תקיפות מיניות בצבא ארצות הברית
תקיפות מיניות בצבא ארצות הברית היא סוגיה מתמשכה שזכתה לסיקור תקשורתי נרחב לאורך השנים. לפי סקר של הפנטגון משנת 2012 עלה שכ-26,000 נשים וגברים הותקפו מינית באותה שנה בלבד, ומתוכם רק 3,374 מקרים דווחו בפועל.[1] לפי דו"ח של הפנטגון משנת 2013 דו"ח עלה ש-5,061 חיילים וחיילות אמריקנים דיווחו באותה השנה על מקרי תקיפות מיניות. מתוך אותם המקרים המדווחים, רק 484 מקרים הגיעו למשפט, והיו הרשעות רק ל-376 מאותם המקרים.[2] חקירה נוספת גילתה שאחת מכל חמש נשים בחיל האוויר האמריקני אשר הותקפו מינית על ידי חיילים אחרים בחרו לדווח על כך.
סקר שנערך על ידי מחלקת ההגנה של ארצות הברית ב-2015 מצא כי באותה השנה 52% מאותם החיילים והחיילות הסדירים בצבא אשר דיווחו על מקרים של תקיפה מינית דיווחו כי גורמים שונים התנקמו בהם מבחינה מקצועית או חברתית במסגרת הצבא.[3] בנוסף לחיילים ולחיילות שנשארו בצבא וחוו התנקמות מבחינה מקצועית או חברתית, היו גם מקרים רבים של חיילים וחיילות אשר דיווחו על תקיפות מיניות ונאלצו בעקבות כך לעזוב את הצבא. במקרים הללו לעיתים רבות הסיבות לשחרור מהצבא סווגו כ"הפרעת אישיות" או משום שהיו מעורבים בהתנהגות בלתי הולמת הקשורה לתקיפה המינית כגון Fraternization(אנ') או יחסים הומוסקסואלים (בתקופה בה הייתה קיימת בצבא ארצות הברית מדיניות אל תשאל, אל תספר), אפילו במקרים יחסי מין בין גברים לא בוצעו בהסכמה.[4]
מספר תקריות בולטות של תקיפות מיניות בצבא ארצות הברית זכו לכיסוי תקשורתי נרחב לאורך השנים. בניסיון להתמודד עם הבעיה משרד הביטחון האמריקני פרסם את מדיניות רשמית בנושא. דו"ח שפורסם ב"ניו יורק טיימס" במרץ 2007 אשר בדק את החוויות של חיילות במלחמת עיראק, מצבא שישנם שיעורים גבוהים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית הנובעת משילוב של מקרי תקיפות מיניות יחד עם תגובת המתח החריפה שנוצרה כתוצאה ישירה מהטראומה של המלחמה. מבין החיילות המשוחררות שלקחו חלק במלחמת עיראק ובמלחמת אפגניסטן ואשר ביקרו במתקנים של המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית (VA), נמצא שעבור בסביבות 15% מאותן הנשים הייתה טראומה שנבעה מתקיפה מינית במהלך השירות הצבאי.
לפי ההערכות יש סבירות גבוה יותר שחיילות אמריקניות משוחררות אשר עברו תקיפות מיניות במהלך השירות הצבאי יסבלו מבעיות בריאות כרוניות ואיכות חיים נמוכה באופן משמעותי למעלה מ-10 שנים לאחר סיום השירות הצבאי. לפי אחד המחקרים חיילות אמריקניות משוחררות פירטו כיצד חוויות טראומטיות כגון תקיפות מיניות מצד עמיתים ומפקדים והיעדר התמיכה לאחר התקיפות תרמו להחלטתן להפסיק לשרת בצבא בטרם עת. חלק גדול מהקורבנות סבורות שהתקיפות המיניות גזלו מהן הזדמנויות שהובטחו להן כאשר שהן התגייסו לצבא, ומרגישות נבגדות מהאופן בו הצבא טיפל במקרים בעקבות הדיווח ומכך שהן נאלצו להמשיך לעבוד יחד עם התוקף לאחר התקיפה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנהגות מינית בלתי הולמת, כולל הטרדות ותקיפות, היא בעיה נפוצה בצבאות ברחבי העולם. היא משפיעה על הנשים שמשרתות בצבא באופן לא פרופורציונלי,[5][6][7][8][9][10] ובמיוחד על נשים ונערות צעירות יותר.[6][11][12][5][13][14] קבוצות אחרות בסיכון גבוה כוללות בנות זוג של חיילים, צוערים ילדים, ועצירים צבאיים.
בעוד שהשכיחות של התופעה משתנה ממדינה למדינה, ובין החיילות השונות בכל אחת מהצבאות, נתונים סטטיסטיים רשמיים מקנדה, בריטניה וארצות הברית מצביעים על כך שבין רבע לשליש מהנשים שמשרתות בצבא במדינות הללו חוות הטרדה מינית במשך השירות הצבאי לפחות פעם אחת בשנה.[15][16][17] במסגרות הכשרה צבאיות נוטה להיות כמות גבוהה יותר הטרדות מינית ותקיפות מיניות ביחס לשכיחות התופעה בקרב האוכלוסייה האזרחית ובמסגרות צבאיות אחרות.[18][19][20][21] מחקרים נוספים מראים גם שהתופעה שכיחה יותר במהלך ובעקבות מבצעים צבאיים.[10][22][23]
הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקיפה מינית נחשבת לפשע כאשר היא מבוצע בצבא ארצות הברית, והיא מוגדרת בדרך כלל כמגע מיני או מעשים מיניים כלפי אדם יחידים או מספר אנשים אשר לא הסכימו או לא יכלו לתת את הסכמתם לכך. תקיפה מינית עשויה, אך אינה חייבת, להיות כרוכה בשימוש בכוח, באיומים פיזים או בניצול לרעה של מרות מצד התוקף/ים, והדבר מוביל לעיתים רבות לכך שהקורבן או קורבנות חוששים לדווח על המקרה ולדאוג שהעבריין יוענש. מקרים של תקיפות מיניות כוללים מקרי אונס, ביצוע מעשי מגונים, ניסיונות לבצע מעשים מהסוגים הללו, מקרים בהם אנשים דיווחו שהיו עדים למעשים מהסוגים הללו, ומקרים של אי דיווח על מעשים מהסוגים הללו.[24]
לפי חוק השיפוט הצבאי הפדרלי של ארצות הברית (The Uniform Code of Military Justice) נעשית הבדלה בין מקרים של אונס (אשר דורשים אלמנט של כוח או כפייה) לבין מקרים של תקיפות מיניות (שמתרחשות בכל פעם בה אדם מבצע מעשה מיני באדם אחר כאשר הקורבן לא הסכים למעשה או לא היה מסוגל להסכים לכך):
(א) אונס - כל אדם שמבצע מעשה מיני באדם אחר על ידי:
- (1) שימוש בכוח שלא כדין כלפי אותו האדם האחר, או
- (2) שימוש בכוח הגורם או עלול לגרום למוות או חבלה חמורה לכל אדם באשר הוא, או
- (3) שימוש באיומים כלפי אותו האדם האחר, או ניסיון לגרום לו/לה לחיות בפחד מכך שהוא/היא עלול/ה להירצח, להיפצע באופן חמור או להיחטף, או
- (4) לגרום לאותו האדם האחר לאבד את ההכרה, או
- (5) לגרום לאותו האדם האחר לקחת ללא ידיעתו/ה סם, חומר משכר, או חומר דומה אחר, בכוח או תחת איום להשתמש בכוח, ובכך לפגוע באופן מהותי ביכולת של אותו האדם האחר להעריך או לשלוט בהתנהגותו/ה.
- במקרים הללו אותו האדם יואשם באונס וייענש בהתאם בבית משפט צבאי.
(ב) תקיפה מינית - נוגע למקרים בהם:
- (1) כל אדם שמבצע מעשה מיני באדם אחר על ידי:
- (א) שימוש באיומים כלפי אותו האדם האחר, או ניסיון לגרום לו/לה לחיות בפחד, או
- (ב) יצירת מצג שווא לפיו המעשה המיני יובל לתוצאה חיובית מבחינה מקצועית, או
- (ג) לקיחת חלק במרמה לבצע מעשה מיני על ידי כאשר התוקף מעמיד פנים שהוא מישהו אחר או מסתיר את זהותו האמיתית.
- (2) כל אדם שמבצע מעשה מיני באדם אחר על ידי:
- (א) ללא הסכמת האדם האחר, או
- (ב) כאשר ישנה סבירות רבה שהאדם היה מודע לכך או צריך להיות מודע לכך שאותו האדם האחר ישן, היה מחוסר הכרה או לא היה מודע מסיבה אחרת לכך שהמעשה המיני בוצע בו/בה.
- (3) כל אדם שמבצע מעשה מיני באדם אחר כאשר האדם האחר אינו מסוגל להסכים למעשה המיני משום ש:
- (א) האדם היה תחת השפעת סמים, אלכוהול או חומרים בעלי השפעה דומה, וכי ישנה סבירות גבוהה לכך שהתוקף היה מודע או צריך להיות מודע להשפעות הצריכה של אותו החומר, או
- (ב) לאותו האדם האחר הייתה מחלה נפשית, או מוגבלות פיזית, והתוקף היה מודע למצב הזה או שישנה סבירות גבוהה לכך שהוא היה מודע לאותו המצב.
- במקרים הללו אותו האדם יואשם בתקיפה מינית וייענש בהתאם בבית משפט צבאי.[25]
סטטיסטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדו"ח משנת 2011 עלה שכמות החיילות שנאנסו בצבא ארצות הברית על ידי חיילים אחרים גדולה יותר מאשר כמות החיילות שנהרגו בקרבות.[26]
עלייה ניכרת בדיווחים על תקיפות מיניות התרחשה בשלוש האקדמיות הצבאיות של צבא ארצות הברית בשנת הלימודים 2010–2011. ייתכן שהעלייה נבעה רק מהעלייה בנכונות לדווח על מקרים של תקיפות מיניות.[27]
במסיבת עיתונאים שהתקיימה בנובמבר 2011 שעסקה בנושא ג'קי ספייר ציינה שמתוך 13% בהם הקורבנות של תקיפות מיניות בצבא ארצות הברית דיווחו על כך, כ-90% מהן שוחררו בעקבות כך מהצבא שלא מרצונן.[28][29]
בספטמבר 2013 דו"ח האכיפה הסטטוטורי של הוועדה האמריקאית לזכויות האזרח לשנת 2013 הוגש לקונגרס האמריקני.[30] הדו"ח מצא כי במהלך שנת 2012 היו 3,374 דיווחים על תקיפות מינית במסגרת השירות צבאי בצבא ארצות הברית[1], ומתוכם, 816 מקרים לא נכללו בדו"ח הוועדה משום שהם היו חסויים, הגישה אליהם הייתה מוגבלת או משום שהם לא נחקרו. הדו"ח הצביע על כך שמפקדים נוטים יותר ויותר להפנות את תיקי התקיפה מינית לבתי המשפט הצבאיים בהשוואה לארבע השנים הקודמות. ב-15% מהמקרים הורשה החייל שהואשם בתקיפה המינית הורשה להתפטר או להשתחרר במקום שייערך עבורו משפט צבאי.
אותו הדו"ח כלל את התוצאות של סקר אנונימי בקרב אנשי צבא אמריקנים בו 23% מהנשים ו-4% מהגברים דיווחו שחוו מגע מיני לא רצוי מאז שהם/הן התגייסו לצבא ארצות הברית. בהתבסס על סקר זה, משרד ההגנה העריך כי בסביבות 26,000 חיילים וחיילות אמריקנים חוו צורה כלשהי של מגע מיני לא רצוי, כולל במקרים החמורים יותר מקרי אונס, במהלך שנת 2012. כ-34% מהנשים וכ-24% מהגברים שדיווחו על כך שחוו צורה כולשהי של מגע מיני לא רצוי בסקר האנונימי הזה ציינו כי דיווחו על המקרה לרשויות.[31]
על פי דו"ח משנת 2012 של הנציבות האמריקנית לזכויות האזרח, סקר שנערך על ידי משרד ההגנה האמריקני בשנת 2010 מצא כי 54% מהנשים ו-27% מהגברים לא דיווחו על מקרים של תקיפות מיניות משום שחששו מנקמה מקצועית או חברתית במסגרות הצבאיות. הסקר מצא גם ש-47% מהנשים ו-20% מהגברים לא דיווחו בכלל על התקיפות המיניות משום שהם שמעו על כך שלקורבנות אחרים לתקיפות מיניות הייתה חוויה שלילית במיוחד בעקבות הדיווח.
בשנת 2011 קורבן לכאורה של תקיפה מינית ניסתה לתבוע את שר ההגנה האמריקני המכהן ואת שר ההגנה האמריקני לשעבר בבית משפט מחוזי. היא ביקשה פיצוי כספי על כך שמשרד ההגנה האמריקני לא הצליח להגן עליה מפני התוקף.[32] בית המשפט דחה את התביעה בטענה שללא הזמנה לקונגרס, לבתי המשפט המחוזיים יש סמכות מועטה להתערב בענייני צבא מכיוון שלפי החוקה האמריקנית הצבא נמצא באחריות הקונגרס. משום שהקונגרס לא איפשר לבתי המשפט המחוזיים להתיר תביעות משפטיות נגד אנשי צבא, התביעה המשפטית הזו נדחתה לבסוף.
בשנת 2021 דווח שבסביבות 8% מהחיילים הסדירים בצבא ארצות הברית חוו מגע מיני לא רצוי. זהו השיעור הגבוה ביותר מאז שמשרד ההגנה האמריקני החל באיסוף הנתונים הללו בשנת 2004. בעוד שלפי ההערכות כנראה בוצעו בסביבות 35,900 מקרים של תקיפות מיניות בצבא ארצות הברית בסך הכל, בפועל רק 7,260 מקרים דווחו. רק 42% מהמקרים שדווחו הובילו להליכי משפט צבאיים.
תקיפות מיניות נגד גברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2012 הפנטגון העריך ש-26,000 חיילים וחיילות בשירות הסדיר חוו מקרים של מגע מיני לא רצוי באותה השנה, כאשר מדובר לפי ההערכות בעלייה ניכרת מ-19,000 המקרים של מגע מיני לא רצוי בשנת 2010. מבין המקרים הללו, לטענת גורמים בפנטגון, ברוב המקרים בהם הותקפו גברים, הם הותקפו על ידי גברים אחרים. נתונים סטטיסטיים עדכניים מראים שמבחינת מספר התקיפות המיניות, "רוב הקורבנות הם גברים". כמו כן עלה גם שלמרות שמדובר בכמות נדירה יחסית של מקרים, אך היו בעבר גם מקרים בהם נשים סייעו לגברים לבצע תקיפות מיניות של נשים אחרות במהלך השירות הצבאי. על פי נתונים סטטיסטיים שפרסם משרד ההגנה האמריקני, במהלך שנת 2012 יותר גברים בצבא היו קורבנות להתעללות מינית מאשרר נשים.[33]
לפי ההערכה משנת 2021 באותה השנה כ-1.5% מחיילי הסדיר בצבא ארצות הברית חוו מגע מיני לא רצוי. זו הייתה אחת מהשנים עם הכמות הגדולה ביותר של מקרים מהסוג הזה מאז שמשרד ההגנה החל לאסוף את הנתונים הללו בשנת 2004.
תקריות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שערוריית טאליהוק (אנ') - מעל ל-100 קצינים מחיל הים וחיל הנחתים תקפו 83 נשים ושבעה גברים, כולל קצינות אחרות ואזרחיות, בכנס שהתקיים בספטמבר 1991 בלאס וגאס. המקרה אשר זכה לסיקור תקשורתי נרחב הובילה את משרד ההגנה האמריקני ליישם מדיניות מחמירה יותר בנושא הטרדות ותקיפות מיניות של אנשי צבא.[34]
- שערוריית אברדין (אנ') - בתקרית זו מספר קציני צבא אמריקנים, אשר פעלו במתקן הצבאי שטח הניסויים אברדין במדינת מרלינד, הואשמו בשנת 1996 באונס ובתקיפות מיניות של חניכות תחת פיקודם בתוך המתקן הצבאי. התקרית, אשר זכתה לסיקור תקשורתי נרחב, הייתה דוגמה בולטות למקרה של ניצול לרעה של מרות במסגרת הצבאיות בארצות הברית.[35]
- שערוריית התקיפה המינית באקדמיית חיל האוויר האמריקני (אנ') - תקריות שאירעו בשנת 2003 בהן צוערות באקדמיית חיל האוויר של ארצות הברית בקולורדו הותקפו מינית על ידי צוערים גברים בעוד שלאחר מכן אנשי הצוות של האקדמיה הצבאית הרתיעו את הקורבנות מלדווח על התקריות. השערורייה זכתה לסיקור תקשורתי נרחב והובילה לביצוע של רפורמות שמטרתן לשפר את אופן הטיפול של הצבא במקרים של תקיפות מיניות.[36]
- שערוריית ההטרדות והתקיפות המיניות בבסיס חיל האוויר לקלנד (אנ') - שערורייה שהתרחשה בבסיס חיל האוויר לקלנד בסן אנטוניו אשר במדינת טקסס. במסגרת השערורייה 43 חניכות נפגעו לכאורה על ידי המדריכים שלהן במהלך ולאחר האימונים הצבאיים בבסיס בין השנים 2009 עד 2012. 17 מדריכים גברים הואשמו בעבירות שונות שכללו האשמה בקיום של מערכות יחסים לא הולמת וכמו גם מקרי אונס, ובעקבות כך 35 מדריכים הודחו מתפקידיהם עד להשלמת החקירה תשעה מהמדריכים הנאשמים השתייכו לטייסת האימונים 331, ומפקד הטייסת לוטננט קולונל מייק פאקט הודח בעקבות כך מתפקידו ביוני 2012. באוגוסט 2012 הודח מתפקידו גם קולונל גלן פאלמר, מפקד קבוצת ההדרכה 737. בעקבות השערורייה חיל האוויר האמריקני ביצע רפורמות במדיניות על מנת למנוע מכך שמקרים מהסוג הזה יתרחשו שוב בעתיד.[37]
- רצח ונסה גווילן (אנ') - בשנת 2020 החיילת האמריקנית ונסה גווילן נרצחה בבסיס הצבאי פורט הוד שבטקסס. לאחר הרצח נחשף שגווילן חוותה הטרדות מיניות מצד המפקד שלה, עליהם היא סיפרה למשפחתה, אך היא בחרה שלא לדווח על כך מחשש לנקמה מקצועית וחברתית במסגרות הצבאיות. החשיפה הובילה לחקיקת "חוק ונסה גווילן" ב-1 ביוני 2021 שקבע נהלים שיאפשרו לחיילים וחיילות לדווח על מקרים של תקיפות מיניות מחוץ להיררכיית המפקדים של אותו/ה החייל/ת על מנת להגן על ביטחונם ולהימנע מנקמה מקצועית וחברתית במסגרות הצבאיות.[38]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Castro, Martin (1 בספטמבר 2013). sexual assault in the military (PDF). U.S. Commission on Civil Rights 1331 Pennsylvania Ave NW Washington, DC 20425: U.S. Commission on Civil Rights. p. 38. נבדק ב-22 בינואר 2019.
{{cite book}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: location (link) - ^ Cooper, Helene (במאי 2014). "Pentagon Study Finds 50% Increase in Reports of Military Sexual Assaults". The New York Times. נבדק ב-28 במאי 2014.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Embattled: Retaliation against Sexual Assault Survivors in the US Military". Human Rights Watch. 18 במאי 2015. נבדק ב-10 בספטמבר 2016.
According to a 2014 Department of Defense survey conducted by RAND Corporation, 62 percent of active service members who reported sexual assault to a military authority in the past year indicated they experienced retaliation as a result of reporting. The survey defined retaliation to include professional retaliation (such as adverse personnel action), social retaliation (ostracism or maltreatment by peers or others) and administrative action or punishments. Because only active service members participated in the survey, service members who left the armed forces—either voluntarily or involuntarily—after reporting a sexual assault were not included, so the actual rate of retaliation may well be higher.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Booted: Lack of Recourse for Wrongfully Discharged US Military Rape Survivors". Human Rights Watch. 19 במאי 2016. נבדק ב-10 בספטמבר 2016.
Many were discharged with a less than honorable discharge (also known as "bad paper") for misconduct related to their sexual assaults, which can exclude veterans from virtually all benefits. In the course of reporting a sexual assault, the victim may reveal conduct that is prohibited under the Uniform Code of Military Justice (such as adultery or fraternization), which may lead to a discharge. Prior to 2011, male service members in particular risked being thrown out of service for homosexual conduct for reporting rape by a male, even though the conduct was non-consensual. Symptoms of trauma may also impact performance and lead to a misconduct discharge.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 British army (2015). "Sexual harassment report 2015" (PDF). gov.uk. נבדק ב-2018-03-08.
- ^ 1 2 Deschamps, Marie (2015). "External Review into Sexual Misconduct and Sexual Harassment in the Canadian Armed Forces" (PDF). forces.gc.ca. נבדק ב-2018-03-08.
- ^ Leila, Miñano; Pascual, Julia (2014). La guerre invisible: révélations sur les violences sexuelles dans l'armée française (בצרפתית). Paris: Les Arènes. ISBN 978-2352043027. OCLC 871236655.
- ^ US, Department of Defense (2017). "Department of Defense Annual Report on Sexual Assault in the Military: Fiscal Year 2016" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 במאי 2019. נבדק ב-2018-03-09.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ House of Commons Defence Committee (12 ביולי 2021). "Protecting those who protect us: Women in the Armed Forces from Recruitment to Civilian Life (the Atherton Review)". Parliament.uk. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2021. נבדק ב-4 בנובמבר 2021.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Watkins, Kimberley; Bennett, Rachel; Richer, Isabelle; Zamorski, Mark. "Sexual Assault in the Canadian Armed Forces: Prevalence, Circumstances, Correlates, and Mental Health Associations" (PDF). נבדק ב-2018-03-08.
- ^ American Public Health Association (2013-10-30). "Cessation of Military Recruiting in Public Elementary and Secondary Schools". www.apha.org. נבדק ב-2018-03-08.
- ^ Rutherford, Sarah; Schneider, Robin; Walmsley, Alexis (2006). "Quantitative & qualitative research into sexual harassment in the armed forces" (PDF). אורכב מהמקור ב-2012-10-18. נבדק ב-2018-03-08.
{{cite web}}
: תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link) - ^ Cooper, Charlotte (ביולי 2022). "British army: Welfare concerns at the Army Foundation College, Harrogate" (PDF). Child Rights International Network. נבדק ב-17 באוגוסט 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Whyte, Lara. "Tenfold rise in rapes and sexual assaults on girls in military". The Times (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2021-11-04.
- ^ British army (2021). "Sexual harassment 2021 report" (PDF). gov.uk. נבדק ב-16 באוגוסט 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Government of Canada, Statistics Canada (2019-05-22). "Sexual misconduct in the Canadian Armed Forces Regular Force, 2018". www150.statcan.gc.ca. נבדק ב-2022-08-20.
- ^ Acosta, Joie D.; Chinman, Matthew; Shearer, Amy L. (2021-07-19). "Countering Sexual Assault and Sexual Harassment in the U.S. Military: Lessons from RAND Research" (באנגלית): 4.
{{cite journal}}
: Cite journal requires|journal=
(עזרה) - ^ Defence, National (2022-06-10). "Part I – Sexual Misconduct". www.canada.ca. נבדק ב-2022-08-20.
- ^ Ministry of Defence (14 באפריל 2022). "Armed Forces: Offences against Children". parliament.uk. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2022. נבדק ב-16 באוגוסט 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Ministry of Defence (16 במאי 2022). "Armed Forces: Offences against Children". parliament.uk. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2022. נבדק ב-16 באוגוסט 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Air Force relieves commander over sex scandal". The Seattle Times (באנגלית אמריקאית). 2012-08-10. נבדק ב-2022-08-22.
- ^ MacManus, Deirdre; Short, Roxanna; Lane, Rebecca; Jones, Margaret; Hull, Lisa; Howard, Louise M.; Fear, Nicola T. (2022-09-01). "Intimate partner violence and abuse experience and perpetration in UK military personnel compared to a general population cohort: A cross-sectional study". The Lancet Regional Health – Europe (באנגלית). 20: 100448. doi:10.1016/j.lanepe.2022.100448. ISSN 2666-7762. PMC 9256655. PMID 35813966.
- ^ Department of Defense Task Force on Sexual Violence. (2004). "Sexual Harassment Survey of Reserve Component Members" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-23 באוגוסט 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "What is sexual assault?". au.reachout.com. au.reachout. נבדק ב-13 בינואר 2019.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "10 U.S. Code § 920.Art. 120. Rape and sexual assault generally". Uniform Code of Military Justice. Legal Information Institute. נבדק ב-12 במאי 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Ellison, Jesse. "Judge Dismisses 'Epidemic' of Rape in Military Case". The Daily Beast. נבדק ב-11 בינואר 2014.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Department of Defense Annual Report on Sexual Harassment and Violence at the Military Service Academies Academic Program Year 2010-2011: Report to the Committee on Armed Services of the Senate and the Committee on Armed Services of the House of Representatives" (PDF). United States Department of Defense. 21 באוקטובר 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 בנובמבר 2012. נבדק ב-27 בדצמבר 2011.
The 65 reports represent an increase from the 41 reports made in APY 09-10. The Department does not have the ability to conclusively identify the reasons for this increase in reporting behavior. However, in prior years' assessments, the Department identified steps the academies could take to encourage more victims to report. Some of the increased reporting of sexual assault may be attributed to these efforts as well as many other factors.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Marshall, Serena (17 בנובמבר 2011). "Sexual Assault in the Military: New Legislation Seeks to Alter Reporting Process". ABC News. נבדק ב-10 בספטמבר 2016.
Out of the 13 percent of victims that report, 90 percent are involuntarily honorably discharged, as was the case for Odam.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Speier Speaks Out Against Military Handling of Sexual Assault". Human Events Powerful Conservative Voices. 22 בנובמבר 2011. נבדק ב-10 בספטמבר 2016.
A study conducted by the Military Rape Crisis Center reports over 90 percent of all victims are involuntarily discharged from service while more often than not the assailants are given a slap on the wrist, often promoted or given an Honorable Discharge, she said.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "U.S. Commission on Civil Rights 2013 Statutory Report on Sexual Assault in the Military" (PDF). www.usccr.gov. 2013-09-30. נבדק ב-29 באפריל 2014.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ DACOWITS (PDF). United States: The Defense Advisory Committee on Women in the Services. 17 במאי 2013. p. 23. נבדק ב-19 בינואר 2019.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-6 בדצמבר 2015.
{{cite web}}
: (עזרה); (עזרה) - ^ Scarborough, Rowen (20 במאי 2013). "Victims of sex assaults in military are mostly men". Washington Times. נבדק ב-28 באוגוסט 2014.
When the Defense Department released the results of its anonymous sexual abuse survey this month and concluded that 26,000 service members were victims in fiscal 2012, which ended Sept. 30, an automatic assumption was that most were women. But roughly 14,000 of the victims were male and 12,000 female, according to a scientific survey sample produced by the Pentagon.
{{cite news}}
: (עזרה) Brown, Matthew Hay (14 בדצמבר 2013). "Breaking the silence". Baltimore Sun. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2014. נבדק ב-28 באוגוסט 2014.The outrage over sexual assault in the military has focused largely on female service members, and with reason: A woman in uniform is much likelier to be targeted than a man, Pentagon surveys indicate. But because male service members greatly outnumber females, officials know the majority of sexual assault victims — 53 percent in 2012 — are men even though they acknowledge that the rate is disproportionally high among women.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Norman Kempster, What Really Happened at Tailhook Convention : Scandal: The Pentagon report graphically describes how fraternity-style hi-jinks turned into hall of horrors., Los Angeles Times, 1993-04-24 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Widening sex scandal rocks Texas Air Force base, NBC News, 2012-06-26 (באנגלית)
- ^ Dan Collins, Air Force Cadet Charged With Rape - CBS News, www.cbsnews.com, 2003-05-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ A. B. C. News, Air Force Says Dozens of Recruits Victims of Sex Assault, ABC News (באנגלית)
- ^ "Vanessa Guillen: Army confirms remains are of missing soldier" (באנגלית בריטית). 2020-07-07. נבדק ב-2024-10-26.