לדלג לתוכן

נונאבגן

נונאבגן
Nonnebakken
פרט מהתחריט משנת 1593, המראה שרידים של מבצר הטבעת לשעבר של נונאבגן.
פרט מהתחריט משנת 1593, המראה שרידים של מבצר הטבעת לשעבר של נונאבגן.
פרט מהתחריט משנת 1593, המראה שרידים של מבצר הטבעת לשעבר של נונאבגן.
אתר מורשת עולמית
מבצרי הטבעת מתקופת הוויקינגים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2023, לפי קריטריונים 3 ו-4
שטח האתר 46.01 דונם
שטח אזור החיץ 1,113 דונם
חלק מתוך מבצרי הטבעת מתקופת הוויקינגים
מיקום
מדינה דנמרקדנמרק דנמרק
קואורדינטות 55°23′32″N 10°23′17″E / 55.392250°N 10.388153°E / 55.392250; 10.388153

נונאבגןדנית: Nonnebakken, מילולית "גבעת הנזירה") היא גבעה באודנסה בדנמרק. היא אתר של אחד מששת מבצרי הטבעת הוויקינגיים לשעבר של דנמרק.[1][2] המבצר נבנה בתקופת שלטונו של סוון הראשון, מלך דנמרק, אשר אילץ את אביו האראלד הראשון, מלך דנמרק לעזוב את הארץ ולחפש מקלט אצל הג'ומסוויקינגים (אנ') בוולין (פולין המודרנית) בסביבות שנת 975. המבצר אפשר למחזיק בו לשלוט בנהר האודנסה (אנ') העובר ליד הגבעה.

שם הגבעה מתייחס למנזר בנדיקטיני שהיה כאן בתקופות קדומות יותר. בסוף המאה ה-12 עזבו הנזירות את האתר כדי לבנות כנסייה חדשה בדאלום מדרום-מזרח, כיום פרבר של אודנסה.

ניתן לזהות את חומות העפר ב"פנורמה של אודנסה" בציור מימי הביניים Civitates Orbis Terrarum (בלטינית: "מדינות העולם") מאת גאורג בראון (אנ') ופרנס הוגנברג (אנ'). הפנורמה מופיעה כלוח 30 בכרך 5, שהסתיימה ב-1598. לוח 30 נחרט בשנת 1593, על סמך מידע מהיינריך רנצאו (אנ') או מסקיצות שנתן. הוא מופיע גם בפנורמה של אודנסה שפורסם על ידי בראוניוס (Braunius) ב-1593.

השרידים הארכאולוגיים של נונאבגן סבלו נזק כבד במהלך שלהי המאה ה-19, כאשר נבנה במקום בניין עבור לשכת הבונים החופשיים המסדר העצמאי של העמיתים יוצאי הדופן. במאה ה-20 גילו חפירות מדעיות בראשות מוזיאון אודנסה (אנ') שהמבצר העגול הוא בקוטר פנימי של 120 מטרים ונבנה בשנים 980–1000, בדומה למבצרי הטבעת הוויקינגיים האחרים.

מבצר נונאבגן צורף יחד עם מבצרי טבעת ויקינגיים אחרים (אגרסבור, פירקט, טרלבור ובוררין), לאתר המורשת העולמית "מבצרי הטבעת מתקופת הוויקינגים" של אונסק"ו, שהוכרז במושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית, שהתכנסה בריאד בערב הסעודית בין 10 ל-25 בספטמבר 2023.[3]

חפירות וממצאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שדווחו ממצאים מ-1775 ו-1889, היקף המבנה כולו נקבע לראשונה בשנת 1953. בשנת 1988 נערכו חפירות ארכאולוגיות ביחס לפרויקט בנייה הכולל הנחת כבלים. נתגלה חפיר שהתמלא עם פרופיל מחודד מסביב למבצר. רוחבו היה לפחות 4 מטרים ועומקו של 2 מטרים, עם סוללה של 10–12 מטרים מקסימום. ניתן לתארך את המילוי האחרון לזמן המנזר. גם בצפון-מזרח ובצפון-מערב נחפר פרופיל של חפיר מחודד ברוחב 8 מטרים וב-4 מטרים עומק. בחפירות שקדמו לעבודות בנייה גדולות יותר לצנרת הסקה בשנים 1995/97/98, נתגלתה תעלה ברוחב 11 מטרים ובעומק 3 מטרים. נחשפה את מעץ אלון, שתוארכה באמצעות תיארוך באמצעות טבעות עצים לזמן "הפעילות" של מבצר הטבעת. בשנת 2002 חשפו חפירות חלקים מהמנזר הישן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נונאבגן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Runge, Mads (2017). "New archaeological investigations at Nonnebakken, a Viking Age fortress in Odense". Hansen, J. & M. Bruus: The Fortified Viking Age. 36th Interdisciplinary Viking Symposium, S. 44-59.
  2. ^ Runge, Mads (2019-07-03). "Revitalising the Danish Viking Age Ring Fortress Nonnebakken, Odense, Denmark". Landscapes. 20 (2): 98–119. doi:10.1080/14662035.2020.1861726. ISSN 1466-2035.
  3. ^ Viking-Age Ring Fortresses