פרוץ כעומד

פרוץ כעומד
(מקורות עיקריים)

מקרא	אין - הלכה למשה מסיני
תלמוד בבלי	מסכת ערובין, דף ט"ו, עמוד ב'
שולחן ערוך	אורח חיים, סימן שס"ג, סעיף ט'

בהלכות מחיצה, פרוץ כעומד היא מחיצה שיש בה פרצות, כך שבמצטבר אורך השטח הפרוץ שבה שווה לאורך השטח הסתום שבה. הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים לגבי כשרותה של מחיצה כזו ופוסקת להלכה שהיא כשרה, כדעת רב פפא.

רקע

בתלמוד מוסכם כי מחיצה כשרה גם אם יש בה כמה פרצות (אך בתנאי שכל פרצה תהיה עד רוחב 10 אמות, כ־5 מטרים), ומבחינה הלכתית גם המקום בו ישנה פרצה נחשב למקום בו עומדת מחיצה, כל זמן שהאורך הכללי של המחיצה הקיימת גדול מאורך הפרצות במצטבר ('עומד מרובה על הפרוץ'). מוסכם גם כי מחיצה שאורך הפרצות שבה גדול מהשטח הסתום שבה אינה נחשבת עוד למחיצה גם בחלקיה השלמים ('פרוץ מרובה על העומד'), אך קיימת מחלוקת מה יהא הדין במחיצה שהיא "פרוץ כעומד", אורך השטח הפרוץ שווה לאורך השטח הסתום.

לדעת רב הונא בריה דרב יהושע מחיצה נחשבת למחיצה הלכתית רק אם רוב השטח גדור, אך לא במקרה של מחצית. לעומת זאת, לפי רב פפא מחיצה פסולה רק כאשר רוב השטח פרוץ, אך אם מחצית מהשטח מוקף, המחיצה כשרה.

להלכה נפסק בשולחן ערוך שגם כאשר השטח הפרוץ שווה לשטח העומד - המחיצה כשרה.

הסבר

באחרונים^{[דרוש מקור]} מפורשת המחלוקת כמחלוקת הגיונית בקשר למהות מחיצה. לפי רב הונא מחיצה נחשבת לכזו רק אם רוב השטח מוקף, ואין כל חשיבות למחיצה באופן אחר. לעומת זאת לפי רב פפא למחיצה יש חשיבות גם אם היא מכסה את השטח באופן סמלי וחלקי, ולכן גם אם מחצית מהשטח המוקף מכוסה על ידי המחיצה יש משמעות הלכתית למחיצה כדי להפוך את השטח לרשות היחיד. הבעיה באופן שבו רוב השטח פרוץ אינו מכיוון שמחיצה כזו אינה נחשבת למחיצה, אלא מפני בעיה צדדית. דין ה"פרצה" שמתחדש כאשר השטח פרוץ מבטל את דין המחיצה גם מהמיעוט שבו קיימת מחיצה, ורק לכן ישנה בעיה הלכתית כאשר רוב השטח אינו מוקף.

פרוץ מרובה על העומד משתי רוחות

בהלכה נידונה השאלה מה דינו של שטח שבו השטח העומד (מוקף במחיצה) קטן אמנם מזה הפרוץ, אך בצירוף כל חלקי המחיצה; אך כאשר אנו משווים חלק אחד מהמחיצה מול החלק הפרוץ שבצידה, החלק הפרוץ גדול יותר, אלא אם כן אנו מצרפים את חלק המחיצה שמצידה השני של החלק הפרוץ. בתלמוד לא נפסק בנוגע לשאלה זו, ונחלקו הפוסקים מה היא ההלכה למעשה.

השלכות הלכתיות

ערך מורחב – אפשר לצמצם?

סוגיא זו, של פרוץ כעומד משפיעה רבות על סוגיות אחרות. אחת מהסוגיות הידועות היא פולמוס ה"אפשר לצמצם? שבה דנים חכמי התלמוד האם קיימת אפשרות פיזית ומקרית לצמצם שני גופים פיזיים בדיוק מושלם. שאלה זו תלויה גם במידת הצמצום והדיוק שהתורה דורשת. מסוגיא זו, נראה לכאורה כי קיימת אפשרות שחצי מהשטח המוקף יהיה פרוץ וחצי יהיה מוקף, שהרי לולי כן לא היו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דנים בשאלה, וברור היה שההלכה למשה מסיני אינה דנה בשאלה שאינה אפשרית מציאותית.

קישורים חיצוניים

• שו"ת בהלכות עירובין באתר ישיבת ההסדר קריית שמונה