סיגברט הראשון
 | |
| לידה |
535  |
|---|---|
| פטירה |
575 (בגיל 40 בערך) ויטרי-אן-אטרואה, צרפת |
| מדינה |
האימפריה הפרנקית |
| בן או בת זוג |
ברונהילדה מאוסטרזיה |
  | |
סיגברט הראשון (Sigebert I, או סיגיברט Sigibert, בלטינית: Sigibertus; 535 לערך – 575 לערך) היה מלך פרנקי של אוסטרזיה ממות אביו בשנת 561 ועד מותו שלו בשנת 575.[1] הוא היה הבן השלישי שנותר בחיים מתוך ארבעה של כלותאר הראשון ואינגונד. בתקופת שלטונו היה עסוק בעיקר במלחמת אזרחים מוצלחת נגד אחיו למחצה, כילפריך הראשון, מלך נויסטריה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשכלותאר הראשון מת בשנת 561, ממלכתו חולקה, בהתאם למנהג הפרנקי, בין ארבעת בניו: סיגברט הפך למלך החלק הצפון-מזרחי, הידוע בשם אוסטרזיה, עם בירתו ריימס, ואליו הוסיף טריטוריה נוספת עם מותו של אחיו, כריברט הראשון, בשנת 567 או 568; כריברט עצמו קיבל את הממלכה שבמרכזה פריז; גונתרם קיבל את ממלכת בורגונדיה (אנ') עם בירתה באורליאן; והבן הצעיר, כילפריך הראשון, קיבל את סואסון, שהפכה לנויסטריה כאשר קיבל את חלקו בממלכתו של כריברט. פלישות של האווארים, שבט נוודים אכזרי הקשור להונים, גרמו לסיגברט להעביר את בירתו מריימס למץ. הוא הדף את ההתקפות שלהם פעמיים, ב-562 ובסביבות 568. הוא הובס ונלכד על ידי הונים (אווארים), אך בסוף עשה איתם שלום.
בערך בשנת 567, הוא התחתן עם ברונהילדה (ברונכילדיס), בתו של המלך הוויזיגותי אתנגילד (אנ'). לדברי גרגוריוס מטור:
- "כאשר ראה המלך סיגברט שאחיו לוקחים נשים שאינן ראויות להם, ולחרפתם בעצם נישאו לשפחות, הוא שלח משלחת לספרד ובמתנות רבות ביקש את ברונהילדה, בתו של המלך אתנגילד. היא הייתה עלמה יפה בדמותה, מקסימה למראה, בעלת סגולה ומתנהגת יפה, בעלת תבונה והתבטאות נעימה. אביה לא סירב, אלא שלח אותה אל המלך שציינתי את שמו עם אוצרות גדולים. והמלך קיבץ את אנשיו החשובים, הכין משתה ונשא אותה לאישה בששון ובשמחה רבה. ואף על פי שהייתה חסידה של התורה האריאנית, היא המירה את אמונתה בעקבות הטפת הבישופים ותוכחת המלך עצמו, והיא הודתה בשילוש הקדוש המבורך באחדות, והאמינה והוטבלה. והיא עדיין נשארת קתולית בשם ישו".[2]
בעקבות זאת, ביקש אחיו כילפריך את ידה של בתו השנייה של אתנגילד, גלסווינתה (אנ'). היא ניתנה לו והוא נטש את נשותיו האחרות. עם זאת, עד מהרה הוא עייף ממנה ורצח אותה כדי להתחתן עם פילגשו פרדגונד. ככל הנראה עקב כעסה של ברונהילדה על רצח אחותה, חיפש סיגברט נקמה. שני האחים כבר היו במלחמה, אך עוינותם התגברה כעת למלחמה ארוכה ומרה שנמשכה על ידי צאצאיהם.
בשנת 573, השתלט סיגברט על פואטייה וטורן, וכבש את רוב ממלכתו של כילפריך. לאחר מכן התחבא כילפריך בטורנה. אבל ברגע הניצחון של סיגברט, כשזה עתה הוכרז כמלך על ידי נתיניו של כילפריך בוויטרי-אן-ארטואה (אנ'), הוא נרצח על ידי שני מתנקשים שעבדו עבור פרדגונד.
בנו כילדברט השני ירש אותו תחת העוצרות של ברונהילדה. ברונהילדה וכילדברט הכניסו את עצמם במהירות תחת חסותו של גונתרם, שבסופו של דבר אימץ את כילדברט כבנו ויורשו. עם ברונהילדה היו לו שתי בנות: אינגונד (אנ') וכלודוסינד (Chlodosind).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורה לימור, "ממלכת הפרנקים בימי כלוביס ויורשיו (התקופה המרובינגית)", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ב, יחידה 3, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 62, 72.
- ^ Gregory of Tours, The History of the Franks, IV 27
| השושלת המרובינגית | |
|---|---|
|