שחמט עיוור
שחמט עיוור הוא משחק שחמט המשוחק כשאחד הצדדים או שניהם, לא רואה את לוח המשחק ורק שומע את ההכרזות על תנועות הכלים, כך שהמהלכים מבוצעים תוך הסתמכות על הזיכרון בלבד. לעיתים, כאשר משחקים יריבים ברמות שונות, משולב משחק סימולטני במשחק עיוור.
ברמות הגבוהות של השחמט מתקיימות תחרויות בהן אף אחד מהשחקנים לא מתבונן בלוח עם כלים, אלא בלוח נטול כלים עליו מוצג רק המסע האחרון של היריב. המפורסמת בין תחרויות אלו היא תחרות מלודי אמבר בה משחקים מיטב רבי האמנים בעולם.
המשחק נועד בעיקר לשחמטאים עם זיכרון טוב. אם עיוורים רוצים לשחק שחמט רגיל, הם משתמשים בלוח שחמט עם סימני ברייל (שחמט לעיוורים ולקויי ראייה). לכל שחקן יש את הלוח שלו, ולאחר מסע הם אומרים ליריב את המהלך.
היסטוריה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]השחמטאי הראשון שהתפרסם במשחק עיוור וסימולטני הוא פרנסואה אנדרה פילידור ששיחק נגד שלושה יריבים בו זמנית, ובהצלחה גדולה. לדבריו התאמן במשחק עיוור בלילה, במיטתו, משום שסבל מנדודי שינה וכך העביר את זמנו. בשנת 1858 הדהים פול מורפי את קהיליית השחמט כאשר שיחק משחק עיוור סימולטני מול שמונת השחקנים הטובים ביותר בפריז, ניצח שישה מהם וסיים שני משחקים בתוצאת תיקו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1900 הרי נלסון פילסברי שיחק משחק עיוור סימולטני מול עשרים שחקנים בפילדלפיה זמן קצר לאחר ששיחק משחק עיוור סימולטני מול 15 שחקני שחמט ו-15 שחקני דמקה (השיא של עיוור סימולטני למשחקי דמקה הוא 28 משחקים במקביל). השחקן הצ'כי ריכרד רטי שבר את השיא העולמי והעמידו על 28 משחקים בו זמנית, יחד עם אלוף העולם אלכסנדר אלכין שבחודש פברואר 1925 זכה ב-22 משחקים, בשלושה משחקים הפסיד ושלושה משחקים הסתיימו בתיקו. באותה שנה שיפר רטי שיא זה והעמידו על 29 משחקים בסאו פאולו. לאחר המשחק התבדח על זכרונו החלש שכן שכח את המזוודה שלו בסוף המשחק.
בשנת 1930 אסרה ברית המועצות על קיום משחקים עיוורים בגלל הסברה כי הם פוגעים בבריאות. איסור זה האט קמעה את התפתחות השיא של משחקים עיוורים סימולטניים. בראשית 1935 שיחק ג'ורג' קולטנובסקי נגד 20 איש, זכה ב-10 משחקים והשיג תיקו בעוד 7[1]. בשנת 1937 קבע קולטנובסקי שיא עולמי במשחק עיוור סימולטני כאשר שיחק בו זמנית ב-34 משחקים, אירוע שדווח בהרחבה בכל העולם. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו שחקני שחמט רבים בארגנטינה (שם התקיימה אולימפיאדת השחמט של שנת 1939). אחד משחקנים אלו היה רב האמן היהודי פולני מיגל ניידורף אשר ב-1943 קיים משחק עיוור בעיר רוסריו, מול 40 יריבים, בתוצאה (+36, =1, -3), בתקווה ששיא עולמי זה יגיע לאוזניהם של קרובי משפחתו שלא שמעו אודותיו ארבע שנים, וכך יידעו כי עודנו חי. הוא שבר את שיאו שלו בשנת 1947 בסן פאולו שם שיחק מול 45 יריבים (+39, =4, -2).
נכון לשנת 2007 השיא העולמי במשחק מסוג זה הוא אירוע בו התמודד שחקן השחמט ההונגרי יאנוש פלש מול 52 מתמודדים[2], כשמול 30 היריבים הראשונים הוא שיחק בו זמנית, ולאחר מכן מול 22 נוספים. התוצאה הייתה (+31, =3, -18).
השיא הארצי בישראל הוא התמודדות מול 8 יריבים בו זמנית, את שיא זה קבעו חנן בן-סיני ב-1933 ומאיר ראוך ב-1937.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר תחרות מלודי אמבר
- שתי דוגמאות למשחקים עוורים מנותחים
- אלון גרינפלד, צוואתו הבלתי מקוימת של סטפן צווייג, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2004
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ג. קולטנובסקי משחק סמוי נגד 20 איש, דבר, 22 בפברואר 1935
- ^ יאנוש פלש התמודד עם 52 יריבים, מעריב, 18 בנובמבר 1964
