פסח גינזבורג
לידה |
28 באפריל 1894 Lipnik, אוקראינה |
---|---|
פטירה |
29 בינואר 1947 (בגיל 52) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
שפות היצירה | עברית |
פסח גינזבורג (מופיע גם גינצבורג; תרנ"ד, 17 באפריל 1894, בכפר ליפניקי, ווהלין – ח' בשבט תש"ז, 29 בינואר 1947, תל אביב) היה מתרגם עברי, עורך ומו"ל.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסח גינזבורג היה בנו של מלמד ב"חדר מתוקן", ולמד אצל אביו. בהמשך עזב את העיירה, ויצא לעיר אודסה, שם השלים את לימודיו. בשנת 1911 פרסם את שיריו הראשונים בעיתון "השילוח", ומאז פרסם כל חייו שירה, סיפורת ובעיקר תרגום. בשנת 1913 יצא לנדודיו כדי להגר לאמריקה. בניו יורק התקרב לחבורת סופרים צעירים שכתבו עברית.
בשנת 1918 עזב את אמריקה ויצא בחזרה לרוסיה בניסיון להציל את הוריו ואחותו שנותרו שם. הוא הגיע לכריסטיאניה (אוסלו של היום) ושם שהה כשישה חודשים. במהלך שהותו הוא למד נורווגית ותרגם, לראשונה בעברית, מיצירות הסופרים הסקנדינבים המפורסמים בלשונות המקור. עד סוף שנות הארבעים היה פסח גינזבורג המתרגם העברי היחיד שתרגם מיצירותיהם. גינזבורג המשיך לרוסיה בניסיון לחצות את קו החזית במלחמת האזרחים ברוסיה בין הכוחות הצבאיים: "לבנים" ואדומים," אך נתפס בידי כוחות בריטיים, נחשד בריגול לטובת ה"אדומים," ונשלח לבריטניה.
גינזבורג ישב עת קצרה בלונדון, וגם שם השתתף בקביעות בעיתונות העברית. בשנת 1922 עלה לארץ ישראל, והחל לעסוק בעבודות תרגום ועריכה.
גינזבורג ערך בין השאר את היומון "הזמן", את השבועון "החיים", את ביטאון התאחדות האיכרים, "בוסתנאי" ופרסומים רבים אחרים. בין השנים 1928–1932, ערך והוציא את "הספרייה הקטנה", שבה נדפסו כארבעים ספרים. תרגם וערך גם ספרונים לילדים, ובהם כמה מיצירות המופת של ספרות העולם לילדים. וכן עבד כעשרים שנה בעיתון "הארץ", ושימש שם כעורך לילה. כתב גם כמה ספרים בעברית, סיפורים, שירים וזכרונות.
אחיו היו המשורר, הסופר והעורך שמעון גינצבורג והמתמטיקאי יקותיאל גינצבורג.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רגינה אשכנזי, סיפור, לונדון, 1919.
- קריית החול, תל אביב: פואמה על תל אביב, הארץ, 1925.
- אדמומית, חזיון נעורים, תל אביב: מחזה, 1928.
מתרגומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אירווינג סטון, התאוה לחיים, ספר הקורות לוינסנט ואן גוך (תרגם מאנגלית: פסח גינזבורג), תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ו-1936.
- שירת העמל, אנטולוגיה של שירים, ערוכה בידי פסח גינזבורג, ניומן, תל אביב, 1947.
- וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל, שחרית חיי (מאנגלית: פסח גינזבורג, תל אביב, אמנות, 1945.
- לורד מלצ'ט, רעך (מאנגלית: פסח גינזבורג), תל אביב: מצפה, 1937.
- הרוצחים הסמויים מן העין (תרגום: פ' גינזבורג), תל אביב, תרצ"ב-1932.
- דניאל דפו, רובינזון קרוזו (תרגם פסח גינזבורג; הציורים:בינה גבירץ), תל אביב, 1945.
- עליסה בארץ הפלאות, מאת לואיס קרול; מלכת השלג, מאת אנדרסן (תרגם: פסח גינזבורג; ציורים: בינה גבירץ), תל אביב.
- פרל בק האדמה הטובה בהוצאת יבנה (תרגם מאנגלית פסח גינזבורג)
תרגומיו מהספרות הסקנדינבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קנוט המסון, עבדי האהבה: סיפורים (תרגם מנורביגית: פסח גינזבורג), ברלין-שרלוטנבורג: א.י. שטיבל, תר"ץ 1929.
- ינס פטר יעקבסן, נילס לינה: רומן (תרגם מדנית: פסח גינזבורג), יפו: שטיבל, 1922.
- סיגביורן אובסטפלדר, האגלים האדמים: חזיון (תרגם מנורווגית: פסח גינזבורג), ורשה: שטיבל, תרפ"א-1921.
- הנריק איבסן, אויב העם: מחזה בשלוש מערכות (עברית: פסח גינזבורג), רמת גן, 1972.
- קנוט המסון, בעלי חלומות: סיפור (תרגם מנורויגית: פסח גינזבורג), תל אביב, תר"ץ-1930.
- קנוט המסון, ויקטוריה: תולדות אהבה אחת (מנורווגית: פסח גינצבורג), שוקן, 1978.
- קנוט המסון, מסתורין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסח גינזבורג, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- כתבי פסח גינזבורג בפרויקט בן-יהודה
- פסח בן אריה הלל גינזבורג (1894-1947), דף שער בספרייה הלאומית
עורכי עיתון דואר היום | ||
---|---|---|
|