לדלג לתוכן

משרד החוץ והמהגרים של לבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משרד החוץ של לבנון)
משרד החוץ והמהגרים של לבנון
وزارة الخارجية والمغتربين (لبنان)
סמל משרד החוץ והמהגרים של לבנון
סמל משרד החוץ והמהגרים של לבנון
סמל משרד החוץ והמהגרים של לבנון
בניין ארמון משרד החוץ - לבנון, 1947
בניין ארמון משרד החוץ - לבנון, 1947
בניין ארמון משרד החוץ - לבנון, 1947
מידע כללי
מדינה לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 15 באפריל 1937
שר עבדאללה אבו חביב
תאריך כניסה 2021
מטה מרכזי ביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.foreign.gov.lb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משרד החוץ והמהגרים של לבנוןערבית: وزارة الخارجية والمغتربين, תעתיק מדויק: וזארה אלח'ארג'יה ואלמע'תרבין) הוא משרד של ממשלת לבנון הממונה על ענייני החוץ של המדינה ושמירה על היחסים עם קהילות המהגרים הגדולות שיצאו ממנה.

ב-1 בספטמבר 1920 הכריז הגנרל הצרפתי אנרי גורו על הקמת מדינת לבנון רבתי עם גבולותיה הנוכחיים, ובירתה ביירות. החוקה הלבנונית הראשונה ניתנה ב-23 במאי 1926, ותוקנה מספר פעמים בשלבים מאוחרים יותר. עם זאת, החוקה שאושררה ב-1926 לא שמה קץ למנדט הצרפתי, אלא הפכה אותו לפורמלי יותר. הגדרת רבות מסמכויותיו, כולל מדיניות החוץ של לבנון. סעיף 94 של חוקת 1926 קובע: "ממשלת לבנון תסכים לאחר מכן עם נציג המדינה המנדטורית להקים סוכנות לבנונית בפריז ותפקידים לנספחים לבנוניים בנציגויות וקונסוליות צרפתיות בערים זרות שבהן יש לבנונים".

בשנת 1926 הוקם בפריז משרד בשם "הסוכנות הלבנונית בפריז", ואלפונס איוב מונה ל"נספח לבנוני למנהלת מדינות הלבנט הכפופות למנדט הצרפתי", שיהפוך בתקופה שבין 1937 ל-1944 ל"נציב הרפובליקה הלבנונית". אבל הנציב הלבנוני באותה תקופה נהנה מהרשאות מוגבלות מאוד. תפקידו הוגבל לצד המנהלי בלבד, שכן הוא הופקד על שליחת מידע מלבנון לממשלת המנדט הצרפתי ולהיפך. הוא גם הגיש דיווחים ללבנונים בנוגע למצב הקהילה הלבנונית בפריז. הדברים החלו להשתנות עם חתימת ההסכם הצרפתי-לבנוני ב-1936, שהעניק ללבנון סמכות רבה יותר. משרד החוץ הוקם ב-15 באפריל 1937, אם כי עבודתו עדיין מוגבלת.

לאחר הכרזת העצמאות של לבנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהגנרל קאטרו הכריז על עצמאות לבנון, הפך חמיד פרנג'יה לשר החוץ הראשון בממשלה שהקים עומר דאוק ב-1 בדצמבר 1941. חמיד פרנג'יה החל בתהליך תכנון יעיל למבנה משרד החוץ, שם הוא מינה את חלים חרפוש למנהל הראשון של המשרד, וכן מינה את אליאס אל-סוחאן לעובד הראשון במשרד החוץ. בניין בית הנבחרים שימש כמטה המשרד.

סלים תקלה, שכיהן כשר החוץ במשך שלוש קדנציות רצופות, בין השנים 1943-1945, תרם באופן יסודי להנחת היסודות של משרד החוץ כפי שהוא היום. לבנון גם פתחה את המשלחת הלבנונית הראשונה בלונדון, לאחר מכן בקהיר, פריז וורשה, בנוסף לפתיחת מספר קונסוליות בלונדון, קהיר, פריז, מרסיי וירושלים. באותה תקופה הודיעה לבנון על כוונתה לכונן יחסים דיפלומטיים עם ארצות הברית, ברית המועצות, סין, איראן, עיראק וממלכת ערב הסעודית, ובכך לבסס ישירות את נציגויותיה במדינות אלו.

ב-30 במרץ 1953 הפכו כל הנציגויות הלבנוניות לשגרירויות (צו מס' 1220). הקבוצה הראשונה של דיפלומטים שמונו ב-1944 כללה: אדוארד ג'ורה, מוחמד חודרי, אמיל מטר, עזיז ברקאת, פול קלאט, נג'יב דהדה, יוסף קמאר, אנטואן פרנסיס, אדמונד חיאט, פואד חורי, אלי מעלוף, ג'רי חדאתי, עיזאת זיין, יוסף שדיד, אמיל מאנסי, אנטואן מוסלי, אלברט סמאהה, חסן סאאב, ג'וזף יזבק, נביל נאסר, ראמז שאמה, ג'וזף נאפה, הנרי אסמר, עיסאם ביהאם, אלי בוסטאני, שפיק שבסאב ופיקרי היידר.

רשימת שרי החוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה
צ'ארלס הלו 1951 1952
פיליפ טקלה 1952 1952
נאזם אקארי 1952 1952
מוסא מובארק 1952 1953
ז'ורז' חכים 1953 1953
אלפרד נקאצ'ה 1953 1955
חמיד בייק פרנג'ה 1955 1955
סלים לחוד 1955 1956
שארל מאליכ 1956 1958
פיליפ טקלה (קדנציה שנייה) 1958 1958
חוסיין אל אוייני 1958 1960
פיליפ טקלה (קדנציה שלישית) 1960 1964
פואד אמון 1964 1964
פיליפ טקלה (קדנציה רביעית) 1964 1965
חוסיין אל אוייני (קדנציה שנייה) 1965 1965
ז'ורז' חכים (קדנציה שנייה) 1965 1966
פיליפ טקלה  (קדנציה חמישית) 1966 1966
ז'ורז' חכים (קדנציה שלישית) 1966 1968
פואד בוטרוס 1968 1968
חוסיין אל אוייני (קדנציה שלישית) 1968 1969
רשיד כראמי 1969 1969
יוסוף סאלם 1969 1969
נאסים מג'דלני 1969 1970
חליל אבו חמאד 1970 1973
פואד נפח 1973 1974
פיליפ טקלה (קדנציה 6) 1974 1975
לוסיאן דהדה 1975 1975
פיליפ טקלה (קדנציה 7) 1975 1976
קמיל שאמון 1976 1976
פואד בוטרוס (קדנציה שנייה) 1976 1982
אלי סאלם 1982 1984
רשיד כראמי (קדנציה שנייה) 1984 1987
סלים הוס 1987 1990
פארס בוייז 1990 1992
נסרי מעלוף 1992 1992
Farès Boueiz (קדנציה שנייה) 1992 1998
סלים הוס (קדנציה שנייה) 1998 2000
מחמוד חמוד 2000 2003
ז'אן עובייד 2003 2004
מחמוד חמוד (קדנציה שנייה) 2004 2005
פאוזי סאלוך 2005 2006
טארק מיטרי 2006 2008
פאוזי סאלוך (קדנציה שנייה) 2008 2009
עלי א-שאמי 2009 2011
עדנאן מנסור 2011 2014
גבראן באסיל 2014 2020
נאסיף חיטי 2020 2020
שרבל והבה 2020 2021
זינה עקר (מילוי מקום) 2021 2021
עבדאללה בו-חביב 2021 הווה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]