משרד המשפטים (האימפריה הרוסית)
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
האימפריה הרוסית  |
| תאריך הקמה |
8 בספטמבר 1802 (יוליאני) |
| מטה מרכזי | ארמון שובאלוב, סנקט פטרבורג |
  | |
משרד המשפטים של האימפריה הרוסית הוא גוף ממלכתי מרכזי שעסק בענייני תביעה ומשפט והיה כפוף לסנאט המושל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשרד הוקם ב-20 (8) בספטמבר 1802 על בסיס לשכת המשפט שהקים פיוטר הגדול בשנת 1715. ההסדרה הסופית של מעמד המשרד נקבעה בשנת 1811. משהוגדר תפקידו של שר המשפטים בשנת 1802 הוא הצטווה למלא אחר הוראות התובע הכללי. בשנת 1803 הוקמה לשכת שר המשפטים, ובאותה שנה הוכפפה לו ועדה לעריכת חוקים שנותרה בסמכותו עד להקמת מועצת המדינה. שר המשפטים היה אמון על פיקוח על פעולותיהן של כל הערכאות המשפטיות באימפריה, למעט מחלקות רוחניות, צבאיות וענייני הצי.
לשר המשפטים הוצמדה דרגת הגנרל פרוקורור של הסנאט המושל. שר המשפטים היה אחראי להתנהלות התביעה בבית המשפט הפלילי העליון. משרד המשפטים היה אחראי למינוי ופיטורי שופטים באימפריה. עם כניסת התקנות השיפוטיות בשנת 1864, קיבל שר המשפטים אחריות חדשה כאחראי על הפרקליטות ומשרד התובע הכללי.
בשנת 1870 מוזגה הנהלת ׳חלק הגבול׳ (?) עם משרד המשפטים. עם יישומה של ההוראה על ראשי מחוז זמסטבו, שכללה העברת הגדרות תפקיד משמעותיות של הממשל השיפוטי ושל השופטים למשרד הפנים, חשיבותו של משרד המשפטים הצטמצמה באופן משמעותי. מצד שני, סמכויותיו של המשרד הורחבו בחוק מ-13 בדצמבר 1895, לפיו מנהל הכלא הראשי (Главное тюремное управление) הועבר ממשרד הפנים והתמזג עם משרד המשפטים. בכך הוענק לשר המשפטים תואר נשיא החברה לנאמני בתי הסוהר. תחת שר המשפטים פעל עוזר חבר שנהנה מזכויות מיוחדות.
מבנה וארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד המשפטים כלל את המחלקות הבאות:
- מחלקת התייעצות עם שר המשפטים
- מחלקה ראשונה. על פי תקנה שנקבעה בחוק ב-4 בדצמבר 1895, ריכזה את ענייני חקיקה, ניהול החלק הסטטיסטי ופרסום הצהרות ותעודות מורשעים, הכנת דו"חות על הליכים בתיקי משפט ובעתירות, תיקים על מחזור מקרקעין, ענייני עיצוב סמלים, התכתבות על יחסי מוסדות שיפוט רוסיים עם גופים זרים.
- ועדה להרכבת ספרים מגבילים מקומיים;
- מחלקת הייעוץ המשפטי.
- מחלקה שנייה. נושאי המחלקה כללו תיקים הקשורים לאנשי הסנאט והחלטות שיפוטיות; הפקת ביקורות על מקומות ופקידי בתי משפט; ניהול חלקים מנהליים, כלכליים, חשבונאיים, מבצעיים ועוד; הליכים בתיקים המגיעים מהמחלקה הראשונה והשנייה בסנאט וכן מהאסיפה הכללית הראשונה שלה, למעט מקרים הכפופים להתייעצות השר.
- משרד המזומנים לשעת חירום של משרד המשפטים.
- אגף בין-גופי, לענייני תיאום בין-משרדי
- ארכיון מוסקבה של משרד המשפטים
משרד המשפטים היה אחראי לניהול בית הספר הקיסרי לפסיקה, המכון לסקר קרקעות בקונסטנטיוב ובתי ספר לסקר קרקעות. מאז 1896 הוקצו 312,750 רובל לתחזוקת הממשל המרכזי של משרד המשפטים. מדי שנה. המשרד פרסם את הירחון החודשי של משרד המשפטים (1859–1868), שחודש בשנת 1894.
מטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארמון שובאלוב (ברחוב מלאיה סדובאיה, 1 / איטליאנסקיה, 25 בסנקט פטרבורג) נבנה בשנים 1749–1756 על ידי האדריכל סאבה צ'וואקינסקי. בשנים 1802 עד 1917, שכן כאן משרד המשפטים של האימפריה הרוסית. החלק האמצעי של בניין המשרד נבנה בשנים 1845–1849. בשנים 1875–1877 התגורר בבית זה עורך הדין המפורסם אנטולי קוני (1844-1927).
שרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| גברייל דרז'אבין | 8 בספטמבר 1802 – 7 באוקטובר 1803 |
| פיוטר לופוחין | 8 באוקטובר 1803 – 1 בינואר 1810 |
| איוואן דמיטרייב | 1 בינואר 1810 – 30 באוגוסט 1814 |
| דמיטרי טרושצ'ינסקי | 30 באוגוסט 1814 – 25 באוגוסט 1817 |
| דמיטרי לובאנוב-רוסטובסקי | 25 באוגוסט 1817 – 18 באוקטובר 1827 |
| אלכסיי דולגורוקוב | 18 באוקטובר 1827 – 20 בספטמבר 1829 |
| דמיטרי דשקוב | 20 בספטמבר 1829 – 14 בפברואר 1839 |
| דמיטרי בלודוב | 15 בפברואר 1839 – 31 בדצמבר 1839 |
| ויקטור פאנין | 31 בדצמבר 1839 – 21 באוקטובר 1862 |
| דמיטרי זמיאטנין | 21 באוקטובר 1862 – 18 באפריל 1867 |
| סרגיי אורוסוב | 18 באפריל 1867 – 15 באוקטובר 1867 |
| קונסטנטין פאלן | 15 באוקטובר 1867 – 30 במאי 1878 |
| דמיטרי נאבוקוב | 30 במאי 1878 – 6 בנובמבר 1885 |
| ניקולאי מאנסיין | 6 בנובמבר 1885 – 1 בינואר 1894 |
| ניקולאי מוראביוב | 1 בינואר 1894 – 14 בינואר 1905 |
| סרגיי מנוחין | 21 בינואר 1905 – 16 בדצמבר 1905 |
| מיכאיל אקימוב | 16 בדצמבר 1905 – 24 באפריל 1906 |
| איוואן שצ'גלוביטוב | 24 באפריל 1906 – 6 ביולי 1915 |
| אלכסנדר חבוסטוב | 6 ביולי 1915 – 7 ביולי 1916 |
| אלכסנדר מקארוב | 7 ביולי 1916 – 20 בדצמבר 1916 |
| ניקולאי דוברובולסקי | 20 בדצמבר 1916 – 28 בפברואר 1917 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- П. Н. Гуссаковский. Министерство юстиции за сто лет. 1802—1902. Исторический очерк. — СПб.: Сенатская типография, 1902. — 340 с.
