פקודת הסמים המסוכנים
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: עיצוב, ויקיזציה.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: עיצוב, ויקיזציה. | |
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 10 ביולי 1973 |
תאריך חקיקה עברי | י' בתמוז תשל"ג |
גוף מחוקק | הכנסת השביעית |
חוברת פרסום | חוקי מדינת ישראל נוסח חדש, חוברת 27 |
משרד ממונה | משרד הבריאות |
נוסח מלא | פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל״ג–1973 |
"פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973" היא פקודה (חקיקה שמקורה בתקופת המנדט) המגבילה את העיסוק בסמים במדינת ישראל.
נושאים בולטים בפקודה:
- סעיף 6: לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל (שהוא מנכ"ל משרד הבריאות).
- סעיף 7: לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברישיון מאת המנהל.
העונש המרבי על הפרת סעיפים אלה הוא עשרים שנות מאסר או קנס גבוה מאוד. החזקת שימוש בסם לצריכה עצמית בלבד, דינו מאסר שלוש שנים או קנס מקביל. העונש הקבוע להדחת קטינים לשימוש בסמים הוא עד עשרים וחמש שנות מאסר.
הפקודה מתייחסת לעבירות הנוגעות לסמים: החזקת סם, שימוש בסם, סחר בסמים, ייבוא סמים והדחת קטינים לשימוש בסם. רשימת החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים נמצאת בתוספת הראשונה לפקודה. הפקודה מתירה שימוש בחומרים מסוימים מתחת לכמות מוגדרת וכן שימוש רפואי.
בפקודת הסמים המסוכנים של ישראל, בניגוד לחוקים דומים במדינות כמו ארצות הברית ובריטניה, אין חלוקה של הסמים לרמות מסוכנותם. יחד עם זאת, הפסיקה והציבור בישראל, עושים הבחנה בין "סמים קלים" (למשל החשיש והקנאביס) ל"סמים קשים" (למשל הרואין וקוקאין). עם זאת, פקודת הסמים המסוכנים מבדילה ומחריגה סמים בעלי שימוש רפואי, אשר ייצורם, שיווקם ואחזקתם מותרים בפיקוח ורופא יכול לרשום אותם למטופליו[1].
התוספת הראשונה לפקודה היא רשימת החומרים שהוגדרו "סמים מסוכנים".
בתוספת השנייה לפקודה מנויות כמויות הסמים, אשר הימצאות סם בכמות שמעבר להן, משמעותה עבירת סחר.
כמה מהחומרים או הסמים הפסיכואקטיביים המוגדרים ב"פקודת הסמים מסוכנים" ככאלה הם נמכרים באופן חוקי, תוך פיקוח, בבתי מרקחת, ובשימוש חוקי בידי רופאים כתרופות משככות כאבים ובמטרות רפואיות אחרות בענפי רפואה שונים, בעיקר רפואת הכאב והרפואה הפליאטיבית (למשל תמצית אופיום, מורפין, פטידין, קודאין, פפברין, כו'), מתילפנידאט (ריטלין) וכמה נגזרות של אמפטמין - בשימוש בהפרעות שינה מסוימות (נרקולפסיה) ובהפרעת קשב וריכוז, קנאביס רפואי הנרשם לפי הוראות מפורטות בהתוויות רפואיות מסוימות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל״ג–1973, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- היסטוריית החקיקה של פקודת הסמים המסוכנים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פקודת הסמים המסוכנים, פרק ג': עבירות, סימן א': ייצור, החזקה ושימוש, סעיף 11: החזקה מותרת.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.