נבחרת ישראל בכדורעף

נבחרת ישראל בכדורעף
התאחדות	איגוד הכדורעף בישראל
השתייכות	CEV (אירופה)
מאמן	נועם כץ
מירב ההופעות	אליעזר כגן (120)
	אתר האיגוד
אליפות העולם בכדורעף
הופעות	4 (הראשונה ב-1952)
ההישג הטוב	מקום עשירי (1952)
אליפות אירופה בכדורעף
הופעות	3 (הראשונה ב-1951)
ההישג הטוב	מקום עשירי (1951)
הליגה האירופאית
הופעות	4 (הראשונה ב-2012)
ההישג הטוב	מקום שישי (2012)

ערך זה עוסק בנבחרת ישראל בכדורעף גברים. אם התכוונתם לנבחרת הנשים, ראו נבחרת ישראל בכדורעף נשים.

נבחרת הגברים של ישראל בכדורעף היא נבחרת הכדורעף הלאומית של ישראל, המנוהלת על ידי איגוד הכדורעף הישראלי.

נבחרת ישראל השתתפה באליפות העולם ארבע פעמים: ב-1952, ב-1956, ב-1962 וב-1970.^[1] באליפות אירופה השתתפה הנבחרת שלוש פעמים: ב-1951, ב-1967 וב-1971.^[2] נבחרת ישראל לא הצליחה מעולם להעפיל לטורניר הכדורעף האולימפי. הנבחרת השתתפה ארבע פעמים בליגה האירופאית בכדורעף, שעד שנת 2017 שימשה כטורניר העפלה לליגת הכדורעף העולמית. הישגה הטוב ביותר היה בהופעת הבכורה בשנת 2012, אז סיימה במקום השישי.

הדירוג הנוכחי של נבחרת הגברים של ישראל בפדרציה הבינלאומית לכדורעף, הוא המקום ה-50 בעולם, נכון ל-8 בינואר 2025.^[3]

היסטוריה

השנים המוקדמות והשתתפות בטורנירים

בשנות ה-20 וה-30 החל ענף הכדורעף להתפתח במדינת ישראל, בעיקר בקיבוצים, הוקמו קבוצות מקומיות, והם התחרו אחת בשנייה בטורנירים מקומיים, ובעיקר בטורניר העיקרי עד הקמת הליגה הראשונה בישראל, טורניר אליפות הפועל.

נבחרת ישראל בכדורעף, שהורכבה מהשחקנים הטובים ביותר מקבוצות אלו, צורפה לבקשתה ב-1950 לאיגוד הכדורעף האירופי (CEV) בעקבות טענת שלה כי לא תוכל להשתתף במפעלים באסיה עקב מצבה המדיני-פוליטי האזורי (בדומה למה שקרה בענפים אחרים).^[4]

בשנת 1951, ישראל השתתפה לראשונה באליפות אירופה שנערכה בפריז, צרפת. הנבחרת שובצה לבית עם המארחת צרפת ורומניה. ישראל הפסידה לצרפת ולרומניה 3:0 וירדה למשחקי הדירוג על מקומות 7-10. גם במשחקים אלה הפסידה ישראל להולנד 3:2 ולאיטליה ופורטוגל 3:0. ישראל סיימה במקום העשירי והאחרון ללא ניצחון ועם חמישה הפסדים.^[5]

בשנת 1952 נבחרת ישראל השתתפה לראשונה באליפות העולם שנערכה באצטדיון דינאמו שבמוסקבה, ברית המועצות. הנבחרת יצאה לאליפות עם 10 שחקנים בלבד בגלל סיבות תקציביות.^[6]^[7] בסגל הנבחרת, שמאמנה היה מיכה שמבן, נכללו: אמניהו (אומנה) לבבי (קפטן),^[8] דניאל אלוני, דוד בגה, חיים בורר, יעקב גרוף, יוסף וייס, גדי זוהר, יעקב זוהר, דוד פרלמוטר ויוסף צוק.^[7] במשחקה הראשון נוצחה ישראל על ידי ברית המועצות 3:0 (15:2, 15:4, 15:1). במשחקה השני ניצחה ישראל את לבנון 0:3 (6:15, 14:16, 6:15) ובמשחקה השלישי בבית המוקדם נוצחה ישראל על ידי רומניה 3:0 (15:10, 15:7, 15:5). במשחקי הדרוג לבית התחתון (מקומות 7-11), הפסידה ישראל ללבנון 3:2 (15:17, 15:12, 9:15, 16:14, 16:14), לפולין 3:0 (15:1, 15:4, 15:1), להודו 3:0 (15:6, 15:3, 15:9) וניצחה את פינלנד 0:3 (10:15, 8:15, 1:15). בסיום האליפות דורגה ישראל במקום ה-10 מתוך 11 נבחרות שנטלו חלק בטורניר עם שני ניצחונות וחמישה הפסדים.^[9] לביקור במוסקבה הייתה גם חשיבות פוליטית. מ-1948 ניסה משרד החוץ לקדם מפגשים ספורטיביים עם ברית המועצות והייתה זו הפעם הראשונה בה נבחרת לאומית ישראלית ביקרה בברית המועצות.^[10]

באליפות העולם בשנת 1956, נבחרת ישראל הוזמנה להשתתף על ידי מארחי הטורניר שנערך בפריז שבצרפת. יחד עמה השתתפה באליפות גם נבחרת הנשים. מאמן הנבחרת היה מיכה שמבן ובסגל נכללו: חיים בורר (קפטן), יעקב גרוף, אהוד דקל, מיכה מילשטיין, עמוס ירושלמי, עמוס מלר, צבי אומשווייף, עמוס פורת, אריה זלינגר, דוד כפרי, אהרון רוטשילד ויגאל הנגבי.^[11]

ישראל שובצה לבית עם המארחת צרפת ועם לוקסמבורג. במשחקה הראשון הפסידה ישראל לצרפת 3:0 (15:4, 15:6, 15:6) ובמשחקה השני ניצחה את לוקסמבורג 0:3 (8:15, 2:15, 3:15). ישראל סיימה המקום השני בבית ועברה לשחק במשחקי הדירוג על מקומות 11-20. במשחקי הדירוג, ישראל הפסידה לברזיל, פורטוגל, איטליה והולנד. לאחר מכן ניצחה את קוריאה הדרומית ואוסטריה. לאחר מכן הפסידה ישראל למזרח גרמניה ולסיום ניצחה את קובה ובלגיה. ישראל סיימה במקום ה-16 הכללי מתוך 24 נבחרות עם חמישה ניצחונות ושישה הפסדים.^[12]

בשנת 1962, נבחרת ישראל שבה להשתתף באליפות העולם לאחר שלא השתתפה באליפות בשנת 1960. האליפות נערכה במוסקבה בברית המועצות. בשלב הבתים הפסידה ישראל למונגוליה 3:1 וכן לצ'כוסלובקיה ובולגריה 3:0. בעקבות שלושת ההפסדים, סיימה ישראל אחרונה בבית ועברה למשחקי הדירוג על מקומות 11-21. במשחקי הדירוג ישראל הפסידה למזרח גרמניה, ניצחה את אלבניה ותוניסיה, הפסידה לצפון קוריאה, ניצחה את פינלנד, הפסידה להולנד וניצחה את אוסטריה ואיטליה. כמו כן, גררה הנבחרת למשחקי הדירוג את ההפסד למונגוליה משלב הבתים. בסך הכל סיימה הנבחרת במקום ה-15 מתוך 21 נבחרות עם חמישה ניצחונות ושישה הפסדים.

בשנת 1967, ישראל שבה להשתתף באליפות אירופה, שנערכה באיסטנבול, טורקיה. בשלב הבתים שובצה ישראל עם צ'כוסלובקיה, איטליה, פינלנד והמארחת טורקיה. ישראל פתחה בשני הפסדים לצ'כוסלובקיה 3:0 ולאיטליה 3:2, אך בהמשך ניצחה את פינלנד וטורקיה 0:3 וסיימה במקום השלישי בבית בעקבותיו עברה למשחקי הדירוג על מקומות 9-16, כשהיא גוררת איתה למשחקי הדירוג את הניצחון על טורקיה משלב הבתים. במשחקי הדירוג ישראל הפסידה לבולגריה, ניצחה את הולנד, הפסידה לצרפת וניצחה את בלגיה, שוודיה ואלבניה. ישראל סיימה במקום ה-11 מתוך 20 נבחרות עם שישה ניצחונות וארבעה הפסדים.^[13]

לאחר שלא השתתפה באליפות העולם של 1966, שבה ישראל להשתתף באליפות העולם שנערכה בסופיה, בולגריה בשנת 1970. בשלב הבתים שובצה ישראל עם בלגיה, איראן, יוגוסלביה, איטליה והמארחת בולגריה. ישראל פתחה בהפסד 3:0 לבלגיה ולאחר מכן ניצחה את איראן 0:3. ישראל הפסידה ביתר משחקיה ליוגוסלביה, איטליה ובולגריה 3:0 וסיימה במקום החמישי בבית. ישראל ירדה למשחקי הדירוג על מקומות 17-24 כשהיא גוררת איתה את הניצחון על איראן משלב הבתים. במשחקי הדירוג ישראל הפסידה לפינלנד, ניצחה את גינאה, הפסידה לארצות הברית ולצרפת, וניצחה את ונצואלה ותוניסיה. ישראל סיימה במקום ה-19 מתוך 24 נבחרות עם ארבעה ניצחונות ושבעה הפסדים.

בשנת 1971, ישראל השתתפה בפעם השנייה ברציפות באליפות אירופה אשר נערכה במילאנו, איטליה. בשלב הבתים שובצה ישראל עם טורקיה, צ'כוסלובקיה וסקוטלנד. ישראל ניצחה את טורקיה 0:3, הפסידה לצ'כוסלובקיה 3:0 וניצחה את סקוטלנד 0:3 וסיימה במקום השני בבית בעקבותיו עברה למשחקי הדירוג על מקומות 7-12. במשחקי הדירוג ישראל הפסידה לאיטליה, בולגריה ובלגיה, ניצחה את הולנד וסיימה בהפסד ליוגוסלביה. ישראל סיימה במקום ה-12 מתוך 22 נבחרות עם שלושה ניצחונות וחמישה הפסדים.

המאה ה-21

בשנת 2010 מונה זוהר בר-נצר למאמן הנבחרת. בשנת 2012, השתתפה ישראל לראשונה בליגה האירופאית בכדורעף (שהוקמה ב-2004) אחרי 4 עשורים שחונים בהם לא הצליחה להעפיל לאף טורניר. היא שובצה לבית עם ספרד, סלובקיה, דנמרק ויוון, כאשר שתי הראשונות מעפילות לפיינל פור באנקרה, טורקיה. ישראל סיימה במקום השלישי בבית ודורגה במקום השישי הכללי מתוך עשר נבחרות עם חמישה ניצחונות ושבעה הפסדים.

בשנת 2013, ישראל השתתפה בפעם השנייה ברציפות בליגה האירופאית. היא שובצה לבית עם קרואטיה, בלארוס וטורקיה וסיימה אחרונה בבית ובמקום העשירי הכללי מתוך 12 נבחרות עם ארבעה ניצחונות ושמונה הפסדים.

בקיץ 2014 הנהלת איגוד הכדורעף בחרה את אביטל זלינגר, בנו של המאמן אריה זלינגר, לתפקיד מאמן נבחרת ישראל.

ישראל, שלא השתתפה בליגה האירופאית בשנת 2014, חזרה להשתתף בה ב-2015. היא שובצה לבית עם אסטוניה, מקדוניה, פולין, דנמרק ואוסטריה וסיימה במקום האחרון בבית ובמקום ה-11 הכללי, יחד עם רומניה, מתוך 12 נבחרות עם ניצחון אחד ותשעה הפסדים. בהמשך הודיע זלינגר על סיום דרכו כמאמן הנבחרת לאחר שמונה למאמנה של קבוצת הנשים השווייצרית וולרו ציריך.

בתחילת חודש אפריל 2016 אישרה הנהלת איגוד הכדורעף את מינויו של הפולני ג'גוש ריש למאמן נבחרת ישראל. בשנת 2017, חזרה נבחרת ישראל לליגה האירופאית לאחר שנעדרה מהתחרות שנה קודם לכן. היא שובצה לבית עם נבחרות דנמרק, הונגריה ואוקראינה וסיימה במקום האחרון בבית ובמקום ה-7 הכללי מתוך 8 נבחרות עם ניצחון אחד וחמישה הפסדים.

במוקדמות יורו 2019 (כדורעף) (אותו נקבעו לארח צרפת, סלובניה, בלגיה והולנד), שגדל מ-16 ל-24 נבחרות בהשוואה לטורנירים הקודמים, שובצה ישראל לבית משולש עם לטביה ועם אסטוניה, ופגשה כל אחת מהן למשחק בית ולמשחק חוץ. במוקדמות שובצה ישראל לבית משולש עם לטביה ועם אסטוניה, ופגשה כל אחת מהן למשחק בית ולמשחק חוץ. לאחר שאסטוניה הבטיחה את ראשות הבית תלתה ישראל תקווה בעליה לטורניר כאחת מהסגניות בעלות המאזן הטוב ביותר, אך הפסד חוץ 3:1 לנבחרת לטביה במשחק האחרון בקמפיין מנע ממנה זאת, והיא סיימה אותו ללא הכרטיס ליורו. מיד לאחר מכן סיים המאמן הפולני ג'גוש ריש את תפקידו כמאמן הנבחרת, ובמקומו מונה נעם כץ ב-2020.

תוצאות הנבחרת בתחרויות בינלאומיות

אליפות העולם

שנה	מיקום	מש'	נצ'	הפ'	מ ז	מ ח
צ'כוסלובקיה 1949	לא השתתפה
ברית המועצות 1952	מקום 10	7	2	5	8	15
צרפת 1956	מקום 16	11	5	6	18	21
ברזיל 1960	לא השתתפה
ברית המועצות 1962	מקום 15	11	5	6	19	21
צ'כוסלובקיה 1966	לא השתתפה
בולגריה (1967–1971) 1970	מקום 19	11	4	7	15	22
1974–1994	לא השתתפה
1998–2018	לא העפילה
סך הכל		40	16	24	60	79

אליפות אירופה

שנה	מיקום	מש'	נצ'	הפ'	מ ז	מ ח
1948–1950	לא השתתפה
צרפת 1951	מקום 10	5	0	5	2	15
1955–1963	לא השתתפה
טורקיה 1967	מקום 11	10	6	4	21	15
איטליה 1971	מקום 12	8	3	5	11	16
1975–1995	לא השתתפה
1997–2021	לא העפילה
סך הכל		23	9	14	34	46

הליגה האירופאית

שנה	מיקום	מש'	נצ'	הפ'	מ ז	מ ח
2004–2011	לא השתתפה
טורקיה 2012	מקום 6	12	5	7	20	27
טורקיה 2013	מקום 10	12	4	8	15	27
מונטנגרו 2014	לא השתתפה
פולין 2015	מקום 11	10	1	9	7	27
בולגריה 2016	לא השתתפה
דנמרק 2017	מקום 7	6	1	5	6	16
צ'כיה 2018	לא השתתפה
סך הכל		40	11	29	48	97

שיאני ההופעות

מאמנים

מיכה שמבן - 1951 - 1962^[15]
יצחק הובר^[16] - 1962
אורי אפק (פינצ'וק) 1963^[17]^[18]
נרקיס שרייבר - 1964 - 1965
מיכה שמבן - 1965 - 1967
אמניהו לבבי - 1967 - 1970
יצחק הובר^[19] - 1970 - 1974
דוד כפרי^[20] - 1974 - 1976
אמניהו לבבי - 1976
אליהו רבינא^[21] - 1977
משה כהן - 1980 - 1982
אבי הולצמן^[14] - 1982 - 1984
מאיר כץ וגיורא הלפרין^[22] - 1984 - 1988
מאריו טרייביץ'^[23] - 1988 - 1990
רובי פרידמן^[24] - 1990 - 1994
גילי לוסטיג^[25] - 1994 - 1997
נתן בר - 1999 - 2000^[26]
גילי לוסטיג - 2003^[27]
אבישי קרפובסקי - 2006 - 2010^[28]
זהר בר-נצר - 2010 - 2014
אביטל זלינגר (אנ') - 2014 - 2016
ג'גוש ריש - 2016 - 2019
נעם כץ - 2020-2022
איתמר שטיין 2023

ראו גם

נבחרת ישראל בכדורעף נשים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נבחרת ישראל בכדורעף בוויקישיתוף

נבחרת ישראל באתר איגוד הכדורעף בישראל

הערות שוליים

^ העפלה זו לא נכללת במנין אתר איגוד הכדורעף. אסמכתא להשתתפות בטורניר.
^ נבחרת ישראל באתר איגוד הכדורעף בישראל
^ דירוג הנבחרות הלאומיות בכדורעף באתר הפדרציה הבינלאומית לכדורעף
^ דבר הספורט, דבר, 30 ביולי 1950
^ תוצאות אליפות אירופה 1951
^ התבוטל הנסיעה למוסקוה?, דבר, 1 באוגוסט 1952
^ ¹ ² נבחרת כדורעף ממריאה מחר למוסקוה, דבר, 10 באוגוסט 1952
^ עיטור "איש כפועלו", 1985, אתר "הפועל"
^ תוצאות אליפות העולם 1952, אתר הפדרציה הבינלאומית לכדורעף
^ חגי חריף, ‏"חשוב שאנו נכה בגויים" המשמעויות הלאומיות של משחקי הכדורגל בין נבחרות ישראל וברית-המועצות, קיץ 1956, קתדרה תשרי תשס"ט, עמ' 114
^ אשר גולדברג, כדורעף, זכרונות מ-1956, אתר טלספורט, 6 באוקטובר 2009
^ תוצאות אליפות העולם 1956, אתר הפדרציה הבינלאומית לכדורעף
^ תוצאות אליפות אירופה 1967
^ ¹ ² ³ ⁴ אלישע שוחט, 2375 מילים על אליעזר כגן, אתר "כדורעף", יולי 2009
^ נחמיה בן אברהם, ספורט בישראל, הוצאת דקל, 1968, עמ' 205-204
^ נקבע סגל הכדורעף למשחקי מוסקבה, בעיתון על המשמר 5 באוגוסט 1962
^ המעופפים יצאו להודו, באתר www.jpress.nli.org.il, ‏18-12-1963
^ נקבע סגל הכדורעף לטורניר הבינלאומי באיסטנבול, באתר www.jpress.nli.org.il, ‏2-8-1963
^ נבחרת הכדורעף היוצאת לבולגריה - החלשה ביותר ב-3 השנים האחרונות, בעיתון מעריב 14 באוגוסט 1970
^ כפרי-מאמן הכדורעף, בעיתון מעריב 22 ביולי 1974
^ רבינא מונה למאמן נבחרת הכדורעף, בעיתון מעריב 30 בדצמבר 1976
^ הושבתו אימוני נבחרת הכדורעף בשל קשיי תקציב, בעיתון מעריב 22 באוגוסט 1984
^ טרייביץ' עוזב מחר, לא ברור אם ישוב, בעיתון מעריב 7 במאי 1990
^ ד"ר פרידמן מאמן נבחרת הכדורעף, בעיתון מעריב 13 בספטמבר 1990
^ כדורעף: מאמן הולנדי וגילי לוסטיג מעומדים לאימון הנבחרת, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2002
^ אסף מדיני, כדורעף: בר מפסיק לאמן את הנבחרת, באתר ynet, 7 בנובמבר 2000
^ רן פדות, כדורעף: גילי לוסטיג יאמן את הנבחרת, באתר ynet, 30 בינואר 2003
^ קבלו את המאמן הלאומי החדש, אתר איגוד הכדורעף הישראלי, 14 בספטמבר 2010

[1] העפלה זו לא נכללת במנין אתר איגוד הכדורעף. אסמכתא להשתתפות בטורניר.

[אתר_האיגוד-2] נבחרת ישראל באתר איגוד הכדורעף בישראל

[3] דירוג הנבחרות הלאומיות בכדורעף באתר הפדרציה הבינלאומית לכדורעף

[הזמנה_50-4] דבר הספורט, דבר, 30 ביולי 1950

[תוצאות_א._אירופה_1951-5] תוצאות אליפות אירופה 1951

[6] התבוטל הנסיעה למוסקוה?, דבר, 1 באוגוסט 1952

[סגל_52-7] ¹ ² נבחרת כדורעף ממריאה מחר למוסקוה, דבר, 10 באוגוסט 1952

[8] עיטור "איש כפועלו", 1985, אתר "הפועל"

[תוצאות_א._עולם_1952-9] תוצאות אליפות העולם 1952, אתר הפדרציה הבינלאומית לכדורעף

[10] חגי חריף, ‏"חשוב שאנו נכה בגויים" המשמעויות הלאומיות של משחקי הכדורגל בין נבחרות ישראל וברית-המועצות, קיץ 1956, קתדרה תשרי תשס"ט, עמ' 114

[טלספורט_56-11] אשר גולדברג, כדורעף, זכרונות מ-1956, אתר טלספורט, 6 באוקטובר 2009

[תוצאות_א._עולם_1956-12] תוצאות אליפות העולם 1956, אתר הפדרציה הבינלאומית לכדורעף

[תוצאות_א._אירופה_1967-13] תוצאות אליפות אירופה 1967

[ראיון_כגן-14] ¹ ² ³ ⁴ אלישע שוחט, 2375 מילים על אליעזר כגן, אתר "כדורעף", יולי 2009

[ספורט_204-15] נחמיה בן אברהם, ספורט בישראל, הוצאת דקל, 1968, עמ' 205-204

[16] נקבע סגל הכדורעף למשחקי מוסקבה, בעיתון על המשמר 5 באוגוסט 1962

[17] המעופפים יצאו להודו, באתר www.jpress.nli.org.il, ‏18-12-1963

[18] נקבע סגל הכדורעף לטורניר הבינלאומי באיסטנבול, באתר www.jpress.nli.org.il, ‏2-8-1963

[19] נבחרת הכדורעף היוצאת לבולגריה - החלשה ביותר ב-3 השנים האחרונות, בעיתון מעריב 14 באוגוסט 1970

[20] כפרי-מאמן הכדורעף, בעיתון מעריב 22 ביולי 1974

[21] רבינא מונה למאמן נבחרת הכדורעף, בעיתון מעריב 30 בדצמבר 1976

[22] הושבתו אימוני נבחרת הכדורעף בשל קשיי תקציב, בעיתון מעריב 22 באוגוסט 1984

[23] טרייביץ' עוזב מחר, לא ברור אם ישוב, בעיתון מעריב 7 במאי 1990

[24] ד"ר פרידמן מאמן נבחרת הכדורעף, בעיתון מעריב 13 בספטמבר 1990

[25] כדורעף: מאמן הולנדי וגילי לוסטיג מעומדים לאימון הנבחרת, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2002

[26] אסף מדיני, כדורעף: בר מפסיק לאמן את הנבחרת, באתר ynet, 7 בנובמבר 2000

[27] רן פדות, כדורעף: גילי לוסטיג יאמן את הנבחרת, באתר ynet, 30 בינואר 2003

[28] קבלו את המאמן הלאומי החדש, אתר איגוד הכדורעף הישראלי, 14 בספטמבר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]