סימפוזיון
סִימְפּוֹזְיוֹן (ביוונית: συμπόσιον, נהגה "סימפּוסיון") הוא מונח שכיום משמעותו "כנס"; במקור, התייחס לסוג משתה שהיה נהוג ביוון העתיקה, שכלל מופעי בידור שונים ושתיית יין. השם "סימפוזיון" מגיע מהיוונית: הפועל היווני "סימפוטיין" (sympotein) משמעותו "לשתות יחדיו".
עם חלוף השנים, איבד המונח את משמעותו המקורית וכיום הוא מציין לרוב כנסים אקדמיים. אזכורים למונח "סימפוזיון" במשמעותו המקורית ניתן למצוא בכתבים של הפילוסופים היווניים אפלטון (המשתה) וקסנופון.
אחד הסימפוזיונים הידועים, איגרת אריסטיאס, המיוחס למאה הראשונה שלאחר הספירה, הוא סימפוזיון בעל תוכן יהודי. עיקרו שיחה בין המלך פתולומיאוס – תלמי השני, אריסתיאס, ובין שבעים ושניים חכמי ישראל, על ההבדלים בין יהדות ליוונות.
הסימפוזיון ביוון העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסימפוזיון היה מוסד חברתי מרכזי בתרבות ההלנית. הסימפוזיון היה אירוע בו גברים נפגשו לדיונים, לחגוג ולהתפאר במעשיהם. לעיתים קרובות נערכו הסימפוזיונים במטרה לחגוג את חניכתם של נערים צעירים וכניסתם לחוגי האצולה החברתית. נערים צעירים הורשו להשתתף בסימפוזיון כבני זוג לכל דבר של אדם מבוגר. הסימפוזיונים נערכו על ידי אריסטוקרטים למטרות נוספות, למשל במטרה לחגוג אירועים מיוחדים כדוגמת ניצחונות שהושגו בתחרויות אתלטיקה או שירה.
הסימפוזיונים נערכו על פי רוב במשקי בית פרטיים באזור בו חיו ושהו הגברים. בין אם ביחידות ובין אם בזוגות, נהגו הגברים להתרווח בספות שהונחו מול קירות החדר, ומזון רב ויין שהיה מהול במעט מים[1] היה מוגש בפניהם על ידי נערים צעירים ועירומים על רקע מופעי בידור. בהתאמה לאירוע הנחגג נערכו בין היתר גם משחקים, זימרו שירים על רקע צלילי חליל שנוגנו על ידי נערות, ואף הוצגו הצגות ומופעי בידור שניתנו על ידי עבדים, בדרנים ושחקנים.
הסימפוזיונים נוהלו בידי מנהל סימפוזיון שתפקידו היה להחליט מהי המידה הראויה לדילול היין במים - בדרך כלל בהתאמה לאופי הדיונים שעתידים היו להיערך בסימפוזיון מצד אחד או בהתאמה לאופי הבידורי של החגיגה והמסיבה המתוכננת מצד שני.
הסימפוזיונים אופיינו בנוסף גם בנהלים רשמיים, כשהבולטים מביניהם היו יינות הנסך שניתנו כמתנה וכקורבן לאלים במטרה לפייסם ולרצותם.
אחד המשחקים הפופולריים ביותר בסימפוזיונים הללו היה משחק שנקרא "קוטאבוס", בו הוכנסו היינות לקיליקס בעוד שהמשתתפים בסימפוזיון נהגו לנערם במטרה לעשות רעש ולהשליך את הכנים לאחר מכן לעבר מטרה מסוימת. משחק פופולרי אחר נקרא בשם "סקוליה", שאופיין בשירה של שירי זימה העוסקים בין היתר בשתיית יין ובנושאים פטריוטיים, שהוצגו בנוסף גם על רקע תחרותי כאשר אחד המשתתפים בסימפוזיון מתחיל בשיר ועל מתחרו מוטל לסיימו.
מה שקרוי בשם 'נערות חליל' היה למעשה קבוצת יצאניות שניגנו בכלי נגינה בשם "אאולוס", כלי נשיפה מעץ הדומה לאבוב, שנועד ללוות את הסימפוזיון ולהוות לו רקע בידורי.
לעיתים משתתפי הסימפוזיונים התחרו בנשיאת נאומים, דבר שמסביר את השימוש הנוכחי במילה סימפוזיון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "חיי יום יום ביוון" (ארוחות, משחקים ותענוגות) – מאת רוברט פלאסלייר, הוצאת עם הספר 1967 (עמודים 145-127)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סימפוזיון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סימפוזיון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Symposium in Ancient Greece, New York: The Metropolitan Museum of Art. Department of Greek and Roman Art, Retrieved 28 September 2017
