מעבר דריאל
 | |
| מעבר דריאל בספרו של לואיג׳י וילארי, "אש וחרב בקווקז", 1906 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 1,204 מטר |
| מדינה |
רוסיה  |
| מיקום |
 גאורגיה |
| רכס הרים | הרי הקווקז הגדול |
| אורך המעבר | 11 ק"מ |
| קואורדינטות | 42°44′41″N 44°37′21″E / 42.744722°N 44.6225°E |
  | |
ערוץ דריאל (גאורגית: დარიალის ხეობა, דַריאֶליס חֶאוֹבּה) הוא ערוץ בהרי הקווקז בגאורגיה ליד הגבול עם רוסיה, ומוכר גם כמעבר דריאל. הערוץ שוכן בגובה 1,204 מטר מעל פני הים, סמוך לבסיסו המזרחי של הר הקזבק, ובמרכזו זורם נהר טרק (תרגי). רוחבו המינימלי של הערוץ בין אבני האבן האנכיות המתנשאות לגובה של 1,800 מטר מעל פני הים, דהיינו, בין צוקים בגובה של 600 מטר, הוא שמונה מטרים ואורכו 11 ק"מ.
הערוץ נזכר בכתובים הגאורגיים בשמות ראלאני, דארגאני, דאריאלאני; הפרסים והערבים כינו אותו בשם השער לאלאנים (درِ الان דר-י אלאן, ומכאן שמו) וסטרבון כינה אותו "פורטה קווקזיקה" או "פורטה קומנה". תלמי קרא לערוץ "פורטה סרמטיקה" (Sarmatae); ולעיתים אף היה ידוע "כספיה פורטה" (שם שנהג גם למעבר בדרבנט) סמוך לים הכספי. הטטרים כינו את השער בשם דאריאוֹלי, ואילו המדען הרומאי פליניוס הזקן התייחס אליו כשער איברי. המעבר נזכר כאחד מהמיקומים של שערי אלכסנדר (אלכסנדר הגדול).
בהיותו אחד המעברים החוצים את הקווקז, הוקם במקום במאה ה-2 לפנה"ס מבצר, על ידי מיריאן הראשון, ומעבר סודי קישר בינו לבין הנהר. הפרסים יסדו בערוץ במאה ה-5 לפנה"ס את מצודת "ביריפאראץ", שהכילה עד אלף חיילים. בשנת 1801 בנתה רוסיה את "מצודת דריאל", העומדת על תילה עד היום בקצהו הצפוני של הערוץ. המצודה הרוסית בגובה 1,447 מטר מעל פני הים, שמרה על קטע זה של הדרך הצבאית הגאורגית, והיא הונצחה על ידי מיכאיל לרמונטוב בשירו "השד".
הערכה מוטעית של הגאורגים בפלישת הצבא האדום לגאורגיה בשנת 1921 הביאה למפלתם בקרב ולכיבושה של טביליסי. ב-16 בפברואר 1921 החלו הרוסים במבצע לכיבוש טביליסי. הצבא הגאורגי הנסוג הותיר אחריו אדמה חרוכה במטרה לעכב את הכוחות הרוסיים שבאו בעקבותיו, אלא שהערכתו כי הרוסים לא יצליחו לעבור דרך מעבר דריאל המכוסה שלג כבד בתקופה זו של השנה התבררה כמוטעית.
