ברית יצחק

ברית יצחק הוא טקס הנהוג בלילה קודם ברית מילה בקרב חלק קהילות עדות המזרח, בעיראק נקרא הטקס גם ליל הזוהר או עקד אל-יאס (קשירת ההדסים)^[1] ואצל קהילות אירופה נקרא וואכנאכט.

מנהג זה נערך ערב לפני הברית, מפני חשש סכנה מיסטי לילד, ולכך נעזרים בסגולה זו להגנה על הילד.

מקור

מנהג זה מבוסס על פי ספר הזהר^[2] שמסופר שם: שרבי אבא ובנו ר' יעקב הזדמנו לאכסניה אחת ובעל הפונדק ביקש מהם להישאר למחר לברית. באותו לילה כינס בעל האכסניה את אוהביו ועסקו בדבקות בתורה ואף אחד לא ישן כל הלילה.

לדעת הרב יחזקאל לנדא^[3] יש מקור למנהג זה גם מהתלמוד^[4], וכן למנהג הדלקת הנרות בלילה זה, יש מקור מהתלמוד^[5].

הטקס

לילה לפני ברית המילה מגיעים לבית התינוק הנולד קרובי משפחה וידידים. הטקס נערך במניין גברים הקוראים הלכות, מדרשים, פרקי קבלה וסיפורים הקשורים בברית מילה של האבות מתוך ספר הזוהר. אבי או סב הנימול קוראים את ההלכות והסיפורים הקשורים לחובת האב למול את בנו. הקריאה נעשית בדרך כלל מתוך ספר הנקרא "ברית יצחק".

לאחר מכן מוגשים מיני מאכל הכוללים את כל הברכות חוץ מברכת המוציא^[^{דרוש מקור]}, שרים ומנגנים.

ליל עקד אליאס

יהודי עיראק נהגו לערוך טקס בבית היולדת בשם ליל עקד אליאס -קשירת ההדסים, נוהגים לשאול מבית הכנסת כיסא המיוחד לאליהו הנביא עטוף בכיסוי קטיפה, עליו מניחים חומש וספר הזוהר, בארבע פינותיו קושרים ענפי הדס ומקשטים אותו גם ברימוני ספר התורה, בפרחים ובמיוחד בצמח הפיגם. כיסא זה ישמש למחרת בברית המילה, במהלך החגיגה מחלקים רחת לוקום וכעכים לקול צהלולים^[6].

וואכנאכט

בקרב קהילות האשכנזים נוהגים לקיים מנהג דומה בשם "וואכנאכט" ("ליל השמירה" ביידיש), בו מתאספים המוהל, אבי הנימול וחברים, וקוראים תהילים ותפילות. כחלק מהמנהג מכונסים ילדים וטף סמוך למיטת התינוק וקוראים פרק ראשון של קריאת שמע ואת פסוקי "המלאך הגואל" ו"אדון עולם" להגנת התינוק בזכות תפילת תינוקות של בית רבן.

הערות שוליים

^ או שד אל-אס, 'משיכת ההדסים^[^{דרוש מקור]})
^ ספר הזוהר, חלק א', דף צ"ג, עמוד א'
^ בספרו דגול מרבבה על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קע"ח
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ', עמוד א', "ישוע הבן"
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב' ""אור הנר בברור חיל משתה שם"
^ רחל פרידמן, מעיראק לישראל – מנהגים ותרבות מאז ועד היום, בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי, אנו - מוזיאון העם היהודי

[1] או שד אל-אס, 'משיכת ההדסים^[^{דרוש מקור]})

[2] ספר הזוהר, חלק א', דף צ"ג, עמוד א'

[3] בספרו דגול מרבבה על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קע"ח

[4] תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ', עמוד א', "ישוע הבן"

[5] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב' ""אור הנר בברור חיל משתה שם"

[6] רחל פרידמן, מעיראק לישראל – מנהגים ותרבות מאז ועד היום, בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי, אנו - מוזיאון העם היהודי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]