טיוטה:אשר חלד
אשר חלד (נולד ב-17 בספטמבר 1948) הוא עורך דין המתמחה בדיני עבודה, ביטחון סוציאלי ופנסיה. משרדו, אשר חלד ושות', היה אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בתחום והתמזג בשנת 2021 עם משרד ש. הורוביץ ושות'.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלד נולד בתל אביב כבן יחיד לחנה לבית לוינסון (ילידת לובלין בפולין), נינתה של בתיה מקוב, ממקימות העיר רחובות), וליוסף חלד (במקור: חלודניביץ',[1] יליד לודז' בפולין), עורך דין, שכיהן כסגן ראש עיריית תל אביב-יפו (בתקופתו של ראש העיר מרדכי נמיר), כמנכ"ל הרביעי של משרד הפנים, ממייסדי קופת חולים כללית, ממתכנני בית החולים איכילוב, יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 1981, ועל שמו קרוי רחוב בשכונת יד אליהו.[2] חלד קרוי על שם שני סביו: סבו (אבי אביו), אשר חלודניביץ', וסבו (אבי אמו), אשר (אושר) לוינסון, שהיה עורך דין פלילי בלובלין.
גדל בשכונת ביצרון בתל אביב. בשנים 1954–1962 למד בבית ספר יסודי "איילון" בשכונת נחלת יצחק ובבית ספר "הבונים" בשכונת ביצרון, ובשנים 1962–1966 למד בתיכון עירוני ט' בשכונת יד אליהו.
עם סיום לימודיו, התגייס לעתודה האקדמית ולמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (סיים תואר ראשון ב-1970).
את שירותו הצבאי עשה במערך הנ"מ. הוא סיים את שירותו בדרגת רב סרן וקיבל את הדרגה לאחר שסיים, במסגרת שירות מילואים, קורס מפקדי סוללות, כחניך מצטיין. כחייל סדיר, השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, ובשירותו במילואים השתתף במלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה.
לאחר שחרורו מהצבא, בתחילת שנות ה-70, החל התמחות בפרקליטות ואחרי עמידתו בבחינות לשכת עורכי הדין עבד כעורך דין במשך כ-50 שנה. בשנת 2023, עם הגיעו לגיל 75, פרש לגמלאות, אך הוא עדיין ממשיך לעבוד כיועץ במשרד עורכי הדין, ומייצג לקוחות במספר מועט של תיקים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי למרים חלד. מנישואים אלו הוא אב לבן ובת. שני ילדיו המשיכו את דרכו המקצועית ולמדו גם הם משפטים: בנו, פרופ' יניב חלד, הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת המדינה בג'ורג'יה (אנ') (GSU) ומומחה למשפט ואתיקה של טכנולוגיות ביו-רפואיות.[3] בתו, הילה חלד, היא עורכת דין, העוסקת בליגל מרקטינג (שיווק של משרדי עורכי דין).
לאחר שהתגרש, נשוי כיום, נישואין שניים, לסיגל בלונדר.
מאז פרישתו לגמלאות מחלק את זמנו בין תל אביב לבין פריז.
חייו המקצועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלד התמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). עם סיום ההתמחות הוסמך כעורך-דין בלשכת עורכי הדין בשנת 1975. עבודתו הראשונה כעורך דין הייתה כשכיר במשרדו של עו"ד יהודה רסלר ובשנת 1978, הקים משרד עצמאי. בהתחלה עם שותף ולאחר מכן משרד פרטי אותו ניהל עד 2021. בשנת 2021 התמזג משרדו, כאמור, עם משרד ש. הורוביץ ושות'.[4]
בשנותיו הראשונות כעורך דין עסק חלד בתחומים מגוונים של משפט אזרחי, אך עם הזמן התמקד בתחום דיני העבודה והפנסיה. בתחום זה, הוא אחראי לכמה הלכות ותקדימים בתיקים עקרוניים בתחום. בתחילת דרכו ייצג ועדי עובדים ועובדים, עם השנים החל לייצג גם מעסיקים, ובהמשך ייצג חברות ועסקים מהגדולים במשק.
הוא הפך לאחד המומחים המובילים בישראל לדיני עבודה ופנסיה וייצג לקוחות במספר רב של תיקים תקדימיים בבית הדין הארצי לעבודה ובבית המשפט העליון, וכן בבוררויות ובגישורים. גם חלד עצמו שימש כבורר וכמגשר.
נוסף על הפעילות המקצועית הקפיד חלד לקיים פעילות של תרומה לקהילה "פרו בונו". בין היתר ומאז שנת 2010 אימץ בפעילות זאת את עמותת "אחת מתשע". מאז העניקו הוא ומשרדו עזרה משפטית לנשים שחלו בסרטן ונתקלו ביחס לא הולם במקומות עבודתן, אחרי שחלו ובקשר להיותן חולות. בשנת 2011 קיבל המשרד את "תעודת נאמן זכויות החולה", בגין התנדבות וסיוע לחולות סרטן השד ולעמותת "אחת מתשע".
פסקי דין בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלד עסק בתיקים רבים, שבחלקם נקבעו תקדימים חשובים. אחד הבולטים שבהם:
- בג"צ 6460/02 משה אליאב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה משנת 2006, שקבע שכל קרן פנסיה חייבת לנהוג בשוויון בכל עמיתיה. השוויון מושג באמצעות החלת תקנון פנסיה אחד, שחל על כולם, ולכן הסכמים הקובעים תנאי פרישה מיטיבים, שנחתמו עם מעסיקים שונים וקבוצות של עובדים חזקים, נסוגים בפני התקנון.
דירוגו המקצועי כעורך דין
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים המשרד היה מדורג באופן עקבי בדירוג הגבוה ביותר הן במדריכי הדירוג הישראלים[5] והן הבריטיים.
במדריכים הבריטיים דורג חלד גם באופן אישי בדירוג הגבוה ביותר. בדירוג של חברת עורכי הדין המחקרית הבריטית צ'יימברס ושותפיו (אנ') הוא מדורג בדירוג Senior Statespeople, ובדירוג של חברת עורכי הדין המחקרית לגליז בע"מ (אנ'), הקרוי The Legal 500, הוא נבחר לקטגוריית Hall of Fame.
תפקידים ציבוריים שמילא
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים מילא חלד תפקידים ציבוריים רבים. ביניהם:
- היה חבר בדירקטוריונים של תאגידים ציבוריים.
- היה חבר בוועדה לרפורמה במערך המילואים שהתכנסה בשנת 2004.
- בשנים 2013-2019 כיהן כיו"ר הוועד מנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ונכון ל-2024, הוא חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה.[6]
- חבר בהנהלת האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי ומכהן כגזבר האגודה.[7]
- הרצה בכינוסים מקצועיים ולימד בהשתלמויות של המכון להשתלמויות של לשכת עורכי-הדין.
- היה מעורכי ספר היובל לכבודו של סטיב אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של משרד עורכי הדין ש. הורביץ ושות' - אשר חלד (דף אישי) (באנגלית)
- חן מענית, "בעקבות משבר הקורונה יש פחות סכסוכים קיבוציים של עובדים מול מעסיקים"...עו"ד אשר חלד הוא אחד המומחים המובילים בארץ בדיני עבודה ודיני פנסיה • "הנושא של דמי אבטלה לעסקים ניתן לפתרון. היה צריך להשקיע בזה מחשבה יותר רבה", באתר גלובס, 2 ביולי 2020
- חן מענית, מומחים לדיני עבודה: "חובת הפרישה משרתת את הרבים והחלשים"...בג"ץ פסק כי חיוב אדם לפרוש בגיל הקבוע בחוק אינו בגדר אפליה, אך סוגיית גיל הפרישה עוד תעסיק את המחוקקים ■ עו"ד אשר חלד: "פרישת חובה מוקדמת מדי עלולה לדון את הפורשים לעוני; גיל הפרישה צריך לנוע בהדרגה לגיל 70", באתר גלובס, 30 באפריל 2016
- אבישי מתיה, עו"ד אשר חלד: גל המחאה חזק מספיק כדי לזעזע את יסודות החברה. כמומחה לדיני עבודה, עו"ד אשר חלד מבכה את רמיסת העובדים הסוציאליים, מזהיר מפני ריסוק שביתת הרופאים ומעריך כי מחאת הדיור היא תחילתו של מרי, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לדברי בני המשפחה, יוסף חלד עיברת את שם משפחתו ל"חלד", בעקבות פנייתו של דוד בן-גוריון, שהוא שבחר את השם "חלד", לפני ששלח את יוסף חלד לשליחות מדינית.
- ^ רחוב יוסף חלד תל אביב
- ^ Yaniv Heled, Georgia State University - College of Law - Center for Law, Health & Society
- ^ חן מענית, ניצן שפיר, 100 שנה אחרי שנוסד: משרד ש. הורוביץ ממזג לשורותיו פירמה אחרת, גלובס, 12 במאי 2021
- ^ ליטל דוברוביצקי, משרדי עורכי הדין המובילים בישראל. המצעד, באתר ynet, 27 בפברואר 2013
- ^ עו"ד אשר חלד - יו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 6 במאי 2013
- ^ נושאי התפקידים וחברי הנהלת האגודה, באתר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי
- ^ יצחק אליאסוף, נילי ארד, אלישבע ברק-אוסוסקין, גיא דוידוב, סיגל דוידוב-מוטולה, אשר חלד וגיא מונדלק, ספר סטיב אדלר, ירושלים: נבו הוצאה לאור, 2016