אנרגיה בישראל
האנרגיה בישראל מגיעה במרביתה מדלקי מאובנים. צריכת החשמל מהווה כ-30% (נתוני 2004) מסך כל צריכת האנרגיה בישראל. צריכת החשמל של אוכלוסיית המדינה הייתה 68 ו-72.8 מיליארדי קוט"ש בשנים 2017 ו-2020 בהתאמה.
אנרגיה מתחדשת מהווה חלק מזערי מייצור החשמל בישראל, שמיוצרת בעיקר בעזרת תאים פוטו-וולטאיים, חרף זאת ישנם בישראל למעלה מ-1.3 מיליון דודי שמש המותקנים כתוצאה מתקנות חובה לחימום מים באמצעות אנרגיה סולארית.
על פי נתוני משרד האנרגיה תמהיל אנרגיה ראשוני בישראל מתפלג ב-2020 באופן הבא: נפט (40.2%), גז (38.7%), פחם (15.9%), מתחדשות (5.2%).
נכון ל-2018, 70% מהחשמל בישראל הגיע מגז טבעי וכ-4% ממקורות של אנרגיה מתחדשת (מתוכם כ-95% הם בעזרת אנרגיה סולארית)[1]. בשנת 2020, 67% מהחשמל בישראל יוצר מגז טבעי, 26% מפחם, ו 7% ממקורות מתחדשים[2]. אחד מהיעדים בישראל היא להגיע לכך שכ-30% מהצריכה בחשמל בישראל תבוצע בעזרת מקורות אנרגיה מתחדשים[3].[2]
נפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפקת נפט בישראל
לאורך היסטוריה של מדינת ישראל הבטחת אספקת אנרגיה הייתה דאגה לצמרה המדינית בישראל[4]. החל מ-1923 ועד ימינו (2021) חברת החשמל לישראל אחראית העיקרית על ייצור חשמל וסיפוק החשמל לישראל (ואף לשכנתה, רשות הפלסטינית).
גם חיפושי אחר נפט בישראל החלו במהרה. כבר ב-1947 החלו לחפש נפט באזור המושב חלץ, ואכן נמצא שם אחד משדות הנפטים הבודדים בישראל "שדה הנפט חלץ". שדה הנפט בחלץ היו משדות הנפט הבבודים שהיו בישראל, שדות נפט אחרים נמצאו בברור חיל ובאשד[5].
ב-1951 האשימו ארצות ערב את האמריקאים במכירת נפט סעודי לישראל חרף חרם הנפט הערבי על ישראל, המכירה בוצעה בדרך עקיפה בה הסעודים מכרו נפט למדינות במרכז אמריקה ואלו מכרו אותה לישראל ולבתי הזיקוק שבתי הזיקוק בחיפה[6].
ב-1965 סיפקו שדה ברור יחד עם שדה חלץ וכוכב הסמוכים 10% מתצרוכת הנפט של מדינת ישראל. בסך הכל, בישראל נמצאו כ-480 בארות נפט וגז ואף בוצעו בהן קידוחים אך רובם בסופו של יום לא הצליחו באופן מסחרי ולא היו כדאים כלכלית.
לאחר מלחמת ששת הימים השתלטה ישראל על שדות הנפט של אבו רודס ומתקני השינוע של א-טור שבדרום סיני והפיקה נפט לשימושה[7], תפוקת הנפט הספיקה לכמחצית מהתצרוכת הארצית. בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור הופעל השדה על ידי חברת נתיבי נפט ובמקום אף הוקם יישוב עבור העובדים בשם "שלהבת". במלחמת יום כיפור פונו המתקנים והיישוב ולא אויש שנית. במסגרת הסכם ההפרדה משנת 1975 הוחזרו הבארות למצרים ובמסגרת הסכם השלום עם מצרים הסכימה ישראל לשלם פיצויים על הנפט שהפיקה מהשטח הכבוש.
גז טבעי
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
- ערך מורחב – גז טבעי בישראל
כבר מהקמת מדינת ישראל ב-1948 הייתה תלויה האחרונה בייבוא אנרגיה ממדינות אחרות, עם זאת ב-2011 ייבאה ישראל כ-720 מיליון מטר מעוקב אך שנתיים לאחר מכן ייצרה כ-7 מיליארד מטר מעקוב של גז טבעי[8]. חלק ניכר מהגז הטבעי שיובא לישראל היה דרך קו אל עריש-אשקלון[9].
ב-2005 חתמה מצרים על עסקת במסגרת תספק לישראל כ-57 מיליארד מטרים מעקובים של גז טבעי מדי שנה לאורך תקופה של כ-15 שנים וזאת אמצעות חברת EMG דרך צינור הגז הערבי.
התגליות של שדה הגז תמר בשנת 2009 ושדה לוויתן בשנת 2010 מול חופי ישראל היו חשובות מאוד למשק הגז הטבעי בישראל, לוויתן הוא, על-פי הגדרת משרד האנרגיה, מאגר הגז הטבעי האסטרטגי של מדינת ישראל.
חשמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – משק החשמל בישראל
ביולי 2015 הגיע כושר הייצור הארצי של יחידות הייצור הגדולות המיועדות להפקת חשמל לשימוש לא-עצמי לכ־15,807 מגה-ואט, כאשר כושר הייצור הארצי של חברת החשמל היה 13,617 מגה-ואט[10], והשאר סופק על ידי יצרנים פרטיים. בשיא הקיץ, בשל מגבלות ייצור בעת שיא הביקוש (עקב טמפרטורות חיצוניות גבוהות, המקשות על קירור טורבינות הגז ומונעות תפוקה מלאה שלהם), כושר היצור נמוך בכ־5.5% מכושר היצור הכללי ומסתכם בכ־14,800 מגה-ואט.
פחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינת ישראל שתי תחנות כוח, הממוקמות ליד חדרה ואשקלון. שתי התחנות מופעלות על ידי פחם המיובא מדרום אפריקה, קולומביה, אוסטרליה ורוסיה. נרכשת כמות שנתית של כ-13 מיליון טון פחם (ביטומיני בלבד).
ממשלת ישראל החליטה בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-21 להפסיק להשתמש בפחם לייצור חשמל בישראל בשל זיהום האוויר הגבוה שהדבר גורם, ולהחליפו בגז טבעי שהשימוש בו נקי יותר משמעותית. הממשלה קבעה כי עם חיבור מאגר הגז הטבעי לווייתן למשק הישראלי וחיבור מאגרי כריש ותנין, ניתן יהיה לסגור עד לשנת 2022 מחצית מכוח הייצור של תחנת הכוח בחדרה ולהחליפה ביחידות שיונעו בגז טבעי. בהמשך להחלטה זאת הודיע משרד האנרגיה כי עד לשנת 2030 תופסק לחלוטין עבודתן של תחנות הכוח הפחמיות אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון, והן ימשיכו להוות גיבוי בלבד[11]. היו עיכובים בלוחות הזמנים אך בחברת החשמל מתחייבים לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, ולסיים את השימוש בפחם בישראל עד סוף שנת 2025.
להערכת המשרד להגנת הסביבה עלות התחלואה כתוצאה מזיהום האוויר שמקורו בייצור חשמל מפחם נאמדת ב-3.6 מיליארד שקל[12] וגובה בכל שנה את חייהם של 234 ישראלים.
אנרגיה פוטו־וולטאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצרני חשמל בשיטה פוטו-וולטאית, בהיקף יצור של כ־1,400 מגה-ואט בקיץ, נכון ל־2019. ייצור זה משתנה לפי עוצמת קרינת השמש במהלך היממה ועונות השנה, ומושפע מעננות, אובך והפרעות אחרות. בקיץ, עיקר התפוקה הסולארית היא מ־8 בבוקר ועד 18:30 בערב, כאשר היא מגיעה לשיאה סביב השעה 13. מאפיין זה קרוב לחפיפה לשיא הביקוש היומי בקיץ, שמתרחש בשעות הצהרים, אך אינו מקביל לשיא הביקוש בחורף, שמתרחש בשעות הערב. לצד שדות בגודל נרחב ובינוני, ישנם שדות רבים בהיקפים קטנים של מספר קילו-ואט בודד. התעריף לשדות סולאריים הוא מסובסד (ישנה התחייבות לרכישת החשמל המיוצר בהם בתעריף מסוים[13]), כאשר שיעור הסבסוד יורד בהדרגה במשך השנים עם ירידת מחירי הפאנלים הסולארים בעולם ועלות ההתקנה.
בתחילת 2004 הכריזה המועצה הארצית לתכנון ובניה על תוכנית מתאר להקמת תחנה סולארית, במסגרתה נבנו תחנות הכוח אשלים, בסמוך ליישוב אשלים שבשטח המועצה האזורית רמת הנגב. באתר הוקמו עד 2020 שלוש תחנות, תחנת כוח תרמו־סולארית של נגב אנרגיה בטכנולוגית שוקת פרבולית בהספק של 121 מגה־ואט שיא[14],תחנת כוח פוטו־וולטאית של אשלים סאן פי וי בהספק של 30 מגה־ואט שיא[15], ומגדל שמש שברייטסורס הקימה והפעילה יחד עם שותפותיה בהספק של 121 מגה־ואט שיא[16].תחנה פוטו־וולטאית נוספת בהספק 40 מגה־ואט שיא תוקם על ידי חברת פארק סולארי אשלים[17].בשנת 2022 צפויה להתחיל בסמוך לעיר דימונה בנייתה של תחנת כוח סולרית בשדה שאמור להיות הגדול ביותר בישראל ולהפיק כ־300 מגה ואט עם השלמת הפרויקט ב־2024[18].
החל מיוני 2008 מאשרת ומעדכנת רשות החשמל תקנות העוסקות בייצור חשמל על ידי מתקנים פוטו־וולטאיים. התקנות מיועדות לעידוד התקנת מערכות סולאריות ביתיות וקובעות כי יינתן תעריף הזנה מיוחד לחשמל עודף שיימכר לחברת החשמל. בתחילת התהליך נקבע תעריף של 2.04 שקל לקוט"ש[19]. מכיוון שהחשמל נמכר לצרכנים במחיר של כחצי ש"ח לקוט"ש, היה מדובר בסבסוד של כ־1.54 ש"ח לקוט"ש. מכסות נוספות שפורסמו מאז, הציעו תעריף נמוך יותר הנובע מירידת עלויות הקמת המתקנים הסולאריים. נכון ל־2021 תעריף ההזנה המוצע הוא 48 אג' לקוט"ש. הסובסידיה הכלולה בתעריף זה היא כפולה. מחד, התעריף משתווה לתעריף שחברת החשמל גובה מלקוחות הקצה ואינו לוקח בחשבון את הוצאות חברת חשמל על הובלה והפצה. מאידך, התעריף מובטח ל־25 שנה, אף על פי שייתכן שבמהלך 25 שנים עלות ההפקה לחברת חשמל תהיה זולה בהרבה.
שיטת מימון הפרויקטים של ייצור חשמל מאנרגיה סולארית במערכות ביתיות שונה לשיטת מונה נטו. בשיטה זו, ניתן לייצר חשמל ככמות הצריכה ולהתחשבן מול חברת חשמל. ב־2019 הוטבו תנאי היצרנים הקטנים לעומת שיטת מונה נטו. כאשר יצרנים פרטיים קטנים של חשמל סולארי שאינם חברה או עוסק מורשה פטורים מפתיחת עסק עד להכנסה שנתית של 24,300 ₪[20]. ההקלות הובילו להתעוררות של שוק המערכות הסולאריות הביתיות וניתן לראות בתים ומבנים רבים בישראל שעל גגותיהם יש מערכות סולאריות. לדוגמה, מלון אורכידאה באילת עושה שימוש בלוחות סולאריים פוטו־וולטאיים[21]. לאספקת חשמל למלון. התעריף המובטח לשדות סולאריים מסחריים נמוך בהרבה ונקבע במתקנים גדולים על ידי מכרז.
בפברואר 2021 חברת נופר אנרגיה סיימה את העבודות להקמת המערכת הראשונה בישראל לאגירת אנרגיה סולארית וזאת בהספק כולל של כ-3.22 מגה ואט. המערכת הוקמה בניר יצחק שבנגב המערבי ועל פי הצהרת החברה צפויה להתחיל לפעול בעוד מספר חודשים[22].
מרכזי מחקר בתחום הסולארי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנגב פועלים שני מרכזי חקר בתחום האנרגיה הסולארית, הוותיק יותר הוא המרכז לחקר אנרגיית השמש בשדה בוקר שמהווה חלק מהמכון לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין (אנ') של אוניברסיטת בן-גוריון. המרכז השני נמצא בפארק תעשיות רותם[23],והפעילות בו החלה ב־1996 בהקמת מעבדה של לייזרים שאובי שמש ומרכז שמש אסטיגמטי חדשני[24] אשר הועבר ב־2002 לפארק סולארי בניצנה[25]. עד 2019 פעל בפארק תעשיות רותם מגדל שמש ניסויי של ברייטסורס תעשיות ישראל, הנראה בתמונה משמאל. ב־2020 פועלות בפרק מס' חברות הזנק וכן חברת ברנמילר המפתחת שקתות סולאריות ומתקני אחסון אנרגיה ובונה שדות סולאריים במוך לפארק.
בערבה פועלים שני מרכזי מחקר בתחום האנרגיה ובפרט בתחום הסולארי. הראשון בהם הוא מרכז אימות לבחינת התכנותן של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת בקטורה שבערבה, אשר הוקם ב־2010 על ידי החברה לאנרגיה מתחדשת אילת־אילות[26]. בנוסף באוגוסט 2008 אישרה הממשלה את ההצעה בדבר מחקר, פיתוח טכנולוגיות וייצור חשמל בתחום אנרגיה סולארית בישראל. במסגרת התוכנית הקים משרד התמ"ת באמצעות לשכת המדען הראשי מרכז טכנולוגי לאנרגיה מתחדשת בערבה בהשקעה של 70 מיליון ש"ח על פני 5 שנים. פעילות זאת נעשית תחת חברת 'הון הטבע' והיא ממוקמת במבנה מחקר ואנרגיה מתחדשת בערבה[27].
אנרגיה מתחדשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2019, יכולת ייצור האנרגיה המתחדשת של ישראל עמדה על כ-1,500 מגה ואט, כמעט כולה בעזרת אנרגיה סולארית (כ-1,438 מגה-ואט), שאר המקורות היו אנרגיית רוח (כ-27 מגה-ווט), ביוגז (כ-25 מגה ואט), אנרגיה הידרואלקטרית (כ-7 מגה ואט) ואנרגיית ביו אחרת (כ-3 מגה-ואט בלבד)[28].
בנוסף לאנרגיה מתחדשת, ישראל בונה תחנות כוח הפועלות בטכנולוגיית אנרגיה שאובה רב בשאיבה בהספק כולל של 800 מגה ואט[29].
בשנת 2021, החמיצה הממשלה את מימוש היעד לייצור 10% מהחשמל באמצעות אנרגיה נקיה ממקורות מתחדשים, יעד שהוצב לשנת 2020, והסתפקה ב-7.6%. בהחלטת ממשלה, נקבע כי ישראל תייצר 30% מהחשמל ממקורות מתחדשים בשנת 2030 ואף הוצב יעד ביניים של 25% בשנת 2025[30].
אנרגיה גרעינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אנרגיה גרעינית בישראל
אף על פי שהכור הגרעיני בדימונה פועל בעזרת מים כבדים, אין בישראל תחנות כוח גרעיניות.
בינואר 2007 הצהיר שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, בכנס הרצליה: "אין די בהסתכמות על ייצור אנרגיה באמצעים קונוונציונלים בלבד, מחובותינו לשמר את האפשרות לייצר אנרגיה בדרכים אחרות"[31]. חרף זאת, בעקבות האסון הגרעיני בפוקושימה הצהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי "אני רוצה לומר שקודם אהבתי את הרעיון הרבה יותר מאשר עכשיו. למעשה, יידרש טיעון משכנע מאוד כדי שאסכים לזה עכשיו" לאחר שנשאל על ידי מראיין מרשת CNN לאפשרות להקים תחנת כוח גרעינית במדינת ישראל[32][33]. מחקר מ 2018 שבחן את עמדות הציבור הישראלי בנוגע לשילוב אנרגיה גרעינית בתמהיל הדלקים העתידי בישראל מצא כי הציבור מראה העדפה ברורה לאנרגיות מתחדשות, אולם אין עמדה עקרונית כנגד השימוש בטכנולוגיה של גרעין להפקת חשמל. עם זאת, ישנו חשש מהסיכונים הנלווים לכך, בפרט במקרה של תקלה/תאונה. כמו כן עולה מהמחקר כי הציבור אינו סומך על מקבלי ההחלטות שייצגו את האינטרסים שלו בדיון על הקמת תחנה גרעינית, ומעוניין לקחת בעצמו חלק בדיון[34].
הוועדה לאנרגיה אטומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הוועדה לאנרגיה אטומית
הוועדה לאנרגיה אטומית אחראית על הפעילות הגרעינית של מדינת ישראל, המתבצעת, כאמור, בשני מרכזים - המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק והקריה למחקר גרעיני ליד דימונה. הוועדה מייעצת לממשלה בנושאים הקשורים למחקר ופיתוח גרעיני ומבצעת את מדיניות הממשלה בתחום זה. הוועדה גם מייצגת את מדינת ישראל בתחום הגרעין במוסדות בינלאומיים כגון הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
נכון למרץ 2021 זאב שניר עומד בראשות הוועדה[35].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד בדל ועדו גלס, משק האנרגיה בישראל - 2019, באתר משרד האנרגיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ PVPS annual report, 2018, p.72
- ^ 1 2 רשות החשמל, מצב משק החשמל 2020
- ^ Surkes, S. (2020) Cabinet greenlights target of 30% renewable energy by 2030, Times of Israel 25 October 2020, https://www.timesofisrael.com/cabinet-greenlights-target-of-30-renewable-energy-by-2030/
- ^ Sachs, Tim Boersma and Natan. "The energy island: Israel deals with its natural gas discoveries". Brookings.edu. נבדק ב-6 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Israel's Energy Security: Regional Implications - Middle East Policy Council". www.MEPC.org. נבדק ב-6 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Corpus Christi Times, August 4 1951". נבדק ב-1 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שלמה שפיר, 50,000 חביות נפט ליום נשאבות על ידי ישראל בסיני, דבר, 3 באוקטובר 1967
- ^ The World Factbook 2013-14. Washington, DC: Central Intelligence Agency, 2013.
- ^ "Israel - Country Analysis Note." U.S. Energy Information Administration, March 2014.
- ^ דו"ח שנתי ל־2013, פרק א' עמוד 14, ועדכון מרץ 2014 בעמוד 25
- ^ אילנה קוריאל, הממשלה החליטה: התחנות הפחמיות ייסגרו עד 2022, באתר ynet, 29 ביולי 2018
- ^ בכר: להפסיק ייצור החשמל בפחם; העידן הזה הסתיים, באתר גלובס, 2014-06-18
- ^ ליאור גוטמן, רשות החשמל אישרה את תעריף הייצור של השדה הסולארי של אנלייט בחלוציות, באתר כלכליסט, 17 בינואר 2013
- ^ מערכת תשתיות, פרויקט תחנת הכוח התרמו־סולארית של נגב אנרגיה באשלים מתחיל בביצוע הרצה, 10.7.2017
- ^ אורה קורן, תחנת הכוח הסולארית באשלים תיחנך היום בהשקעה של 280 מיליון שקל, 25.1.2018
- ^ ליאור גוטמן, כלכליסט, אחרי עשור וחצי של תכנון וביצוע: תחנות הכוח התרמו־סולאריות באשלים קיבלו אישורי הפעלה, 10.4.2019
- ^ אורה קורן, המהפכה הסולארית: הושג המחיר הנמוך אי פעם לייצור חשמל בישראל, 12.6.2019
- ^ ברקת, עמירם (2020-06-23). "27 קבוצות הגישו מועמדותן להקמת השדה הסולארי הגדול בישראל". Globes. נבדק ב-2020-09-16.
- ^ תקנות רשות החשמל הנוגעות להסדרת ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת, באמצעות מיתקנים קטנים בטכנולוגיה פוטו־וולטאית, 2 ביוני 2008
- ^ הכנסת, חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת), תשע"ז-2016*
- ^ על פי http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/11016/92 תפוקת המערכת 25 קילו ואט השווה לדוגמה לצריכת שמונה מזגנים ביתיים גדולים (4 כ"ס כל אחד). יש גם לקחת בחשבון שהספק זה מתקבל רק בכשליש היממה ואילו המזגנים מופעלים לפעמים גם בלילה. בכל מקרה בעלי המלון מקבלים תמורה על ייצור החשמל פי 4 ממה שגובה חברת החשמל מן הצרכנים, על פי מדיניות הממשלה.
- ^ ענת רואה, לראשונה בישראל: הוקמה מערכת לאגירת אנרגיה סולארית, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2021
- ^ רותם תעשיות, Rotem Industrial Park
- ^ M. Lando, J. Kagan, B. Linyekin, G. Pecheny, J. Achiam, An astigmaic corrected target aligned solar concentartor, Optics Communications 180, 2000, עמ' 127-132
- ^ M. Lando, J. Kagan, E. Kalmanzon, C. de Lange, Conversion of an astigmatic corrected target aligned solar concentrator into an educational demonstration facility, Proceedings of the 12th Sede Boqer Symposium on Solar Electricity Production, אוניברסיטת בן־גוריון, 2004
- ^ רונית מורגנשטרן, יש חשמל באוויר, באתר nrg, 6 במאי 2010.
- ^ אילת-אילות, הון הטבע – חדשנות קלינטק (ארכיון)
- ^ "Renewable Capacity Statistics 2020". irena.org (באנגלית). נבדק ב-10 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Yefet, Nati (24 בינואר 2017). "רשות החשמל לא תגדיל מכסת החשמל בתחנות הידרו-אלקטריות" [Electricity Authority Will Not Increase Hydroelectric Power Plant Quota]. Globes. נבדק ב-10 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אשכנזי, שני (2022-05-18). "ישראל מתעכבת בסגירת היחידות הפחמיות. נחשו מי משלם את המחיר". Globes. נבדק ב-2022-10-22.
- ^ בן אליעזר: "אין די בהסתמכות על ייצור אנרגיה באמצעים קונוונציונלים בלבד", באתר וואלה, 23 בינואר 2007
- ^ אטילה שומפלבי, נתניהו: נשקול מחדש הקמת תחנת כוח גרעינית, באתר ynet, 17 במרץ 2011
- ^ Israeli PM cancels plan to build nuclear plant, Xinhuanet, published 2011-03-18, accessed 17 March 2011
- ^ יעל פרג, נעם סגל, איתן קכמן, [https://www.runi.ac.il/en/schools/sustainability/documents/energy-israel.pdf שילוב אנרגיה גרעינית בתמהיל הדלקים העתידי בישראל: מה מבין, יודע וחושב הציבור?], דו"ח מחקר מסכם למשרד האנרגיה., 2018
- ^ אמיר אורן, הממשלה תאשר את מינוי תא"ל זאב שניר לראש הוועדה לאנרגיה אטומית, באתר הארץ, 17 במאי 2015
| אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
| שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
| חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
| אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה | |||||||||||||||||||