לדלג לתוכן

סטארבקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סטארבאקס)
סטארבקס
Starbucks
נתונים כלליים
סוג בתי קפה
בורסה
מייסדים ג'רי בולדווין, זאב סיגל וגורדון בווקר
תקופת הפעילות 1971–הווה (כ־54 שנים)
חברות בנות
  • Teavana
  • Ethos Water
  • Seattle's Best Coffee
  • Tazo
  • היר מיוזיק עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה סיאטל עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי סיאטל, וושינגטון, ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ענפי תעשייה coffee bar עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים קפה, פרפוצ'ינו עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 105.59 מיליארד דולר (6 בינואר 2025)
הכנסות 32,250,300,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי 4,617,800,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 3,281,600,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
הון עצמי −5,321,200,000 דולר אמריקאי (נכון ל־3 באוקטובר 2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר Mellody Hobson
מנכ"ל בריאן ניקול
עובדים 383,000
 
www.starbucks.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטארבקס (באנגלית: Starbucks Corporation) היא רשת בתי קפה אמריקאית רב-לאומית, והגדולה בעולם. מטה החברה נמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית. החברה קיבלה את שמה משמו של "סטארבק", דמות בספר מובי דיק, וסמלה הוא סירנה מצוירת. נכון ליוני 2018, מונה הרשת 35,712 סניפים בלמעלה מ-76 מדינות ברחבי העולם, מתוכם 18,416 סניפים בארצות הברית.[1] לחברה סניפי "דרייב ת'רו" רבים שבהם הלקוחות מזמינים את המוצרים מתוך רכבם.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסניף הראשון של סטארבקס נפתח בסיאטל בשנת 1971 על ידי שלושה שותפים – ג'רי בולדווין, זאב סיגל, וגורדון בווקר, שרצו למכור פולי קפה איכותיים ומכונות קפה ב-Pike Place Market (סניף שקיים עד היום).

היזם היהודי-אמריקאי הווארד שולץ הצטרף לחברה בשנת 1982 ובהשראת ברי-האספרסו האיטלקיים, הקים את רשת בתי הקפה Il Giornale בשנת 1985. כמה שנים לאחר שהבעלים המקוריים ניצלו הזדמנות ורכשו את Peet's Coffee and Tea, הם מכרו את רשת סטארבקס לשולץ, שמיתג מחדש את רשת Il Giornale שלו כסניפי סטארבקס בשנת 1987. בשנה זו גם פתחה החברה את הסניף הראשון שלה מחוץ לארצות הברית, בוונקובר שבקנדה. בשנת 1996 פתחה החברה את הסניף הראשון שלה מחוץ לצפון אמריקה בטוקיו, מאז פתחה החברה סניפים ביותר מ-60 מדינות.

בית קפה של רשת סטארבקס בלידס אנגליה

בעלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הבעלות של סטארבקס מתאפיין בהחזקות מוסדיות משמעותיות. על פי הנתונים, המחזיקים העיקריים הם:[2]

  1. קבוצת ואנגארד – מחזיקה בכ-9.5% ממניות החברה
  2. בלאקרוק – מחזיקה בכ-6.96% ממניות החברה
  3. State Street Corporation – מחזיקה בכ-4.09% ממניות החברה

סך הכל, כ-65% ממניות החברה מוחזקות על ידי משקיעים מוסדיים.[3]

הנהלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה עברה בעשור האחרון מספר שינויים במבנה הנהלתה. הווארד שולץ, מייסד החברה, שימש כמנכ"ל זמני מאפריל 2022 עד מרץ 2023.[4] תחת הנהגתו, החברה יישמה אסטרטגיית שינוי ארגוני נרחבת, כולל השקעות של מעל מיליארד דולר בסניפים ובעובדים, שיפור תנאי העבודה וקידום חדשנות. בתקופה זו, שווי מניית החברה עלה ב-47% והיא זכתה בתואר "מותג המסעדנות בעל הערך הגבוה ביותר" בפעם השביעית ברציפות.[5]

לקסמן נארסימהאן החליף את שולץ כמנכ"ל במרץ 2023, לאחר שמונה לתפקיד בספטמבר 2022. נארסימהאן הגיע לסטארבקס עם כמעט 30 שנות ניסיון בניהול ארגונים גלובליים בתחומי הקמעונאות ומוצרי הצריכה. במהלך תקופת החפיפה שלו, הוא ביקר ביותר מ-30 סניפים ומתקני החברה ברחבי העולם ואף הוסמך כבריסטה.[6] עם זאת, כהונתו הייתה קצרה ונמשכה רק כשנה.[7]

בספטמבר 2024, סטארבקס הודיעה על החלפתו של נארסימהאן בבריאן ניקול, לשעבר מנכ"ל צ'יפוטלה.[8] ההחלטה התקבלה בעקבות ירידה במכירות בשווקים מרכזיים וירידה של 21% במחיר המניה תחת הנהגתו של נארסימהאן. ניקול, שהוביל את צ'יפוטלה מאז 2018 וחילץ אותה ממשבר הרעלות המזון, נבחר בזכות ניסיונו המוכח בשיקום חברות וניהול יעיל בתקופות מאתגרות. תחת הנהגתו בצ'יפוטלה, מניות החברה עלו ב-773%.[9] ניקול החל לכהן בתפקיד ב-9 בספטמבר 2024 וכבר החל ליישם שינויים, כולל קיצוץ בהנחות ומבצעים ברשת במטרה להגדיל את רווחי החברה.[10]

סטארבקס בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סטארבקס ישראל
לוגו סטארבקס בישראל
מפת המדינות בהן סטארבקס פועלת ברחבי העולם

בספטמבר 2001 פתחה סטארבקס שישה סניפים בתל אביב, באמצעות חברת דלק ישראל ששימשה זכיין מקומי, אך היוזמה לא עלתה יפה. עיתוי השקת הרשת בעיצומה של האינתיפדה השנייה, תחרות מצד בתי קפה מקומיים, תמהיל מוצרים לא אטרקטיבי ובחירת מיקומים שלא התאימו לבית קפה בצורה שבה פעלה הרשת, היוו את הגורמים המכריעים לכישלון ולחיסול פעילות הרשת בישראל תוך פחות משנתיים.[11]

בעקבות הפופולריות של הרשת, החזרה של סטארבקס לישראל מהווה נושא לעצומות אינטרנטיות וכן למתיחות של אחד באפריל ברשתות החברתיות.[12]

בחודש נובמבר 2019 הודיעה הרשת כי אין לה תוכניות לפתוח סניפים בישראל.

במאי 2020, החלה חברת אסם לשווק בישראל קפסולות קפה של סטארבקס תואמות למכונות קפה של נספרסו, כחלק משיתוף פעולה גלובלי בין רשת סטארבקס לחברת נסטלה העולמית.

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון אוקספם האשים את סטארבקס שביקש מהאגודה הלאומית לקפה לחסום רישום שלושה זני קפה אתיופים מובחרים כסימנים מסחריים בארצות הברית. התוכנית הייתה מאפשרת לאתיופיה – מולדת הקפה – לזכות בנתח גדול יותר מהרווחים במסחר בקפה, באמצעות שליטה בשימוש שנעשה בו בשווקים הבינלאומיים. נטען, שהתוצאה עלולה להיות שלילת הכנסות בסך 47 מיליון אירו לשנה ממגדלי קפה אתיופים. נוכח יותר מ-90,000 מכתבים שהביעו דאגה, הניחה סטארבקס בסניפיה עלונים בהם האשימה את אוקספם ב"התנהגות מוליכת שולל" ודרשה שהקמפיין של אוקספם ייפסק. ב-20 ביוני 2007 הודיעו נציגים בכירים של אתיופיה ושל סטארבקס כי הגיעו להסכם בדבר הפצה, שיווק ורישוי אשר מבטיח הגנה על זכויות עובדים ועל סימן המסחר של המגדלים.

החרם הצרכני בעקבות מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת חרבות ברזל סטארבקס נתונה לחרם מצד תומכי פלסטין. החרם התחיל לאחר שארגון העובדים של סטארבקס, Starbucks Workers United, פרסם פוסט ברשתות החברתיות שבו הובעה סולידריות עם הפלסטינים. הפוסט נשלח מספר שבועות לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל, שבה נהרגו 1,200 איש ונלקחו 240 אנשים כבני ערובה. בעקבות הפוסט, סטארבקס הגישה תביעה פדרלית על הפרת זכויות יוצרים נגד הארגון, והארגון התעמת עם החברה בתביעה נגדית. הארגון ביקש מבית המשפט הפדרלי בפנסילבניה לקבוע כי הוא רשאי להמשיך להשתמש בשמו ובסמל הדומה לסמל של סטארבקס, וטען כי סטארבקס השמיצה את הארגון בכך שהשתמעה כי הוא תומך בטרור ובאלימות.[13][14]

סטארבקס הדגישה כי אינה מזדהה עם הפוסט של הארגון וגינתה את מעשי הטרור, השנאה והאלימות. החברה הוציאה הצהרה רשמית שבה נמסר: "אנו מגנים בצורה חד משמעית את מעשי הטרור, השנאה והאלימות הללו, ואיננו מסכימים עם הדעות והעמדות שהובעו על ידי Workers United וחבריו." בהצהרה נוספת נאמר כי הפוסט של הארגון הוביל לכך שלקוחות כועסים ופגועים התעמתו עם העובדים בחנויות ושלחו מסרים גרפיים ואלימים לשירות הלקוחות של החברה.[13]

ההצהרה הרשמית של סטארבקס עוררה עוד יותר את הזעם הציבורי על ידי פרו פלסטינים. בטיקטוק, התגית #boycottstarbucks הופיעה בכ-5,000 פוסטים שצברו למעלה מ-42 מיליון צפיות ב-30 הימים האחרונים. בסך הכל ישנם כ-17,000 פוסטים עם התגית הזו שצברו למעלה מ-175,000 צפיות. למרות שסטארבקס טוענת כי היא איבדה לקוחות רבים עקב הפוסט של הארגון שהביע סולידריות עם הפלסטינים, רבים מאלה המחרימים את סטארבקס הם תומכי פלסטין. פוסטים פופולריים בטיקטוק, שחלקם זכו ליותר מ-100,000 לייקים, מראים משתמשים המביעים את אי שביעות רצונם מהחברה באמצעות התגיות #boycottstarbucks ו-#freePalestine.[13]

פרט לכך, מארגני הפגנות בעד פלסטין נראו מול חנויות סטארבקס בעיר ניו יורק, כשקראו שהחברה תומכת ברצח עם למרות שהחברה לא הביעה שום תמיכה בצה"ל ומתעקשת שאינה מקדמת שום אג'נדה פוליטית.[13][14]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטארבקס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Loxcel Starbucks Store Locator FAQ, www.loxcel.com (באנגלית) (ארכיון)
  2. ^ Top Starbucks Shareholders, Investopedia (באנגלית)
  3. ^ Who owns Starbucks? SBUX Stock Ownership - TipRanks.com, TipRanks | Know who to trust (באנגלית)
  4. ^ במילה אחת: אחריות, בשתי מילים: ילין לפידות, באתר www.yl-invest.co.il
  5. ^ Post, Share, Post, Print, Email, License, Howard Schultz leaves Starbucks 13 days early, Restaurant Dive (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ לקסמן נארסימהאן נכנס לתפקיד מנכ"ל סטארבקס, באתר אייס, 21 במרץ 2023
  7. ^ סטארבקס הודיעה על עזיבתו של המנכ"ל לקסמן נארסימהאן, וממנה את בריאן ניקול כיורש, באתר Walaw
  8. ^ Starbucks names Brian Niccol as Chairman and Chief Executive Officer, About Starbucks, ‏2024-08-13 (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ בן כהן, ‏המנכ"ל החדש ששווה 27 מיליארד דולר, ועשוי להצדיק את המחיר, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2024
  10. ^ מהפכה בסטארבקס: זו ההחלטה הדרמטית שקיבל המנכ"ל החדש, באתר אייס, 15 באוקטובר 2024
  11. ^ אילנית חיות, ‏מדוע רשתות המזון המהיר מחו"ל נכשלות פעם אחר פעם בישראל?, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2013
  12. ^ סטארבקס בירושלים או מתיחה של ה-1 באפריל?, באתר כיפה, ‏31 במרץ 2019
  13. ^ 1 2 3 4 Lucas Frau, Why are people boycotting Starbucks? A look inside the scrutiny of the coffee chain, North Jersey Media Group (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ 1 2 2024 May 24, 1 Reaction, Boycott Campaign: Starbucks, CJPME - English (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סטארבקס&oldid=40202782"