לדלג לתוכן

סופיה אמיליה זיברץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופיה אמיליה זיברץ
Sofija Emīlija Ziverts
לידה 1878
לייפאיה, לטביה
פטירה לא ידוע
מדינה לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
מקום ההצלה לטביה
אופן ההצלה מתן עדות שקר
יוזם ההכרה לב לובן
מספר היהודים שהצילה 3
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (17 בפברואר 1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם סופיה אמיליה זיברץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סופיה אמיליה זיברץלטבית: Sofija Emīlija Ziverts; ‏ 1878?) אזרחית לטבית שהוכרה כחסידת אומות העולם על פעילותה להצלת יהודים בלטביה במהלך מלחמת העולם השנייה.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופיה זיברץ חיה בעיר לייפאיה שבמערב לטביה[1]. לאחר שהגרמנים כבשו את לייפאיה ב-29 ביוני 1941, אם יהודיה בשם אריקה אלפרוביץ, בדתה סיפור שהיא ארית קתולית שהושארה על סף דלתם של זוג יהודי ואומצה על ידם. כאשר הגיע קוגלר, מפקד אס דה, לעיר בה התגוררה, אלפרוביץ שכנעה אותו באמיתות הסיפור וקוגלר נתן למשפחה תעודות המעידות על כך שאריקה אינה יהודייה ושבניה, אדוארד וגיאורג, הם יהודים רק למחצה ולכן פטורים מהתקנות החלות על היהודים. הסיפור הציל את חיי המשפחה למספר חודשים אך לאחר שהפסיקו להאמין לו, הרשויות הגרמניות החרימו את האישור שניתן למשפחה, ונתנו למשפחה הארכה של שלושה חודשים כדי למצוא שני עדים, שהכירו את האם לפני המלחמה ויוכלו להעיד שהיא אינה יהודייה.[2]

האם פנתה אל הרטה קרקלינס שהיא הכירה בקבוצת טניס ואל מרת יאנקוביץ שהייתה שכנתה. שתי הנשים נחרדו מהנעשה ליהודים, והרטה קרקלינס ואמה של מרת יאנקוביץ, סופיה אמיליה זיברין העידו עבור משפחת אלפרוביץ. זיברין כתבה לרשויות מכתב בו העידה שלפני כ-40 שנה פגשה את אנה פריירס שעבדה בביתה של המשפחה היהודית שגידלה את אריקה כאשר טיילה בים. במכתב היא סיפרה שאנה סיפרה לה שאריקה אומצה על ידי המשפחה וכי היא אינה יהודיה בעצמה. במכתב היא העידה על מספר מפגשים שהיו לה כביכול עם אריקה ומשפחתה לאורך השנים. בנוסף לעדות, הרשויות דרשו מאריקה אלפרוביץ להשיג תעודה שמוכיחה שהיא הוטבלה בילדותה. בזכות העדות של סופיה זיברין, הרשויות נתנו לאריקה הארכה של שלושה חודשים שוב ושוב עד שתימצא תעודה שמוכיחה שהיא הוטבלה ובינתיים אריקה ושני בניה יכלו לחמוק מהגזרות שחלו על יהודים ולהציל את עצמם. ב-1943 הרשויות המקומיות הפסיקו לתת לאריקה עוד הארכות אך שכחו להודיע לאס. דה על כך. בזכות עדותה של זיברין ובשל חוסר התיאום בין הרשויות המקומיות לאס דה, המשפחה היהודיה ניצלה ושרדה עד סוף המלחמה.[3]

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה סופיה אמיליה זיברץ איבדה קשר עם המשפחה היהודית שהצילה, אך שנים לאחר מכן אדוארד אנדרס (אלפרוביץ), שהפך לימים לפרופסור לכימיה, העיד בפני יד ושם על מעשיה של סופיה והדגיש את אומץ ליבה ואת המוכנות שלה להעיד עדות שקר, שאילו הייתה נתפסת הייתה גוררת עונש מוות[1]. ב-2011 פרופ' אנדרס פרסם ספר על יהודי לטביה בשואה ובו כתב בין היתר על מעשיה ההרואיים של סופיה אמיליה זיברין.[3]

הכרה והנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בפברואר 1999, הוכרה סופיה אמיליה זיברין כחסידת אומות עולם. יד ושם לא הצליחו למצוא קרובים של סופיה והיא כבר לא הייתה בחיים לכן אף אחד לא קיבל בשמה את התעודה מיד ושם, אך שמה נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם.[1]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Anders, Edward, “Playing for Time: 1942 - 44” in Amidst Latvians During the Holocaust, Riga, 2011

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 עדות מאת אדוארד אנדרס (לשעבר אלפרוביץ), הראשון ביולי 1998, תיק 8370, ארכיון יד ושם
  2. ^ יד ושם, Zīverts Sofija, האתר של יד ושם
  3. ^ 1 2 Anders, Edward, Playing for Time: 1942 - 44, Amidst Latvians During the Holocaust, Riga, 2011, עמ' 69 - 72