קורן. במהלך השנים תורגמו המהדורות המפורשות לשפות רבות, מהלך שהואץ עם החלפת ההוצאה לאור. בין השפות שאליהן תורגם תלמוד שטיינזלץ: אנגלית[6], צרפתית, יפנית, קוריאנית ועוד.
הביאור קידם את לימוד התורה לנשים.[7][8]
התייחסות הרבנים למהדורת שטיינזלץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי עדותו של הרב אבן-ישראל, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מהרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד.[9]
למהדורת שטיינזלץ הסכמות מרבנים בולטים[10], ובהם הרב משה פיינשטיין[11][12] הרב עובדיה יוסף[דרוש מקור], האדמו"ר מצאנז, האדמו"ר מגור, הרב שלמה יוסף זוין[13], הרב מרדכי אליהו[13], הרב ישראל מאיר לאו[13], האדמו"ר מערלוי[13][דרוש מקור], הרב מאיר מאזוז,[14] הרב זלמן מלמד[15] ועוד. הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו:
בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה... נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמיק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד.
מאידך, שורה ארוכה של רבנים, בראשם הרב אלעזר מנחם מן שך,[16] הרב שמואל הלוי ואזנר, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קניבסקי, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב שמעון בעדני[דרוש מקור], הרב חיים פינחס שיינברג[דרוש מקור], הרב חיים קרייזווירטה[דרוש מקור] אב"ד אנטוורפן בבלגיה, הרב אליעזר יהודה ולדנברג יצאו בחריפות כנגד מהדורת שטיינזלץ, מטעמים שונים. הרב שך התנגד באופן כללי למהדורות הכוללות ביאורים חדשים לתלמוד, כמו כן התנגד לתרגום התלמוד לעברית מודרנית, ואף יצא נגד ניסיונות אחרים לביאורים כאלה. לדבריו, על ידי הלימוד של התלמוד המבואר שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד.
יש שטוענים שהמוטיבציה להתנגדות לביאור הייתה עסקית - ונועדה לחבל בהצלחה של הביאור לאנגלית שעבד עליו באותו זמן והיה עתיד לצאת במקביל לשוטנשטיין[17].
בציבור החרדי הליטאי לא מקובל להשתמש במהדורה.
בתגובה אמר הרב אבן-ישראל כי ההתנגדות לספריו היא "חלק מהמאבק נגד חב"ד".[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אודות התלמוד המבואר באתר של הרב אבן ישראל-שטיינזלץ
- מהדורה מקוונת (אורכב 15.03.2013 בארכיון Wayback Machine) של הדף היומי, מתוך תלמוד שטיינזלץ, באתר 'שפע'
- פירושים מודרניים על התלמוד, ביאור שטיינזלץ, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- עדין שטיינזלץ, התלמוד בהוצאה חדשה - כיצד?, מעריב, 3 בינואר 1975
- מידע על תלמוד שטיינזלץ בקטלוג הספרייה הלאומית
- נפתלי קראוס, תזמורת של איש אחד, מעריב, 3 בינואר 1975
- זאב גלילי, מ"ספר האגדה" לתלמוד הממוחשב, באתר "היגיון בשיגעון".
- עוזיאל פוקס, לימוד ב"שטיינזלץ" - בעצם, למה לא? , באתר "דעת".
- צופיה הירשפלד, הרב שטיינזלץ מסיים: "לא חשבתי שייקח 45 שנה", באתר ynet, 11 בנובמבר 2009
- אריאל הורוביץ, עשה סיום, הרב שטיינזלץ מסיים את ביאורו
- אבי רט, פורץ המחסומים, באתר ynet, 11 בנובמבר 2010
- דעה גלעדי, עידן חדש: הושלם פרויקט ש"ס-שטיינזלץ, באתר nrg, 11 בנובמבר 2010
- הרב הרב עדין אבן ישראל מספר על צורת הדף של תלמוד "שטיינזלץ" - מתוך ערוץ jem ביוטיוב.
- שמואל חיים פפנהיים, מדוע סירבו העדה לחתום נגד הרב שטיינזלץ?, באתר כיכר השבת, 10 באוגוסט 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אפרת גרוסמן, אותיות פורחות באוויר: נפרדים מהרב עדין אבן ישראל שטיינזַלץ, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 12.08.2020
- ^ יעקב אדלשטיין, התלמוד בפירוש עברי חדש, הצופה, 19 בנובמבר 1965
- ^ יעקב גורן, ברכת הנהנין, למרחב, 2 ביוני 1967
אדי, התלמוד בעברית, הצופה, 30 ביוני 1967
צבי שוע, הוראת התלמוד בקיבוץ, על המשמר, 4 באוגוסט 1967 - ^ 1 2 יצחק אבינרי, ראשיתו של מפעל תלמודי גדול, מעריב, 8 בדצמבר 1967
- ^ ברוך מורן, הידור שאין תוכו כברו, הצופה, 15 בספטמבר 1967
- ^ תחילת מסכת ברכות באנגלית
- ^ מכירים תודה: "התרומה שלו ללימוד התורה הנשי הייתה עצומה", באתר מקור ראשון
- ^ הרב עדין שטיינזלץ נפטר: "רש"י בן זמננו", באתר ynet, 7 באוגוסט 2020
- ^ הרבי מחב"ד על צורת הדף של תלמוד "שטיינזלץ"
יוטיוב.
- ^ ראו הסכמות הרבנים באתר תלמוד שטיינזלץ
- ^ הוצאות קורן ירושלים, באתר web.archive.org, 2014-09-24
- ^ צילום סרוק של ההסכמה ניתן לראות כאן: https://steinsaltz-center.org/he/about#endorsements
- ^ 1 2 3 4 [1]
- ^ תשובת הרב בנידון
- ^ זלמן מלמד, פירושו של הרב שטיינזלץ, באתר "ישיבה"
- ^ המכתבים התפרסמו בעיתון יתד נאמן יום שישי י' באב תשמ"ט 11/6/1989
- ^ קינאה שהולידה קנאות | מעריב | 18 אוגוסט 1989 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ יצחק טסלר, הרב שטיינזלץ על הרבי מלובביץ': "המפקד נעדר, והחסידים ממשיכים לפעול", באתר ynet, 15 ביולי 2014.
