סיריקיט קיטיאקון

סיריקיט קיטיאקון
สิริกิติ์
לידה	12 באוגוסט 1932 (בת 92); מחוז פאטום וואן, Phra Nakhon Province, תאילנד
שם לידה	สิริกิติ์ กิติยากร
מדינה	תאילנד
השכלה	Rajini School; St. Francis Xavier Convent School ;
בן או בת זוג	ראמה התשיעי, מלך תאילנד (28 באפריל 1950–13 באוקטובר 2016)
פרסים והוקרה
	מסדר הכתר של מלזיה (1963); מסדר החרב של יעקב הקדוש (1960); מסדר אולף הקדוש (1960); מפקד עליון במסדר לאופולד (1960); Border Service Medal (1954); Order of Ramkeerati (1989); Freemen Safeguarding Medal (1970); מסדר הכוכב הזוהר (1963); מסדר מיליון הפילים והמטרייה הלבנה (1963); מסדר אריה הזהב של בית נסאו (1963); מסדר הכתר היקר (1963); Family Order of Terengganu (2009); Dame Grand Cross of the Order of Isabella the Catholic (1960); אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי (1963); Royal Family Order of Selangor (1999); Order of Beneficence (1963); Nepal Pratap Bhaskara (1986); Dame Grand Cross of the Order of Carlos III (1987); Bintang Mahaputera (1961); מסדר הכוכב הזוהר (1965); מסדר הפיל (1960); אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1960); מסדר בית המלוכה של צ'אקרי (1950); אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית (1964); עיטור הכוכב של רומניה (1999); אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (1960); מסדר ברוניי (1988); Order of the Nine Gems (1950); Grand Cordon of the Order of the White Elephant (1964); מסדר סיקטונה (1963); מסדר מלכת שבא (1965); Grand Cross of the Order of Chula Chom Klao (1950); המסדר המלכותי של השרפים (1960); Grand Cordon of the Order of the Crown of Thailand (1964); מסדר הדירקונאפורן (1995); הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית (1960) ;
חתימה

סיריקיט קיטיאקון^[1] (בתאית: สิริกิติ์, נולדה ב-12 באוגוסט 1932) היא מלכת תאילנד לשעבר ואלמנתו של מלך תאילנד פומיפון אדוניאדט. עם הכרתו של בנה למלך תאילנד, קיבלה את התואר "המלכה האם".

ביוגרפיה

סיריקיט קיטיאקון נולדה באוגוסט 1932. היא השלישית מתוך ארבעת הילדים של קיטיאקון וראלאקסאנה ובואה סנידונגס. לאחר לידתה, הוריה נסעו לעבוד בשגרירות התאילנדית בארצות הברית ולכן גודלה על ידי סבה וסבתה. הוריה של קיטיאקון שבו לתאילנד כעבור שנה והיא התגוררה עמם בארמון דבס, השוכן בסמיכות לנהר צ'או פראיה בבנגקוק.

בהגיעה לגיל 4 החלה ללמוד בבית הספר ראג'יני ומאוחר יותר למדה בית הספר של המנזר פרנסיס חאבייר (Francis Xavier). ב-1946 התמנה אביה לשגריר סיאם בממלכה המאוחדת והיא הצטרפה אליו ונסעה עמו לשם. בממלכה המאוחדת למדה אנגלית וצרפתית והחלה ללמוד נגינה בפסנתר. כעבור שנה או שנתיים, אביה החל לעבוד כשגריר סיאם גם בדנמרק ובצרפת. משפחתה של קיטיאקון התלוותה אליו פעם נוספת והם התגוררו בפריז.

בפריז פגשה קיטיאקון את פומיפון אדוניאדט אשר היה לבעלה בעתיד. אדוניאט הפך למלך תאילנד ב-1946, לאחר שאחיו שמלך, נורה למוות באותה השנה ואדוניאט נהיה ליורש העצר. עם זאת, טקס הכתרתו למלך נדחה ל-1950 כדי לאפשר לו להשלים את לימודיו האקדמאיים בשווייץ. הוא לקח חופשה מהלימודים שלו וטס לפריז. בפריז התארח בשגרירות סיאם וכך הכירו השניים והחלו לנהל מערכת יחסים. קיטיאקון ואדוניאט נישאו ב-28 באפריל 1950, שבוע בלבד לפני שהוכתר אדוניאט למלך. החתונה נערכה בארמון סראפאתום וטקס הנישואין נוהל על ידי סבאנג ודהנה, סבתו של אדוניאט.

לאחר מותה של סבתו באוקטובר 1956, נכנס אדונאיט לתקופה של 15 ימים בה כיהן כנזיר במנזר בודהיסטי (מנהג זה מקובל אצל גברים בודהיסטיים לאחר מות קרוב משפחה). בימים אלו, כיהנה קיטיאקון כעוצרת תאילנד, במקום בעלה.

ב-1964 הוציאה לאור את הספר "לזכר הטיולים שמעבר לים" (ความทรงจำในการตามเสด็จต่างประเทศทางราชกา) אשר מספר את סיפור שהותה באירופה עם המלך.

חיים אישיים

כמו יום הולדת של בעלה, המלך פומיפון אדוניאדט, יום הולדתה של המלכה סיריקיט הוא חג לאומי בתאילנד המקביל ליום האם. למרות שאיבדה את תואר המלכה עם מותו של בעלה בשנת 2016, יום הולדתה של המלכה סיריקיט עדיין נחגג מדי שנה.

ב-21 ביולי 2012 הרגישה המלכה סיריקיט לא יציבה ומעדה בבית החולים סיריראג', שם התגורר בעלה. לאחר ביצוע בדיקת MRI התברר כי לקתה בשבץ מוחי. מאז נמנעה המלכה להופיע בציבור (גם ביום הולדתה וביום הולדתו של המלך) וכיום היא נמצאת בתהליך שיקומי מתמשך. בנובמבר 2016 דווח כי שוחררה מבית החולים וחזרה לארמון המלכותי להמשך התהליך.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המלכה סיריקיט בוויקישיתוף

ביוגרפיה של המלכה סיריקיט, באתר ChiangMai-ChiangRai

הערות שוליים

^ שמה מופיע לרוב כ-Sirikit Kitiyakara (סיריקיט קיטיאקארה) על-פי הכתיב המסורתי הפאלי/הודי, אך שמה בכתיב עברי הוא לפי ההגיה התאית.

[1] שמה מופיע לרוב כ-Sirikit Kitiyakara (סיריקיט קיטיאקארה) על-פי הכתיב המסורתי הפאלי/הודי, אך שמה בכתיב עברי הוא לפי ההגיה התאית.

[1]