אביו שימש אדמו"ר בעיר אוברוץ', לחסידות צ'רנוביל-אוברוץ' ולאחר פטירת אביו מילא נחום דובער את מקומו[2]. בהנהגתו נהג כדרך אביו וניהל חצר בסגנון חסידויות צ'רנוביל-פולין, ולא בדרכה של חסידות חב"ד[2], כסגנון סבו רבי יעקב ישראל טברסקי, ולא כסגנון סבו הצמח צדק[3]. תשע עשרה שנה נשא באדמו"רות אוורוטש.
הוא התחתן בשנת תרט"ז עם בתו של דוד משה פרלוב מקוידינוב (בן לאדמו"ר שלמה חיים פרלוב מקוידינוב)[4].
בחודשים האחרונים לחייו חלה ונסע לעיר קייב, לאחר כמה חודשים עבר שם ניתוח ונפטר כמה לאחר הניתוח, ביום ח' בכסלוה'תרנ"ו, נקבר בקייב[5]. היה אדמו"ר בין השנים תרל"ז-תרנ"ו[6]
חתנו הראשון הוא קרוב משפחתו דרך אשתו - רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (בנו של אהרן פרלוב מקוידנוב) שהמשיך אותו באדמורו"ת מאז שחמיו נפטר עד שהוא עצמו נפטר, לאחרי שנה בלבד, והיה האדמו"ר השלישי מאוורוטש. חתנו השני הוא גם קרוב משפחתו דרך אשתו, רבי נח יוסף בועז שהמשיך את האדמורו"ת לאחר פטירת גיסו, והיה האדמו"ר הרביעי מאוורוטש.
לנחום דובער היו שלוש בנות, כל חתניו היו קרובים שלו; חתנו השלישי היה בעל בתו בתיה, הוא היה בן דוד ראשון של יצחק דובער, שמו הוא רבי מנחם מנדל שניאורסון בן המהר"ש[7].
^ 12בית רבי, חלק ג' דף ט"ו, עמוד ב', על אביו: ”הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין” (אף שהיה ממשפחת אדמור"י חב"ד) ועליו: ”שמילא מקומו אחריו” (אחרי אביו בהנהגת חסידות ארווטש, כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). ובהקריאה והקדושה טבת תש"ב: ”בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר” ובהערה: ”א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"ץ”
^אף שהיה נכד מכמה כיוונים של אדמור"י חב"ד ונשא בעצמו את שם משפחת שניאורסון
עץ זה מביא את קשרי הנישואין של בית אדמור"י צ'רנוביל עם בית אדמור"י חב"ד
לפרטים נוספים על אבות משפחת שניאורסון ראו בשלושת הדורות הראשונים בעץ משפחת שניאורסון | צאצאי יוסף יצחק שניאורסון מופיעים רק בעץ שניאורסון
רבי יעקב ישראל היה אדמו"ר מצ'רנוביל-צ'רקס, והיו לו שלוש חצרות המשך של צאצאיו המודגשים בעץ זה בצבעים[א]:
מקראה: שושלת האדמו"רים; שני דורות ראשונים לבית צ'רנוביל אבי השושלת: רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל-צ'רקסחסידות צ'רנוביל-הורניסטייפול חסידות צ'רנוביל-אוורוטש חסידות צ'רנוביל-טומשפול ♦ כשמופיע קישור לענפים אחרים של משפחת שניאורסון זה מסומן בצבע תכלת
^אף שיש לו צאצאים רבים שהיו אדמו"רים, ואף הם מופיעים פה בעץ - צוינו בסימונים רק האדמורי"ם שכיהנו בהמשך ישיר לר' יעקב ישראל. לבקשת וביוזמת יעקב ישראל נפתחו שלוש חצרות, אחת בהנהגת חתנו שניאורסון, ועוד שתי חצרות של נכדיו, ששינו את שמות משפחתם לשם משפחתו (אחד במקור שניאורסון והשני במקור אוירבך)
^נקרא על שם מנחם נחום מצ'רנוביל | כאן מופיעים רק הילדים מאשתו השנייה, אחייניתו מענף טברסקי | מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה |. לילדים של מנחם נחום מהאשה הראשונה, ראו בעץ משפחת שניאורסון | (כאן נטען שהיה לו בת נוספת בשם אדל מאשתו השנייה, ושבתו חנה חישא היא מאשתו השנייה)
^רבי מנחם נחום הוא בעלה בזיווג שני. לבעלה בזיווג ראשון קראו 'מרדכי זייצעף' והיה להם שני ילדים, בן בשם מאיר ובת בשם רעכל (מקור: יוסף ליברמן, שלשלת היחוסין, עמוד ס"ט סעיף ה', הדפסה שנייה, תש"ס, ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום))
^מהורניסטייפול. אביו נפטר בהיותו צעיר, גדל אצל סבו ושם משפחתו שונה לשם המשפחה של סבו. כמו כן הוא חתנו של חיים הלברשטם. לילדיו הנוספים ראו בערך של מרדכי דב | אחד מהם הוא רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן טברסקי שהיה נשוי לבתו של משה הורוביץ מרוזבדוב ראו כאן. תמונתו וקברו. בתו (של אהרן אלימלך שניאור זלמן) נישאה בזיווג שני לאלעזר אונגר
^בעלה המוזכר הוא בזיווג ראשון ולהם בן יחיד המופיע כאן. לאחר מכן נישאה בזיווג שני, והיו לה ילדים נוספים
^בעלה היה אדמו"ר מאוורוטש. מקורות, באתר אוצר החכמה לעובדה זו וכללי לחלק מהעץ כאן] (ביידיש) (עם זאת, יש מידע וגרסאות שונות, שמופיעות בפורום "אוצר החכמה" אך לא כאן)
^מוזכר בערך על אביו. ראו אודותיו באתר "צדיקים" (בטעות כתוב בכתבה זו שחמיו נקרא בשם שניאורסון, אך למעשה הוא נקרא טברסקי, או אולי שניאורסון-טברסקי. אבל אכן חמיו היה צאצא ישיר של בעל התניא)
^נוסף על המקורות כל אחד במקומו - חלק גדול בעץ הוא מתוך 1) אודות מנחם נחום שניאורסון וצאצאיו: ב-היכל הבעש"ט גיליון כ"ו, עמודים צ"ו-קכ"ד | 2) אודות יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש וצאצאיו: ב-היכל הבעש"ט, גיליון כ', עמודים קל"ח-קס"ח | 3) אודות מרדכי דב טברסקי, הוריו וצאצאיו: "רבינו הקדוש מהארנסטייפל", צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה", בני ברק, שבט תשע"ז. | 4) כל העץ מיוסד על: שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים, תשמ"א
