דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | מונרכיה | ||
שפה נפוצה | גרמנית | ||
עיר בירה | קובורג, גותה | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | אוניה פרסונלית בין הדוכסויות סקסוניה-קובורג וסקסוניה-גותה | ||
תאריך | 1826 | ||
פירוק | מלחמת העולם הראשונה | ||
תאריך | 1920 | ||
ישות קודמת |
דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד דוכסות סקסוניה-גותה-אלטנבורג | ||
ישות יורשת |
המדינה החופשית סקסוניה-קובורג המדינה החופשית סקסוניה-גותה | ||
שטח בעבר | 1977 קמ"ר (נכון ל־1905) | ||
אוכלוסייה בעבר | 242,000 (נכון ל־1905) |
דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה או סקסוניה-קובורג וגותה (בגרמנית: זקסן-קובורג אוּנד גותה; Sachsen-Coburg und Gotha) הוא שמה של דוכסות גרמנית קטנה, שנוצרה מאיחוד פרסונלי של הדוכסויות סקסוניה-קובורג וסקסוניה-גותה (קובורג הסקסונית וגותה הסקסונית) ב-1826 והתקיימה עד 1918. השם ניתן גם למשפחת האצולה הגרמנית שהענף המרכזי שלה ישב על כס הדוכסות, וצאצאיה מילאו תפקיד חשוב בממלכות שונות באירופה, באמצעות נישואין ועל ידי מינוי למלכים במדינות חדשות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת הדוכסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קובורג וגותה היו שתיים מן הדוכסויות הארנסטיניות – מדינות קטנות בגרמניה, שנשלטו בידי הענף הארנסטיני של בית וטין, בית אצולה סקסוני עתיק.
ב-1825, לאחר מותו של פרידריך הרביעי, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג ללא יורשים, התעוררה מחלוקת ירושה בין הדוכסויות השונות בתורינגיה: ארנסט, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד, היה זכאי לרשת את הדוכסות מכוח נישואיו לאחייניתו של הדוכס האחרון, אך כיוון שהיה בהליכי גירושין ממנה, התנגדה המשפחה להעברת דוכסות גותה לחזקתו. ב-1826 התקבלה פשרה שלפיה יחולקו מחדש הדוכסויות; ארנסט ויתר על זאלפלד שהייתה ברשותו קודם לכן והועברה לדוכסות סקסוניה-מיינינגן, וקיבל את גותה בלבד, ללא אלטנבורג, שהועברה לפרידריך, דוכס סקסוניה-הילדבורגהאוזן, שנאלץ להעביר את נחלותיו לדוכסות סקסוניה-מיינינגן.
דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישות החדשה שנוצרה נקראה דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה, אך הדוכסויות היו נפרדות להלכה ואוחדו באיחוד פרסונלי בלבד, כך שהיו לדוכסות המשותפת שתי ערי בירה, קובורג וגותה. שטח הדוכסות, שכלל כ-1,977 קמ"ר, לא היה רציף. קובורג וגותה היו נפרדות זו מזו, ונוסף לכך היו לכל אחת מהן מובלעות קטנות, נוסף על הטריטוריה העיקרית. אוכלוסייתן מנתה ב-1910 כרבע מיליון נפש.
ב-1867 שולבה הדוכסות בקונפדרציה הצפון-גרמנית; כעבור שנה צורף צבאה לצבא פרוסיה, וב-1871 הפכה יחד עם כל מדינות גרמניה לחלק מן הקיסרות הגרמנית.
חוקה שנקבעה ב-1852 קבעה את סדרי השלטון בדוכסות וחיזקה את הקשרים בין שני חלקיה על ידי מוסדות משותפים. בכל אחת מן הדוכסויות המרכיבות הוקם פרלמנט נבחר, שאת חבריו בחרו כלל הגברים מדי ארבע שנים. צירים מתוכו הרכיבו פרלמנט משותף. מטעם הדוכסות נשלח ציר אחד לבונדסראט, הבית העליון בפרלמנט של הקיסרות הגרמנית, ושני צירים, אחד לכל רכיב בדוכסות, לבית התחתון, הרייכסטאג.
בעקבות מותו ללא צאצאים של בנו של ארנסט, ארנסט השני, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה, עברה הדוכסות לענף הבריטי של המשפחה, צאצאי הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה. אחרון הדוכסים ששלטו בפועל בדוכסות, קרל אדוארד, היה נכדם של ויקטוריה ואלברט מבנם לאופולד. במלחמת העולם הראשונה נשאר הדוכס נאמן לגרמניה במלחמתה במולדתו בריטניה, ואף קיבל דרגת קצונה בצבא גרמניה. הוא הוקע כבוגד ותאריו הבריטיים נשללו ממנו. מאוחר יותר הצטרף למפלגה הנאצית וכיהן כנשיא הצלב האדום בגרמניה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
פירוק הדוכסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדוכסות חדלה מלהתקיים בעקבות מהפכת נובמבר, 1918, שביטלה את המונרכיה בגרמניה. קובורג וגותה היו למדינות חופשיות קצרות-ימים ברפובליקה הגרמנית, וב-1920 נכללה קובורג במדינת בוואריה וגותה במדינת תורינגיה.
בית סקסוניה-קובורג-גותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בית סקסוניה-קובורג-גותה
צאצאיו של ארנסט עלו על כס המלוכה במדינות אירופיות שונות, והענף המרכזי במשפחה עודו נושא רשמית בתואר "הדוכס מסקסוניה-קובורג וגותה", אף שהדוכסות אינה קיימת.
שליטי סקסוניה-קובורג-גותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוכסי סקסוניה-קובורג-גותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארנסט הראשון (1826–1844)
- ארנסט השני (1844–1893)
- אלפרד (1893–1900)
- קרל אדוארד (1900–1918)
ראשי בית סקסוניה-קובורג-גותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרל אדוארד (1918–1954)
- פרידריך יוזיאס (1954–1998)
- אנדריאס (1998 – הווה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה באתר המבוסס על מהדורת 1911 של האנציקלופדיה בריטניקה
- חוקי סקסוניה-קובורג-גותה לאורך השנים
מדינות הקיסרות הגרמנית (1871–1918) | ||
---|---|---|
ממלכות | פרוסיה • בוואריה • סקסוניה • וירטמברג | |
דוכסויות גדולות | באדן • הסן • מקלנבורג-שוורין • מקלנבורג-שטרליץ • אולדנבורג • סקסוניה-ויימאר-אייזנך | |
דוכסויות | אנהלט • בראונשווייג • סקסוניה-אלטנבורג • סקסוניה-קובורג-גותה • סקסוניה-לאוונבורג (עד 1876) • סקסוניה-מיינינגן | |
נסיכויות | שאומבורג-ליפה • שוורצבורג-רודולשטדט • שוורצבורג-זונדרסהאוזן • ליפה • רויס הקו המבוגר • רויס הקו הצעיר • ולדק-פירמונט | |
ערים חופשיות | ליבק • המבורג • ברמן | |
שטחים אחרים | אלזס-לורן • מושבות גרמניות |