סכינה ג'אנסיז
![]() | |
לידה |
12 בפברואר 1958 טונג'לי, טורקיה ![]() |
---|---|
פטירה |
10 בינואר 2013 (בגיל 54) הרובע העשירי של פריז, צרפת ![]() |
שם לידה |
Sakîne Cansiz ![]() |
מדינה |
טורקיה ![]() |
מקום קבורה |
טונג'לי ![]() |
מפלגה |
מפלגת הפועלים של כורדיסטן ![]() |
![]() ![]() |
סכינה ג'אנסיז (בכורדית: Sakîne Cansiz, בתעתיק משובש בעברית: סאקין קיסיז; 1958 – 9 בינואר 2013) הייתה אקטיביסטית כורדית ואחת המייסדות של מפלגת הפועלים של כורדיסטן (ה-PKK). בינואר 2013 נרצחה יחד עם זוג פעילות PKK נוספות בפריז.[1]
חייה המוקדמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סכינה ג'אנסיז נולדה בשנת 1958 בנפת טונג'לי שבמזרח טורקיה למשפחה אלווית-כורדית. כבר בתחילת שנות ה-70 היא החלה לקחת חלק בפעילות מהפכנית כורדית, דבר שלא התקבל בעין יפה על ידי משפחתה. לאחר מכן עברה להתגורר באנקרה, שם הכירה את עבדוללה אג'לאן. בראיון מאוחר יותר היא אמרה באשר לאותה התקופה: "במובן מסוים, נטשתי את משפחתי. לא קיבלתי את הלחץ שלהם, והתעקשתי להיות מהפכנית. כך עזבתי לאנקרה, בסודיות".[2]
פעילותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סכינה ג'אנסיז הייתה אחת המייסדות של ה-PKK, והאישה הראשונה שהייתה חברה בארגון. בפגישת הייסוד של ה-PKK שהתרחשה בסוף שנת 1978, ובה השתתפו 22 אנשים, היא ייצגה את העיר אלאזיג. ג'אנסיז הייתה אחת משתי הנשים היחידות בפגישה זו.[3]
בשנת 1979, קצת אחרי שסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון, נעצרה ג'אנסיז בעקבות פעילותה ונשלחה לכלא בדיארבקיר ומשם המשיכה להנהיג את תנועת הפועלים הכורדית. היא עונתה בכלא, שוחררה, חזרה לפעול ב-PKK תחת השם הבדוי "שרה", ונעצרה בשנית אחרי ההפיכה הצבאית בטורקיה בשנת 1980.
ג'אנסיז שוחררה מהכלא הטורקי בשנת 1991, לאחר מכן התגוררה במחנות של ה-PKK בבקאע בלבנון, ובהמשך בצפון עיראק, שם הצטרפה למאבק החמוש של ה-PKK תחת פיקודו של אוסמאן אג'לאן. באותה תקופה, היא אף ארגנה ועמדה בראשן של חוליות נשיות של ה-PKK. באמצע שנות ה-90 היא עברה לאירופה בשליחותו של מוראט קראילאן כדי לפקד על הענף האירופאי של ה-PKK, ועל עניינו האזרחיים, בתחילה בגרמניה ולאחר מכן בצרפת.
לפי העיתון הטורקי "הורייט", העברתה של סכינה ג'אנסיז לאירופה נבעה מהתנגדותה להוצאתו להורג של אחד מחברי ה-PKK, וחילוקי הדעות שהתגלעו עם מספר פעילים בכירים ב-PKK. בנוסף, הסתכסכה עם זובייר ילמז, מי שהיה למנהיג הפיננסי של ה-PKK, לאחר שזה הטריד אותה מינית.[4] בשנת 1998, העניקה לה ממשלת צרפת מקלט מדיני.
מותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 בינואר 2013 נמצאה ירויה ללא רוח חיים יחד עם שתי פעילות כורדיות נוספות (פידאן דואן וליילה סוילמז) במרכז הכורדי בפריז.[5]
בזמן שהתרחשו הרציחות, הייתה ממשלת טורקיה בעיצומו של משא ומתן עם ה-PKK. פעילים רבים ב-PKK האשימו ברציחות גורמים בממשלת טורקיה, שלטענתם, ניסו לחבל במשא ומתן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יפה עירון קוץ, 3 חיסולים ב-10 יריות. מאבק הכורדים גלש לפריז, באתר ynet, 23 בינואר 2013
- ^ דראן באטלר, ג'אנסיז, הפעילה הכורדית שנהרגה, השאירה חותם על המילטנטים של ה-PKK, באתר reuters, 11 בינואר 2013 (באנגלית) (הקישור אינו פעיל, 20 באפריל 2024)
- ^ החיסולים בפריז הציבו זרקור על הנשים הכורדיות הלוחמות, באתר The times of Israel, 11 בינואר 2013 (באנגלית)
- ^ שלוש פעילות ב-PKK נהרגו בהתקפה בפריז, באתר העיתון "הורייט", 10 בינואר 2013 (באנגלית)
- ^ AP, חיסול בפריז: אחת ממייסדי PKK 'הוצאה להורג', באתר ynet, 10 בינואר 2013