לדלג לתוכן

פיגועי נובמבר 2015 בפריז

פיגועי נובמבר 2015 בפריז
חלק מטרור בצרפת (גל הטרור האסלאמי באירופה)
מונטאז' של תמונות מפיגועי נובמבר 2015 בפריז
מונטאז' של תמונות מפיגועי נובמבר 2015 בפריז
מונטאז' של תמונות מפיגועי נובמבר 2015 בפריז
תאריך 13-14 בנובמבר 2015
מקום צרפתצרפת פריז, צרפת
מטרה אזרחים
קואורדינטות 48°51′47″N 2°22′14″E / 48.863027777778°N 2.3706388888889°E / 48.863027777778; 2.3706388888889
סוג פיגועי ירי ופיגועי התאבדות
נשק רובי סער וחגורות נפץ
הרוגים 130
פצועים 368
מבצע המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית
מספר מפגעים 9
מניע טרור אסלאמי, מעורבות צרפת בתקיפות נגד המדינה האסלאמית
אתרי הפיגועים: 1. סטאד דה פראנס 2. מסעדת קמבודיה הקטנה ובר לה קאריון 3. מסעדת קאזה נוסטרה 4. תיאטרון בטאקלאן 5. מסעדת בל אקיפ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיגועי נובמבר 2015 בפריז היו מתקפת טרור משולבת, שבוצעה במספר מוקדים בפריז, בירת צרפת, וכללה פיגועי ירי ופיגועי התאבדות. הפיגועים החלו ביום שישי, 13 בנובמבר בשעה 21:16 (לפי אזור הזמן של מרכז אירופה) ברובע ה-10 וברובע ה-11 בפריז. לפחות שלושה פיצוצים שונים ושישה אירועי ירי דווחו, לצד טבח שהתרחש בתיאטרון בטאקלאן בעיר. משרד התובע הכללי של פריז הצהיר כי כתוצאה מהפיגועים נרצחו 130 אנשים, עוד 352 אנשים נפצעו, מהם 99 פצועים קשה.[1]

בהצהרה לתקשורת בשעה 23:58 הכריז נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, על מצב חירום וסגירת גבולות המדינה בעקבות האירועים,[2] שהם מתקפת הטרור הגדולה ביותר בתולדות הרפובליקה החמישית, ומהגדולות שאירעו באירופה. למחרת הטיל הנשיא הולנד את האחריות לפיגועים על ארגון הטרור האסלאמיסטי המדינה האסלאמית.

את הפיגועים ביצעו שמונה מחבלים מוסלמים, שבעה מהם נהרגו כמחבלים מתאבדים ואחד נמלט (ונלכד כעבור כארבעה חודשים). ב-14 בנובמבר קיבל ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) אחריות על הפיגועים.[3][4]

המחבלים בכל זירות הפיגועים היו חמושים ברובי Zastava M70, גרסה סרבית של רובה AKM קלשניקוב, ואפודי הנפץ של המתאבדים היו מבוססי טריאצטון.

בסך הכול אירעו שבעה פיגועי טרור נפרדים, שכללו לפחות שישה אירועי ירי ושלושה פיצוצים. אירועי הירי דווחו מאזורי הרחובות רו דה לה פונטן-או-רואה, רו דה שארון ורו בטאקלאן.[5]

אצטדיון סטאד דה פראנס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מחבלים מתאבדים ניסו לבצע פיגוע באצטדיון סטאד דה פראנס בפרוור סן דני, בשעות 21:20, 21:30, ו-21:53, זמן קצר לאחר תחילתו של משחק ידידות בין צרפת לגרמניה שנערך באצטדיון. המחבלים נהדפו על ידי מאבטחי האצטדיון, והתפוצצו ברחוב בסמוך לאצטדיון. פרט למחבלים, נהרג בפיגועים אדם אחד, ונפצעו תשעה. נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, שנכח באצטדיון, פונה בבטחה במחצית, ונפגש עם שר הפנים ברנאר קזנב כדי לתאם תגובה למצב החירום המתפתח. שתיים מההתפוצצויות נשמעו בשידור החי של המשחק, אך הצופים נותרו באצטדיון עד סיום המשחק, בלי שיהיו מודעים למתרחש בחוץ, ורק עם סיום המשחק פונו מהאצטדיון בהשגחת המשטרה.

מסעדת קמבודיה הקטנה ובר לה קאריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דם וחול מול מסעדת קמבודיה הקטנה, בה אירע אחד הפיגועים.

בשעה 21:25 ירו מחבלים באנשים מחוץ לבר לה קאריון (Le Carillon) ברובע העשירי סמוך לתעלת סן-מרטן, ומשם המשיכו לירות במסעדת קמבודיה הקטנה (Le Petit Cambodge). מהירי נהרגו 15 אנשים ועשרה נוספים נפצעו קשה.

מסעדת קאזה נוסטרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 21:32 ירה רוכב קטנוע על פיצריית "קאזה נוסטרה" שברחוב לה פונטן-או-רואה, הרג חמישה אנשים ופצע שמונה.

שדרות וולטר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 21:41 התיישב מחבל בבית קפה בשדרות וולטר (Boulevard Voltaire) והזמין אוכל, ולאחר מכן פוצץ את עצמו. בפיגוע זה נפצעו חמישה עשר בני אדם ולא היו הרוגים.

תיאטרון בטאקלאן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך בשעה 21:45, כשעה לאחר תחילת הופעה של להקת הרוק האמריקאית Eagles of Death Metal בתיאטרון בטאקלאן שברובע ה-11 של פריז, נכנסו לאולם שלושה מחבלים חמושים ברובי סער AK-47 (קלשניקוב). אנשים בקהל העידו על קריאות "אללה אכבר", שלאחריהן החלו המחבלים בירי שיטתי ובזריקת רימונים לעבר הקהל באולם במשך כעשרים דקות. בשעה 22:00 בערך החלו המחבלים לרכז כ-60–100 אנשים בסמוך לבמה, בעת שהמשטרה נערכה מחוץ לאולם. חברי להקת הרוק נמלטו ללא פגע. בשעה 00:20 החלה מתקפה של השוטרים על המחבלים שבאולם. שלושה מהמחבלים פוצצו עצמם באמצעות חגורות נפץ, והרביעי נהרג בידי המשטרה, וחגורת הנפץ שעליו התפוצצה. האירוע הסתיים בשעה 00:58. בפיגוע נהרגו 89 אנשים.[6]

מסעדת בל אקיפ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מחבלים ביצעו במשך דקות אחדות פיגוע ירי במסעדת בל אקיפ (La Belle équipe) שברובע ה-11 בפריז, ואז נמלטו במכונית בערך בשעה 21:50. 19 אנשים נהרגו, ו-14 ונפצעו.

סמל הזדהות עם קורבנות הפיגוע, המשלב את סמל השלום עם מגדל אייפל
"Pray For Paris", כרזה המשמשת כסימן הזדהות עם העיר פריז וקרבנות הפיגוע. עיצוב הכרזה מתכתב עם כרזה דומה שהופקה אחרי הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו" בינואר 2015

נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, נאם לאומה ואמר כי העם הצרפתי מוכרח להתייצב איתן מול הטרור. הוא ביטל את נסיעתו המתוכננת לפסגת ה-G-20 באנטליה שבטורקיה, ובמקומו נשלחו שר החוץ הצרפתי לורן פביוס ושר האוצר מישל סָאפַּן. הרשויות המליצו לתושבי פריז להישאר בבתיהם למען ביטחונם.

כתגובה למתקפות הטרור, הכריזה צרפת על החלת מצב חירום, וגבולות המדינה נסגרו, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר צבא צרפת נקרא לסייר ולפטרל ברחובות פריז. רמת הכוננות הועלתה לרמה הגבוהה ביותר ומספר שיא של 1,500 חיילים נפרסו בפריז. עיריית פריז הודיעה על סגירת כל המקומות הציבוריים: בתי ספר, מוזיאונים, ספריות, בריכות שחייה ומרכזי קניות.[7] פארק השעשועים דיסנילנד פריז נסגר ב-14 בנובמבר, לראשונה בתולדותיו, מגדל אייפל הוחשך ונסגר עד להודעה חדשה והכניסה למתחם הותרה אך ורק לשוטרים.

מרבית הטיסות מנמל התעופה שארל דה גול ונמל התעופה אורלי בפריז קורקעו. חברת אמריקן איירליינס השעתה את טיסותיה לפריז עד להודעה חדשה. מנגד, אל על הודיעה שכל הטיסות לפריס יצאו כמתוכנן.

למחרת הפיגועים הטיל נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, את האחריות לפיגועים על ארגון הטרור המדינה האסלאמית (דאעש) והכריז על שלושה ימי אבל לאומיים ברחבי צרפת.

הזדהות ברחבי העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהזדהות עם צרפת, מספר אתרים ברחבי העולם הוארו בצבעי דגל צרפת,[8] ובהם מגדל החירות בניו יורק, בית האופרה של סידני, מגדל סקיי שבאוקלנד, ניו זילנד, מגדל טאיפיי 101 שבטאיוואן, אצטדיון ומבלי שבלונדון, משכן הכנסת, חומות העיר העתיקה בירושלים, ובית עיריית תל אביב-יפו.

לאחר המתקפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המתקפות, הכריזה בלגיה על הגברת הכוננות בגבולותיה עם צרפת. מאוחר יותר הודיעה על מעצרם של כ-5 חשודים בסיוע למחבלים. במקביל, החלה צרפת להפציץ מטרות של ארגון המדינה האסלאמית בסוריה ועיראק.

בגרמניה בוטל משחק ידידות בין נבחרת גרמניה בכדורגל לנבחרת הולנד בכדורגל ב-17 בנובמבר עקב התרעה על אמבולנס תופת שנועד לפגע במשחק.[9]

ב-18 בנובמבר פשטה משטרת צרפת על דירת מסתור בסן דני. לאחר מצור שנמשך שעות אחדות וקרב יריות, שבמהלכו התפוצצה מחבלת מתאבדת ונהרג חשוד נוסף, נעצרו שבעה חשודים. היעד העיקרי של המשטרה היה עבד אל חמיד אבו עוד, מתכנן מתקפת הטרור בפריז, שנהרג באירוע.[10][11]

בחדר בית מלון, בו שהה מתכנן המתקפה, נמצאו כדורי קפטגון המשמשים את מחבלי המדינה האסלאמית.[12]

ב-18 במרץ 2016 עצרה משטרת בלגיה את סאלח עבד אל-סלאם, מהחשודים העיקריים בתכנון מתקפת הטרור.[13]

ביוני 2018 החל בנטפליקס שידורה של מיני סדרה דוקומנטרית בת 3 פרקים, בשם "13 בנובמבר: מתקפת טרור בפריז", המתעדת את פרטי המתקפה ואת סיפוריהם האישיים של כמה מהניצולים ואנשי כוחות החירום וההצלה[14]. את הסרט הפיק וביים במאי הסרטים התיעודיים הנודע גדעון נודה שהפיק וביים עם אחיו, בין השאר, את הסרט התיעודי על פיגוע 9/11 בניו-יורק[15].

בנובמבר 2018 פורסם כי כל האחראים לפיגועים נרדפו וחוסלו בסוריה בשלוש השנים שעברו מאז מתקפת הטרור.[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Paris attacks:, אתר The Guardian
  2. ^ רחל קדרס והסוכנויות, צרפת במצב חירום: הגבולות נסגרו, עוצר "אלפא אדום" בפריז - התושבים בבתים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2015
  3. ^ L'organisation État islamique revendique les attentats de Paris, on france24.com (accessdate=November 14, 2015)
  4. ^ Paris attacks: ISIS claims responsibility for gunfire, blasts that killed 128 people. CNN. November 14, 2015.
  5. ^ How attacks in Paris unfolded - תיאור הפיגועים בפריז על פי סדר כרונולוגי, באתר CNN. המאמר מבוסס על מידע שהתקבל מגורמים רשמיים בצרפת.
  6. ^ רחל קדרס וסוכנויות הידיעות, עדות מהטבח: "גופות בשלוליות דם מחוררות מכדורי רובה", באתר ynet, 14 בנובמבר 2015
  7. ^ דאעש מאיים: צרפת לא תחיה בשלום כל עוד תמשיך להפציץ בסוריה, באתר וואלה, 14 בנובמבר 2015
  8. ^ העולם נצבע בדגלי צרפת. צפו בתמונות, באתר ynet, 14 בנובמבר 2015
  9. ^ ynet ספורט, מחשש לפיגוע: המשחק בין גרמניה להולנד בוטל, באתר ynet, 17 בנובמבר 2015.
  10. ^ "המחבלים תכננו לבצע פיגוע בשארל דה גול", באתר ‏מאקו‏, 18 בנובמבר 2015
  11. ^ סוכנויות הידיעות, זה רשמי: נהרג המוח מאחורי הפיגועים בפריז, באתר ynet, 19 בנובמבר 2015
  12. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, אופוריה של רצח: הסמים שממריצים את הטרור, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2015
  13. ^ דור גליק, נדב איל ומיכל קריסטל, לאחר מרדף של 4 חודשים: נעצר החשוד העיקרי בתכנון הפיגועים בפריז, באתר nana10‏, 18 במרץ 2016
  14. ^ November 13: Attack on Paris, IMDb, 2018
  15. ^ Gédéon Naudet - Biography, IMDb
  16. ^ אתר למנויים בלבד תמר שבק, נקמת הדם הצרפתית, באתר "ידיעות אחרונות", 17 בנובמבר 2018