צמחים מוגנים בישראל
בישראל ישנם 257 מיני צמחים המוכרזים[1] כערכי טבע מוגנים, זאת מתוך למעלה מ-2,600 מיני צמחים הגדלים בר בארץ ישראל[2]. מדובר בצמחים עילאיים (דהיינו צמחים בעלי-זרע ושרכים, ולא אצות, טחבים, פטריות וחזזיות), וכן רק בצמחים אוטוכטוניים, כלומר שלא הובאו לישראל בידי אדם. מסיבות היסטוריות נכללו במניין זה גם המינים הגדלים בחרמון, אך לא המינים הגדלים רק בסיני. המינים המוגנים כוללים בין היתר את השושן הצחור, הכלנית המצויה, כל בני הסוג אירוס, כל בני משפחת הסחלביים, וכן את כל העצים.
בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה מובילים את המיזם לשימור המגוון באזורים מופרים.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1964 הגיש חבר הכנסת ס. יזהר הצעת חוק להגנת פרחי הבר. בסוף שנת 1964 נחקק חוק ערכי הטבע המוגנים, שנועד להציל את פרחי הבר, והמבצע לאכיפתו נחל הצלחה רבה.
נוהג קטיפת הפרחים, אשר השתרש בקרב האוכלוסייה היהודית, הביא כמה מפרחי הבר היפים והייחודיים של ארץ ישראל אל סף כליה. החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע חברו לצורך מבצע משולב, שבו יזמה הרשות חקיקה שהעניקה לה סמכות אכיפה, והחברה להגנת הטבע הובילה את החינוך וההסברה. על פי החוק הוכנו תקנות, שלפיהן נאסרו קטיפה, עקירה ומכירה של כמה עשרות מינים של פרחי בר.
המבצע נחל הצלחה: באמצעות מערכת הסברה שמצאה את ביטויה בכל דרכי התקשורת (חוברות, כרזות, עיתונים ורדיו), ובעזרתם של אלפי גננות ומורות שנרתמו למשימה במשך שנים, נפסקה קטיפתם של אלפי פרחי הבר המוגנים. ההגנה על מינים אלה, הפעילות החינוכית והאווירה הציבורית האוהדת שליוו את הפעילות המשפטית, נשאו פרי ועזרו לחזק אוכלוסיות של צמחי-בר שהיו קרובות להכחדה, להגביר את המוּדעוּת לצורך לשמור על טבע הארץ, ואף להגביר את האהבה לפרחים ואת ההנאה מהם בכלל.
לרשימת הצמחים המוגנים צורפה רשימה המכונה "הרשימה האדומה". רשימה זו כוללת את מיני הצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה.
בשנת 2005, לאחר שנים רבות של ניסיונות לעדכון הרשימה, אושרה רשימה חדשה של ערכי טבע מוגנים. הרשימה הרחיבה את רשימת הצמחים המוגנים. הרשימה כללה בנוסף לצמחים גם רכיכות ודגים. הרשימה מתחלקת לשתי קבוצות: "צמחים עשבוניים בעלי פרחים ושרכים" וקבוצה של "מטפסים, שיחים ועצים". בעיקרון הצמחים המוגנים הם צמחים מקומיים. נכללו ברשימה גם מיש דרומי שאולי הובא על ידי האדם ואינו מקומי וכן פיקוס השקמה שהובא מאפריקה.
העקרונות לקביעת רשימת הצמחים המוגנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצמחים שנכללו ברשימת הצמחים המוגנים מחולקים לשלוש קבוצות:
- צמחים הכוללים פרחים אטרקטיביים – אלה צמחים שבעבר היו המטיילים מרבים לקוטפם בגלל יופיים, כגון כלנית מצויה ורקפת מצויה. צמחים אלה אינם נדירים, אבל הכרזתם בעבר כצמחים מוגנים הצילה אותם מהכחדה. שמירת מעמדם כצמח מוגן נעשתה גם בגלל הערך החינוכי בהיותם צמחים מוגנים וגם בגלל הרצון לשמור על מרבדי הפרחים שהם יוצרים בטבע.
- צמחי תבלין – קטיף צמחים מסורתי בעיקר על ידי ערביי ישראל לצריכה עצמית כצמחי תבלין בבישול, היה לקטיף אינטנסיבי תעשייתי והביא לצמצום האוכלוסייה ובחלק מהאזורים הם נעלמו כליל.
- מיני צמחים נדירים – צמחים אלה מחולקים לצמחים החיים במספר אתרים קטן, וצמחים המצויים בכמות קטנה באתרים רבים. חלק מהצמחים הפכו נדירים בגלל הרס שנגרם על ידי האדם לבתי הגידול שלהם.
מבחר תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
דרדר כחול בהרי ירושלים -
-
שיטת הסוכך בעברונה בערבה -
-
-
-
-
-
אירוס הארגמן ביער קדימה -
-
-
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי פרגמן-ספיר, צמחים מוגנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים, העמותה לשמירת הטבע במזה"ת, הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים, שנת 2006
- על הצעה לרשימה חדשה - אחרת, ולפי קריטריונים חדשים - של צמחים ראויים להגנה בישראל, ראו: הצעה לעדכון רשימת "הצמחים המוגנים" של ישראל, אבישי שמידע, אורי פרגמן, רן נתן וצבי שמיר. אקולוגיה וסביבה כרך 5 גיליון 4, 1999.
- אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 1 – "מבואות ומפתחות", בעריכת עזריה אלון, הוצאת משרד הביטחון, 1990
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת צמחים מוגנים על פי החוק, באתר קרן קיימת לישראל
- רשימת צמחים סכנת הכחדה, באתר קק"ל
- הרשימה האדומה - צמחים בסכנת הכחדה בישראל, באתר רשות הטבע והגנים
- ס. יזהר, גם פרחי בר רוצים לחיות, דבר, 10 ביולי 1964
- מנחם תלמי, הפרח קורא הצילו, מעריב, 22 בינואר 1965
- רשימת הצמחים המוגנים באתר צמח ישראלי
- אתר צמחיית ישראל ברשת, שאינו רק לצמחים מוגנים.
- חמישים שנים לחוק להגנה על פרחי הבר. פורסם בבלוג של ארכיון המדינה, 1 בפברואר 2016
- אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), (תיקון) התשע"ט-2018, באתר המשרד להגנת הסביבה
- פירסט, בני, מורפולוגיה של שינוי תרבותי: מסע ההסברה להצלת פרחי הבר כגורם משפיע על עיצוב המרחב, אופקים בגאוגרפיה, 78, 2012
- אנשים פרחים, מערכי שיעור, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- צפריר רינת, בית המשפט מראה דרך להגן על הטבע גם מחוץ לשמורות, באתר הארץ, 11 בינואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ אורי פרגמן-ספיר, צמחים מוגנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים, 2006, עמ' XI
- ^ שימור המגוון באזורים מופרים, באתר Israel Plant Gene Bank Agricultural Research Organization ARO