נסים דנה

נסים דנה
לידה	דצמבר 1938 (בן 85); דמשק, המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון
ענף מדעי	מדע הדתות, מזרחנות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; מרכז למחקרי יהדות מתקדמים ;
מוסדות	אוניברסיטת אריאל בשומרון

נסים דנה (נולד בדצמבר 1938) הוא ראש המכון לחקר ולימוד דתות עמי המזרח התיכון ותרבויותיהם ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת אריאל. בשנים 1981–2002 עמד בראש האגף לעדות דתיות במשרד הדתות.

ביוגרפיה

נסים דנה נולד בדמשק בירת סוריה, וגדל בה עד גיל עשר; השני במשפחה של שישה ילדים. בחודש אב 1949 התרחש פוגרום בבית הכנסת אלמנאשא (المنشا) שבדמשק, ו-11 ילדים נרצחו, בהם אחיו, דוד. המשפחה עברה לביירות ומשם עלתה ב-1949 לישראל. הם התיישבו בחיפה, שם דנה גר מאז ועד היום (2019). סבו, הרב יוסף דנא, היה אב בית הדין בדמשק. אביו, יהודה דנה, היה בעל בית מסחר לבדים בדמשק ובישראל פרנס את המשפחה מדוכן קטן לממכר פירות וירקות בשוק תלפיות. אחיו הבכור, יוסף דנה, הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית בימי הביניים במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה ופרופ' במכללה האקדמית צפת.

דנה למד עד כיתה ח' בבית הספר העממי "נצח ישראל" ואחר-כך בתיכון ערב "גבע"; בצה"ל שירת באגף המודיעין (1959-1957). בוגר תואר ראשון בשפה וספרות ערבית וספרות עברית (1961) ותואר שני בשפה וספרות ערבית (1963), שניהם באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים דוקטורט בהצטיינות בלימודי המזרח התיכון ודתות משוות באוניברסיטת דרופסי בפילדלפיה (כיום מכון אננברג בניו יורק), קיבל את התואר דוקטור ב-1976. נושא העבודה היה "מחקר על התפילה בספר 'המספיק לעובדי השם' של ר' אברהם בן הרמב"ם על פי מסמכי הגניזה הקהירית". זכה בפרס "בני ציון" על העבודה. הדיסרטציה, אותה החל בתזה לתואר שני בהדרכת פרופסור יהושע בלאו, נעשתה בהדרכת הפרופסורים א"י קטש וליאון נמוי.

במקביל ללימודי התואר השני החל לעבוד במשרד הדתות. בשנים 1963–1981 שימש מנהל המחלקה לענייני הדרוזים, בשנים 1981–2001 כיהן כמנהל האגף לעדות דתיות. במסגרת תפקידו היה אחראי על שירות ל-15 העדות הלא-יהודיות במדינת ישראל, בהן: מוסלמים (סונים ושיעים), דרוזים, נוצרים, צ'רקסים, בהאים, עלווים, אחמדים, פלשמורה, שומרונים וקראים. במסגרת תפקידו טס למצרים, ירדן, אתיופיה וטורקיה, ונפגש עם צמרת הדת והפוליטיקה במדינות הללו. כחלק מתפקידו יצא לאתיופיה לעמוד על מעמדם של הפלשמורה. פעל בסוף שנות ה-90 להקים על הגבעה שמאחורי המרכז הרפואי ברזילי רחבת תפילה מפוארת, מקום שלפי המסורת הפאטימית נקבר בו ראשו של האימאם חוסיין בן עלי ומהווה אתר עלייה לרגל למאות מאמינים שיעים מדי שנה, בעיקר מהודו ומפקיסטן.^[1] הוא גם פעל לפטור מגיוס לצה"ל לבני העדה הדרוזית שומרי המצוות, במגמה לשמר את אופייה הייחודי של העדה הדרוזית, שהייחוד העיקרי שלה הוא בדתה.

כיהן כיו"ר הוועדה לבדיקת מערכת החינוך הערבית בישראל (1983). היה חבר הוועדה להכנת תוכנית לימודי האסלאם והקוראן בבתי הספר התיכוניים המוסלמים (1987), כיהן כיו"ר הוועדה לפיתוח תוכנית לימודים אקדמית להוראת המורשת הדרוזית לתואר ראשון במכללת גורדון מטעם שרת החינוך (2009-2005).

במסגרת שירות המילואים שימש דנה בתפקיד קמ"ט (קצין ממשל לענייני מטה) דתות בממשל הצבאי, בדרום לבנון וביו"ש, תפקיד אותו מילא בשנים 1967–1995. בשנת 1982, במלחמת לבנון הראשונה, שירת בצידון כיועץ לענייני ערבים של מפקד כוחות צה"ל בדרום לבנון (מושל צבאי), בדרגת סגן-אלוף. באותה עת, אחיו, יוסף דנה, שירת בצור באותו תפקיד.

נסים דנה הוא חבר הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה שבראשו עמד נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר (2017-2008). ייצג את ישראל בתקשורת העולמית שסיקרה את דיוני בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בפברואר 2004. היה חבר הוועדה ליצירת קוד אתי עבור צה"ל (2000/1), בהתאם לפניית ראש אכ"א.

מלמד באוניברסיטת אריאל בדרגת מרצה בכיר מאז שנת 1994, ב-2011 התמנה לפרופסור חבר. עמד בראש המחלקה הרב תחומית למדעי החברה והרוח בשנים 2010–2015. נבחר למרצה מצטיין בשנים 1997, 2003, 2004, 2006, 2007 ועוד.

לימד בחוגים ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (2010-1982) ובאוניברסיטת חיפה (2003-1996). לימד במכללה לקצינים בכירים של משטרת ישראל (2003-1995). מוזמן להרצות בצה"ל ובמסגרות אזרחיות וביטחוניות על מגוון נושאים מתחום מחקריו ומומחיותו.

מרבה להופיע בתקשורת האלקטרונית, במהלך השנים כתב עשרות מאמרי דעה בעיתונות, רובם ב"ישראל היום", בסוגיות אקטואליות הקשורות למומחיותו.

נסים דנה נשוי לשושנה, אחות במקצועה, ולהם חמישה בנים. בנו הוא הרב יהודה דנה, רב היישוב מבוא חורון.

מחקריו

דנה עוסק במחקריו בדתות ותרבויות עמי המזרח התיכון.

הדרוזים עדה ומסורת, הוצאת משרד הדתות, 1974.

הספר מתאר את מגוון התחומים העוסקים במעמדם הדתי של הדרוזים ומתייחס להיסטוריה שלהם, לסוגיות חברתיות, לדיני האישות, למעמד האישה הדרוזית ועוד.

הידיעון הדרוזי (مجلة الأخبار الدرزية:) 1971, 1973, 1981.

בהם נתפרסמו עשרות מחקרים על הדרוזים שנערכו על ידי מומחים מבני העדה ומחוצה לה.

The Druze, A Religious Community in Transition, Turtledove Publishing, Jerusalem, London, Montreal, 1980

בו כלול בין היתר מבוא לדת הדרוזית.

ספר המספיק לעובדי השם לר' אברהם בן הרמב"ם, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט – 1989.

המדור השני מחלקו השני של הספר "המספיק לעובדי השם", העוסק בעיקר בהלכות תפילה, ספרו החשוב ביותר של בנו של הרמב"ם. מובא המקור בערבית יהודית והתרגום העברי, כולל מבואות בתחומי הלכה, היסטוריה ולשון.

הממסד הדתי המוסלמי ביהודה ושומרון בתקופת השלטון הירדני (1967-1948), המחלקה ללימודי ארץ-ישראל, אוניברסיטת בר-אילן, 1994.

תיאור מבנה הממסד הדתי בירדן ואופן פעולתו, מפורטת החקיקה הדתית ונערך ניתוח רעיוני ותוכני של פסקי ההלכה של המופתים ודרשות הח'טיבים (הדרשנים). דנה מתאר את האופן שבו השלטון השתלט על המימסד הדתי: המוסדות הדתיים עלולים להוות בסיס להסתה נגד השלטון ולכן נקבע חוק שאסר השמעת דרשות במסגדים בימי שישי, אלא למי שקיבל לכך היתר בכתב ממשרד הדתות הירדני. מתואר האופן שבו כוחות הביטחון טיפלו במי שהפר את האיסור. הספר מתבסס על תיקיית הממסד הביטחוני הירדני, שנפלה בידי ישראל ב-1967, ועל העיתונות הירדנית.

הדרוזים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 1998.

הספר עוסק בדרוזים במזרח התיכון, תוך התמקדות בדרוזים בישראל. נבחנים בו שלושה תחומים עיקריים: משפחה ומעמד האישה, ארגון עדתי ואוכלוסייה, זהות דתית ואמונה. נושאים אלו נבחנים מתוך שני היבטים: האחד – ההקשר למסורת והשני – ההתאמה לעולם המודרני. בנספח מתואר חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בלבנון, שמיושם ברובו גם במדינת ישראל.

הדרוזים בישראל בין מסורת העבר לאתגרי העתיד, מרכז ההסברה והמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2000.

בין הנושאים הנכללים בספר: החגים, מחזור החיים, אתרים מקודשים, טקסים, מצוות, זהות לאומית, ומערכת היחסים בין הדרוזים לבני הדתות האחרות.

The Druze in the Middle East, Their Faith, Leadership, Identity and Status, Sussex Academic Press, England, 2003

הספר דן בשלוש הקהילות הדרוזיות הגדולות בעולם: בישראל, סוריה ולבנון. הוא עוסק בחיי הקהילה, דן בקשר בין הקהילות השונות ומביא נתונים דמוגרפיים וסטטיסטיים. הוא מייחד דיון למעמד הדרוזים בסוריה: לפי החוק הסורי הדרוזים נחשבים למוסלמים, אבל בעלי אסכולה נפרדת. נדונים ארבעה היבטים עיקריים: 1. הארגון הקהילתי והמנהיגות הרוחנית; 2. המצוות, מעגל החיים והאמונה; 3. חוקי המעמד האישי; 4. חברה וזהות בישראל.

למי שייכת הארץ הזאת? הוצאת מוסד ביאליק תשע"ד.

דנה מראה בספרו כי הקוראן מכיר בזכותו הבלעדית של עם ישראל על ארץ ישראל.

הספר ראה אור בשפה האנגלית בשם The Struggle For Jerusalem and the Holy Land, Academic Studies Press, U.S.A. 2013

כמו כן תם תרגום הספר לערבית והוא עתיד להתפרסם בקרוב (2017) תחת השם "הנביא והעם הנבחר".

מחקרו הנוכחי

כעת דנה שוקד על הוצאתו לאור של חלקו השני החלק השני של ספרו של אברהם בן הרמב"ם, "המספיק לעובדי השם", שאת חלקו הראשון הוציא בעבר.

גלריית תמונות

דנה מתארח בביתו של שר ההגנה המצרי
דנה, בתור מושל צבאי, נפגש עם ראש עיריית עאליי בלבנון
שר הדתות, שגריר ישראל במצרים ודנה בביקור אצל באבא שנודא (Baba Shenuda), ראש הקופטים בעולם היושב במצרים
דנה נפגש עם צמרת הממסד הדתי בטורקיה
סיידנא מוחמד בורהאן אלדין, ראש הכת השיעית פאטימית "אלבהארה" היושב בהודו מעניק לדנה אדרת קשמירית על פועלו למען הבנה בין דתית בעולם
דנה נפגש עם ראשי ביתא ישראל, יהודי אתיופיה, באדיס אבבה, אתיופיה