לדלג לתוכן

ממשלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משרד ממשלה)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הממשלה היא חלק מהרשות המבצעת הממונה על ניהול ענייניה של מדינה או של אוטונומיה. זהו מוסד הקיים במדינות המתבססות על חוקה או מערכת משפטית כלשהי. הממשלה היא, בדרך כלל, האחראית הבלעדית על הכוחות החמושים (צבא, משטרה וכדומה), על גביית מיסים, על ניהול נכסי המדינה וקיום התחייבויותיה, על קשרי החוץ של המדינה וכיוצא באלה. במדינות מסוימות יש לממשלה סמכויות חיקוק של תקנות משנה בחוקים הקיימים (בתנאי שלא יסתרו את החוק) וכן סמכות לצאת למלחמה על דעת עצמה, לחתום על חוזי שלום ולקבוע את הפיחות במטבע היציג.

מודלים של ממשלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צורות ממשל בשנת 2021

יש מודלים שונים של ממשלות בהתאם לסוג המשטר הנוהג במדינה. במדינות שבהן השליט מרכז בידיו את רוב סמכויות השלטון, ואת ניהול ענייני המדינה, הממשלה היא לכל היותר חבר עוזרים לשליט, ללא סמכויות ממשיות, ולעיתים נדירות (למשל בגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה) אין ממשלה כלל. במדינות שמתבססות על מערכת משפטית או חוקה, הממשלה מורכבת ומכהנת מכוח החוק, שמסדיר גם את סמכויותיה ויחסיה עם רשויות אחרות. ממשלה כזאת היא בדרך כלל עצמאית יותר, ובעלת סמכויות רבות יותר. במשטרים דמוקרטיים הממשלה מורכבת ומכהנת מכוח החוק, ומכוח תמיכת הציבור, והיא מרכזת כמעט את כל הסמכויות הביצועיות של השלטון.

הרכב הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הממשלות בעולם מורכבות משני דרגים עיקריים: הדרג הפוליטי, שמקבל החלטות מדיניות ומקיים את הקשר עם רשויות שלטון אחרות, והדרג המקצועי, שמבצע את ההחלטות ומייעץ לדרג הפוליטי. במדינות דמוקרטיות הדרג הפוליטי מורכב מנבחרי ציבור שאינם בהכרח אנשי מקצוע בתחומים שעליהם הם מופקדים. תפקידם לייצג את האינטרס הציבורי, ולשקול חלופות שונות על-פי ייעוץ של אנשי מקצוע. לדוגמה, שר הבריאות, שהוא חבר הממשלה האחראי על ניהול שירותי הרפואה, אינו חייב להיות רופא. תפקידו לנהל את מערכת שירותי הרפואה על-פי דרישות הציבור וצרכיו. לעומת זאת, הפקידים במשרד הבריאות חייבים להיות אנשי מקצוע בתחומים שונים של הרפואה, ותפקידם לייעץ לשר ולהציג בפניו חלופות על-פי ניסיונם המקצועי.

יש שתי שיטות עיקריות למינוי הדרג המקצועי בממשלה: האחת מבוססת על הקמת "שירות ציבורי" - קבוצה גדולה של אנשי מקצוע מתחומים שונים שעוברים הכשרה מיוחדת, ומכהנים כפקידים במשרדי ממשלה ללא תלות בחילופי השרים הממונים עליהם. יתרון השיטה הוא במקצועיות הגבוהה של הפקידים, ויכולתם לייעץ לשר בצורה חופשית מבלי לחשוש מפיטורים. הבעיה העיקרית בשיטה הזו היא העובדה שהפקידים אינם חפים מאינטרסים פוליטיים, ולעיתים קרובות הם מנטרלים החלטות של הדרג הפוליטי שאינן נראות להם.

השיטה האחרת מבוססת על מינוי אנשי המקצוע בידי השר, והחלפתם כל אימת שמתמנה שר חדש. יתרון השיטה הוא באמון הרב ששורר בין השר לאנשי המקצוע, ובשיתוף הפעולה הפורה ביניהם. חסרון השיטה הוא בכך שהיא יוצרת חוסר יציבות, שינויי מדיניות תכופים, חוסר יכולת לתכנן פרויקטים ארוכי טווח ובסיכון שלדרג המקצועי יסתננו אנשים שאינם מקצועיים דיים או אינם ראויים לתפקיד.

חברי הממשלה נקראים שרים. לרוב מופקד שר בממשלה על משרד ממשלתי כלשהו ולכל משרד ממשלתי יש שר העומד בראשו. ייתכנו גם שרים שאינם עומדים בראש משרד (לרוב באופן זמני), שרים שעומדים בראש משרדים אחדים, וכן גם מצב שבו מספר שרים זוטרים או סגני שרים שמכהנים במשרד אחד. (במדינות אחדות יש לשרים אלה תואר רשמי השונה מזה של השרים הבכירים).

ממשלה במשטר דמוקרטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישיבת ממשלת ישראל השלישית

במדינות בעלות משטר דמוקרטי הממשלה משנה את הרכבה לעיתים מזומנות בהתאם ליחסי הכוחות הפוליטיים בציבור, כפי שבאים לידי ביטוי בבחירות. ממשלה במדינות דמוקרטיות מכונה "הרשות המבצעת", כיוון שסמכויותיה מוגבלות רק להיבטים המעשיים של ניהול ענייני המדינה. במשטר דמוקרטי הממשלה נתונה לפיקוח מתמיד של הפרלמנט, "הרשות המחוקקת" ושל המערכת המשפטית, "הרשות השופטת". עקרון הפרדת רשויות קובע כי כל אחת מהרשויות פועלת באופן עצמאי, אם כי בפועל פעילות הרשויות המחוקקת והמבצעת כרוכות זו בזו באופן הדוק.

קיימים שני מודלים נפוצים של ממשלות דמוקרטיות: מודל נשיאותי ומודל פרלמנטרי. במודל הנשיאותי (למשל בארצות הברית) עומד נשיא בראש הרשות המבצעת. הנשיא נבחר בבחירות ישירות, שאינן קשורות לבחירת הפרלמנט או רשויות שלטון אחרות. הנשיא ממנה את חברי הממשלה על-פי שיקול דעתו, כשהפרלמנט מפקח על עבודת הממשלה, אך אינו מעורב ישירות בהרכבתה. לעיתים ממנה הנשיא גם ראש ממשלה, אשר כפוף במישרין לנשיא.

במודל הפרלמנטרי (למשל בישראל, בבריטניה, בגרמניה), הממשלה נבחרת על ידי הפרלמנט (כלומר, הציבור בוחר בה בצורה עקיפה), ובראשה עומד אחד מחברי הפרלמנט. הממשלה נושאת באחריות כלפי הפרלמנט וזקוקה לאמונו, והפרלמנט גם רשאי להפיל את הממשלה ולהרכיב ממשלה חדשה תחתיה. במודל זה, על-פי רוב, נושאת הממשלה כולה באחריות לפעולותיה, ולא ראש הממשלה בלבד.

קיימת גם שיטה מעורבת, שבה לצד הנשיא הנבחר על ידי העם, ואינו זקוק לאמון הפרלמנט, מכהן ראש ממשלה שהוא וממשלתו זקוקים לאמון הפרלמנט. במשטר כזה ראש הממשלה אינו כפוף במישרין לנשיא, אלא חולק איתו את ניהול המדינה השוטף. לעיתים נחלקים תחומי האחריות בין השניים בצורה שמוגדרת בחוק ולעיתים על פי נוהג. שיטה זו נהוגה בין היתר, בגרסאות שונות, בפינלנד, בסרי לנקה, בצרפת וברבות מהמדינות שהיו מושבות צרפתיות בעברן. בצרפת למשל אחראי הנשיא באופן מסורתי על ענייני החוץ והביטחון, ואילו ראש-הממשלה אחראי בעיקר על ענייני הפנים של המדינה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]