המשחקים האולימפיים
המשחקים האולימפיים הם אירוע עולמי של תחרויות ספורט רב-ענפיות הנערך אחת לשנתיים – פעם משחקי קיץ ופעם משחקי חורף. לאחר המשחקים האולימפיים מתקיימים המשחקים הפאראלימפיים (מהמילה היוונית "Para", ליד) בהשתתפות ספורטאים בעלי מוגבלויות. במשחקים האולימפיים משתתפים טובי הספורטאים מכל העולם, והם נחשבים במרבית הענפים האולימפיים לאירוע השיא העולמי של אותו ספורט.
כיום נערכים המשחקים האולימפיים העיקריים בקיץ מדי ארבע שנים, ומשחקי החורף המצומצמים יחסית נערכים שנתיים לאחר מכן. משחקי הקיץ הם האירוע הספורטיבי הגדול ביותר בעולם מבחינת היקף ההשתתפות. היקף הצפייה במשחקים בכלי התקשורת נחשב השני בגודלו לאחר היקף הצפייה במשחקי גביע העולם בכדורגל (המונדיאל).
המונח "אולימפיאדה" התייחס בעבר לתקופה בת 4 השנים שבין המשחקים האולימפיים, אך כיום הוא משמש בקרב דוברי עברית לתיאור האירוע עצמו, ובהשאלה כדי לציין אירועים תחרותיים כלל-עולמיים נוספים. באנגלית נפוץ המונח "The Olympics" ("האולימפיים") כהתייחסות לאירוע ולמשחקים.
לשלושת המתחרים המובילים, בתחרויות השונות, מוענקות מדליות, כשהמדליה החשובה ביותר היא זהב, ואחריה, בסדר יורד, המדליות כסף וארד. קבלת מדליה כשלעצמה נחשבת להישג יוקרתי, אולי החשוב ביותר בעולם הספורט, והיא מזכה את המקבל גם בתואר ״אלוף אולימפי״. בענפי הלחימה כמו ג'ודו, אגרוף, טאקוונדו והיאבקות מחולקות שתי מדליות ארד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוון העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה
במקור, נערכו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה בעיר אולימפיה. המשחקים האולימפיים הראשונים שתועדו התקיימו בשנת 776 לפנה"ס והיו אירוע יווני פנימי בלבד, אך החל מהמאה ה-3 לפנה"ס שותפו גם ספורטאים ממדינות אחרות במשחקים, והאירוע, שהיה אירוע של תהילה אישית, הפך לאירוע של תהילה מדינית. האירוע היה חשוב עד כדי כך שהמלחמות הופסקו עד לסיום התחרויות. לאירוע היה מימד דתי והוקרבו בו קורבנות.
ענפי הספורט שכללו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה היו זריקת דיסקוס, היאבקות, איגרוף, פאנקרטיון (שילוב בין היאבקות לאיגרוף), ריצה, קפיצה לרוחק, הטלת כידון ומרוץ מרכבות. המנצחים זכו לזרי עלי עץ זית, המדליות של אותם זמנים, להערצה, פסלים, ולשירים שהנציחו אותם. המפסידים לא קיבלו דבר, כיוון שביוון העתיקה המושג של השתתפות למען ההשתתפות לא היה קיים.
במשחקים, הוענקו רק מקומות ראשונים למנצחים. השתתפו בהם גברים בלבד, שהתחרו בעירום מלא. לא רק שנשים נשואות לא הורשו להשתתף, גם נאסר עליהן לצפות במשחקים. נשים שנתפסו מציצות הוצאו להורג. תחרויות מיוחדות לבתולות נערכו זמן קצר לאחר קיום המשחקים האולימפיים. התחרות נקראה בשם "הראיה", על שם הרה, אשתו של זאוס, שהיא גם מגוננת הבתולות.
המשחקים האולימפיים התקיימו בעת העתיקה במשך 1,168 שנים, ופער ארבע השנים בין המשחקים נשמר באדיקות רבה, מה שיצר מחזוריות מקודשת ו"סגורה". מסיבה זו – קיום סדיר של המשחקים, ולעיתים גם כאלה שלא נערכו, אך נספרו כאילו נערכו, וזאת על מנת שלא לפגוע במחזוריות המקודשת – נהגו היסטוריונים להשתמש במניין האולימפיאדות לציון אירועים חשובים. בשנת 394 לספירה גרמה התערבות הקיסר תאודוסיוס הראשון לביטול המשחקים כחלק מהתקפותיו על הפגניות.
בעת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסורת האולימפית חודשה בשנת 1894[1]: בוועידה בין-לאומית, בהשתתפות נציגים מ-13 ארצות שהתקיימה בסורבון שבפריז, הוחלט פה אחד על חידוש המשחקים האולימפיים. מי שהוביל את הרעיון היה הברון פייר דה קוברטן. דה קוברטן הוא אשר טבע את הסיסמה "לא הניצחון חשוב אלא ההשתתפות", אך גם את הסיסמה שהפכה לסיסמת הספורט בכללותו: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר!".
כמתבקש, המשחקים המחודשים הראשונים, שנערכו ב-6 באפריל 1896, התקיימו באתונה. במשחקים אלו השתתפו 241 מתחרים מ-14 מדינות ב-43 תחרויות, למעלה מ-200 מהם היו יוונים. לפני כן לא אורגנו תחרויות בין-לאומיות בסדר גודל כזה. תביעתה של יוון שכל המשחקים יתקיימו בשטחה לא התקבלה, והוחלט על סבב במדינות העולם השונות. בהתאם להחלטה זו, ארבע שנים מאוחר יותר במשחקים שהתקיימו בפריז השתתפו למעלה מפי 4 יותר ספורטאים, כולל 22 נשים, שהורשו להשתתף לראשונה, בגולף, בטניס, בקרוקט וברכיבה על סוסים[2].
מאז הפכו המשחקים למסורת, מדי ארבע שנים, פרט לתקופת מלחמות העולם שמנעו קיום שלוש אולימפיאדות (השישית, השתים עשרה והשלוש עשרה). בניגוד למצב ביוון העתיקה, הרוח הספורטיבית המודרנית לא עמדה כנגד יצר המלחמה המודרני. לאור מגפת הקורונה נדחתה אולימפיאדת טוקיו על ידי הוועדה המארגנת של המשחקים והוועד האולימפי הבין-לאומי בשנה, לקיץ 2021. עם זאת, הוחלט כי לא יהיה שינוי בשם המשחקים[3][4]. מאז האולימפיאדה הראשונה צמחו מספר המשתתפים ומספר התחרויות והגיעו למספר של 11,090 משתתפים ב-339 תחרויות בטוקיו 2020.
סוגי המשחקים האולימפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משחקי הקיץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – משחקי הקיץ האולימפיים
מאז חידוש המשחקים האולימפיים בשנת 1896 ועד היום היו 33 אולימפיאדות. המשחקים האולימפיים של שלוש מהן (השישית, השתים עשרה והשלוש עשרה) לא התקיימו בשל מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.
| שנה | אולימפיאדה | מיקום | הערות | |
|---|---|---|---|---|
| 1896 | האולימפיאדה הראשונה | .svg){kind=small}
|
אתונה, יוון | נשים לא השתתפו |
| 1900 | האולימפיאדה השנייה | 
|
פריז, צרפת | נשים השתתפו לראשונה באולימפיאדה |
| 1904 | האולימפיאדה השלישית | 
|
סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית | |
| 1906 | "האולימפיאדה הרביעית" |
|
אתונה, יוון | אולימפיאדה שנחשבה באותו הזמן, כאולימפיאדה הרביעית לכל דבר והשנייה שנערכה באתונה. היה זה אירוע חגיגי לציון עשור למשחקים האולימפיים בעידן המודרני. הוועד האולימפי הבין-לאומי הכיר בה, אך אינו מחשיב אותה כיום במניין האולימפיאדות. |
| 1908 | האולימפיאדה הרביעית | 
|
לונדון, הממלכה המאוחדת | בה נקבע אורך ריצת המרתון הרשמי והקבוע |
| 1912 | האולימפיאדה החמישית | 
|
סטוקהולם, שוודיה | מאולימפיאדה זו, ועד אולימפיאדת לונדון 1948 הוענקו מדליות גם בענפי אמנויות שונים. |
| 1916 | האולימפיאדה השישית | 
|
ברלין, הקיסרות הגרמנית | לא נערכה בשל מלחמת העולם הראשונה. האולימפיאדה נערכה לאחר מכן ב-1936 |
| 1920 | האולימפיאדה השביעית | 
|
אנטוורפן, פלנדריה, בלגיה | הייתה אמורה להיערך בבודפשט, הונגריה אך הועברה לאנטוורפן בשל מלחמת העולם הראשונה. |
| 1924 | האולימפיאדה השמינית |
|
פריז, צרפת | העיר הראשונה שאירחה את המשחקים פעמיים. |
| 1928 | האולימפיאדה התשיעית | 
|
אמסטרדם, הולנד | |
| 1932 | האולימפיאדה העשירית |
|
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית | |
| 1936 | האולימפיאדה האחת עשרה | 
|
ברלין, גרמניה הנאצית | גרמניה נקבעה כמארחת ב-1931, לפני עליית הנאצים לשלטון. |
| 1940 | האולימפיאדה השתים עשרה | 
|
הלסינקי, פינלנד | בתחילה היו אמורים המשחקים להתארח בטוקיו, יפן אך בשל מלחמת סין–יפן השנייה הוחלט לארחם בהלסינקי. לבסוף בוטלו בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה. |
| 1944 | האולימפיאדה השלוש עשרה |
|
לונדון, הממלכה המאוחדת | לא נערכה בשל מלחמת העולם השנייה. |
| 1948 | האולימפיאדה הארבע עשרה |
|
לונדון, הממלכה המאוחדת | |
| 1952 | האולימפיאדה החמש עשרה |
|
הלסינקי, פינלנד | האולימפיאדה הראשונה שישראל השתתפה בה. הופעת בכורה גם לברית המועצות. |
| 1956 | האולימפיאדה השש עשרה | 
|
מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה סטוקהולם, שוודיה |
האולימפיאדה הראשונה בחצי הכדור הדרומי. עקב תקנות נוקשות לכניסת בעלי חיים לאוסטרליה, תחרויות הרכיבה נערכו בסטוקהולם כחצי שנה לפני משחקי מלבורן. |
| 1960 | האולימפיאדה השבע עשרה | 
|
רומא, איטליה | המשחקים הראשונים ששודרו בשידור ישיר ברחבי העולם[5] |
| 1964 | האולימפיאדה השמונה עשרה | 
|
טוקיו, יפן | האולימפיאדה הראשונה שנערכה ביבשת אסיה. |
| 1968 | האולימפיאדה התשע עשרה | 
|
מקסיקו סיטי, מקסיקו | אולימפיאדת הקיץ הראשונה והיחידה עד כה שנערכה בגובה של יותר מ-2,000 מטרים מעל פני הים. |
| 1972 | האולימפיאדה העשרים | 
|
מינכן, בוואריה, מערב גרמניה | טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. |
| 1976 | האולימפיאדה העשרים ואחת | 
|
מונטריאול, קוויבק, קנדה | 28 מדינות, רובן מאפריקה, החרימו את המשחקים בתגובה לסיור נבחרת הרוגבי של ניו זילנד בדרום אפריקה. |
| 1980 | האולימפיאדה העשרים ושתיים | 
|
מוסקבה, ברית המועצות | ביוזמת ארצות הברית 40 מדינות החרימו את המשחקים לאחר שברית המועצות סירבה להיענות לדרישת ארצות הברית לסגת מאפגניסטן. ישראל הייתה בין המדינות המשתתפות בחרם. |
| 1984 | האולימפיאדה העשרים ושלוש |
|
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית | המדינה הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם השלישית. ברית המועצות ומדינות נוספות מהגוש המזרחי החרימו את האולימפיאדה כתגובה לחרם האמריקאי באולימפיאדה הקודמת. השתתפות ראשונה של סין העממית באולימפיאדה. |
| 1988 | האולימפיאדה העשרים וארבע | 
|
סיאול, קוריאה הדרומית | השתתפות ראשונה של ספורטאים מקצוענים. |
| 1992 | האולימפיאדה העשרים וחמש | 
|
ברצלונה, קטלוניה, ספרד | האולימפיאדה הראשונה בה הורשו להשתתף שחקני NBA. מדינת ישראל זוכה לראשונה במדליה אולימפית: יעל ארד שזכתה במדליית כסף ואורן סמדג'ה במדליית ארד – שניהם בענף הג'ודו. |
| 1996 | האולימפיאדה העשרים ושש |
|
אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית | המדינה הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם הרביעית.
100 שנים למשחקים האולימפיים. |
| 2000 | האולימפיאדה העשרים ושבע |
|
סידני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה | האולימפיאדה השנייה בחצי הכדור הדרומי ובאוסטרליה. |
| 2004 | האולימפיאדה העשרים ושמונה | 
|
אתונה, יוון | ישראל זוכה במדליית הזהב הראשונה שלה במשחקים האולימפיים: גל פרידמן מוכתר לאלוף אולימפי בענף גלישת הרוח בדגם "מיסטרל". |
| 2008 | האולימפיאדה העשרים ותשע | 
|
בייג'ינג, סין | סין המארחת זכתה לראשונה במקום הראשון בצבירת המדליות, עם 51 מדליות זהב. יוסיין בולט שובר 3 שיאי עולם ומייקל פלפס זוכה בשמונה מדליות זהב. |
| 2012 | האולימפיאדה השלושים |
|
לונדון, הממלכה המאוחדת | העיר הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם השלישית; האולימפיאדה הראשונה בה יש ייצוג נשי בכל הנבחרות. |
| 2016 | האולימפיאדה השלושים ואחת | 
|
ריו דה ז'ניירו, ברזיל | האולימפיאדה הראשונה ביבשת דרום אמריקה. |
| 2020 | האולימפיאדה השלושים ושתיים |
|
טוקיו, יפן | האולימפיאדה השנייה בעיר; העיר הראשונה ביבשת אסיה שמארחת את המשחקים בפעם השנייה.
האולימפיאדה נדחתה בשנה לשנת 2021 בשל מגפת הקורונה, אך נקראה טוקיו 2020. בשל המגפה, המשחקים התקיימו ללא קהל. |
| 2024 | האולימפיאדה השלושים ושלוש |
|
פריז, צרפת | האולימפיאדה השלישית בעיר, 100 שנה אחרי אולימפיאדת 1924 |
| משחקים עתידיים | ||||
| 2028 | האולימפיאדה השלושים וארבע |
|
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית | האולימפיאדה השלישית בעיר והחמישית בארצות הברית |
| 2032 | האולימפיאדה השלושים וחמש |
|
בריזבן, קווינסלנד, אוסטרליה | האולימפיאדה השלישית באוסטרליה |
משחקי החורף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – משחקי החורף האולימפיים
משחקי החורף האולימפיים או בקיצור אולימפיאדת החורף הם המקבילה החורפית למשחקים האולימפיים. משחקים אלה כוללים ענפי ספורט חורף – ענפי ספורט הנערכים על שלג או על קרח – כגון הוקי קרח, החלקה על קרח או סקי. בדומה למשחקי הקיץ האולימפיים, משחקי החורף נערכים גם אחת לארבע שנים.
משחקים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעט לאחר המשחקים האולימפיים "הרגילים", ובאותם מתקנים, נערכים המשחקים הפאראלימפיים, בהם מתחרים נכים במקצועות הזהים או דומים מאוד למקצועות באולימפיאדה הרגילה והספיישל אולימפיקס לבעלי מוגבלויות שכליות.
בשנת 1982 נוסדו "המשחקים הגאים" שמיועדים לאתלטים להט"בים.
בשנת 2010 הוחל בקיום טורניר נוסף בשם אולימפיאדת הנוער. משנת 2012 החלו להתקיים גם אולימפיאדות חורף לנוער.
אולימפיאדת החירשים היא אירוע הנערך מדי ארבע בשיתוף של הוועד האולימפי הבין לאומי והוועד הבין-לאומי לספורט לקויי שמיעה.
ענפים אולימפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ספורט אולימפי
ברוב ענפי הספורט האולימפי, המשחקים האולימפיים נחשבים ליוקרתיים ביותר בענף והזוכה במדליית זהב נחשב לאלוף העולם. עם זאת, ישנם כמה ענפים שבהם המשחקים האולימפיים אינם נחשבים להישג האולטימטיבי ויש תחרויות יוקרתיות ופופולריות יותר מהם. בין ענפים אלה: כדורגל (גביע העולם בכדורגל), טניס (טורנירי גרנד סלאם) אופניים (טור דה פראנס) וגולף (טורניר המאסטרס). גם באיגרוף תואר אלוף עולם ב-UFC נחשב לרוב ליותר יוקרתי מזהב אולימפי.
| ענף ספורט | שנת השתתפות ראשונה לגברים | שנת השתתפות ראשונה לנשים |
|---|---|---|
 איגרוף |
1904 | 2012 |
_pictogram.svg){kind=small} אופני BMX |
2008 | 2008 |
_pictogram.svg){kind=small} אופני הרים |
1996 | 1996 |
_pictogram.svg){kind=small} אופני כביש |
1896 | 1984 |
_pictogram.svg){kind=small} אופניים |
1896 | 1988 |
 אתלטיקה |
1896 | 1928 |
 בדמינטון |
1992 | 1992 |
 בייסבול(ג) |
1992 | - |
 ג'ודו |
1964 | 1992 |
 הוקי שדה |
1908 | 1980 |
 היאבקות |
1896 | 2004 |
 הרמת משקולות |
1896 | 2000 |
_pictogram.svg){kind=small} התעמלות מכשירים |
1896 | 1928 |
_pictogram.svg){kind=small} התעמלות אמנותית(נ) |
- | 1984 |
_pictogram.svg){kind=small} טרמפולינה |
2000 | 2000 |
 חתירה |
1896 | 1976 |
 טאקוונדו |
2000 | 2000 |
 טניס |
1896 | 1900 |
 טניס שולחן |
1988 | 1988 |
 טריאתלון |
2000 | 2000 |
 כדורגל |
1900 | 1996 |
 כדוריד |
1936 | 1976 |
 כדורסל |
1936 | 1976 |
_pictogram.svg){kind=small} כדורעף |
1964 | 1964 |
_pictogram.svg){kind=small} כדורעף חופים |
1996 | 1996 |
 סופטבול(נ) |
- | 1996 |
 סיף |
1896 | 1924 |
_pictogram.svg){kind=small} קאנו/קיאק |
1936 | 1948 |
 קליעה |
1896 | 1984 |
.svg){kind=small} קרב חמש מודרני |
1912 | 2000 |
 קשתות |
1900 | 1904 |
 רכיבה |
1900 | 1900 |
 כדורמים |
1900 | 2000 |
 קפיצה למים |
1904 | 1912 |
 שחייה צורנית(נ) |
- | 1984 |
 שחייה |
1896 | 1912 |
 שיט |
1900 | 1988 |
| ענף ספורט | שנת התחלה לגברים | שנת התחלה לנשים |
| רוגבי | 2016 | 2016 |
| גולף | 2016 | 2016 |
| טיפוס | 2020 | 2020 |
| גלישת גלים | 2020 | 2020 |
| קראטה | 2020 | 2020 |
| סקייטבורדינג | 2020 | 2020 |
| ברייקינג | 2024 | 2024 |
הערות:
- (ג) – גברים. (נ) – נשים.
- בענף הרכיבה כל התחרויות משותפות לגברים ונשים.
- בענפי השייט והקליעה הונהגו תחרויות נפרדות לנשים בשנה המצוינת. לפני כן כל התחרויות היו פתוחות לשני המינים.
- בייסבול וסופטבול הופסקו ב-2008 והוחזרו ב-2020.
ענפי עבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ענף | שוחקו באולימפיאדות | הערות |
|---|---|---|
 קריקט |
1900 | ראו גם קריקט |
 קרוקט |
1900 | ראו גם קרוקט |
 משיכת חבל |
1900–1920 | |
 גולף |
1900–1904 | הוחזר לתוכנית האולימפית ב-2016 |
 רוגבי |
1900–1924 | הוחזר לתוכנית האולימפית ב-2016 |
 פולו |
1900–1936 | |
 כדור בסקי |
1900, 1924, 1986, 1992 | אחרי 1900 – משחקי ראווה |
 לקרוס |
1904, 1908, 1928, 1932, 1948 | אחרי 1908 – משחקי ראווה |
תוכן ומבנה המשחקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום המשחקים האולימפיים מתאפיינים בשבועיים אינטנסיביים בהם יש תחרויות לאורך כל יום מהבוקר ועד הלילה, והן נחשבות לרגע השיא בענפים רבים.
טקסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים, השבועה האולימפית
האולימפיאדה נפתחת בטקס פתיחה מרשים, שבו המדינה המארחת מציגה את תרבותה, ובו צועדים הספורטאים וחברי המשלחות על פי משלחותיהם. באופן מסורתי פותחת את מצעד המשלחות יוון ומסיימת אותו המשלחת של המדינה המארחת, כאשר ביניהן שאר המשלחות מסודרות לפי סדר הא"ב על פי שפת המדינה המארחת. בשיאו של הטקס מגיע לאצטדיון הלפיד האולימפי, אשר הוצת באולימפיה ביוון והועבר מיד ליד במרוץ שליחים שכלל אלפי רצים ונמשך שבועות או חודשים (מרוץ מסוג זה נערך לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936)), והספורטאי שזכה בכבוד להיות הרץ האחרון מדליק את האש האולימפית אשר תבער במשך 17 ימים עד סיום המשחקים. ראש המדינה המארחת מכריז רשמית על פתיחת המשחקים, ונציגי המדינה המארחת משביעים את הספורטאים, השופטים והמאמנים.
בטקס נעילת האולימפיאדה מונפים (בסדר זה) דגל המדינה המארחת, הדגל האולימפי, דגל יוון כשבמקביל מושמע המנונה (הנפת הדגל היווני והשמעת ההמנון הם כהוקרה ליוונים שנתנו את ההשראה לתחרות זו) ולבסוף דגל המדינה שעתידה לארח. הספורטאים המצטיינים נכנסים לאצטדיון כאשר הם נושאים את דגלי מדינותיהם, ובעקבותיהם נכנסים שאר הספורטאים במעורבב, כסמל לאחדות שיוצרת האולימפיאדה בין העמים. לאחר מכן מתכנסים גם המתנדבים שסייעו לקיום האולימפיאדה. בשלב הנאומים נואמים ראש העיר המארחת ויושב ראש הוועד האולימפי ומובעת תודה למארגנים. דגל המשחקים האולימפיים מורד ומועבר לראש העיר המארחת את המשחקים הבאים. בסיום הטקס מכובה האש האולימפית, שדלקה בכל זמן קיום המשחקים.
השתתפות במשחקים האולימפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך כ-90 שנים הספורטאים שהתחרו במשחקים האולימפיים היו אמורים להיות חובבים ואסור היה להם להתפרנס ואף לא לקבל שום טובת הנאה בהקשר הספורטיבי. ספורטאים שהתברר שקיבלו כספים בעבור כישוריהם הספורטיביים, נשללו המדליות שזכו בהן והם התבקשו להחזירן. רק באולימפיאדת סיאול נפתחו המשחקים האולימפיים להשתתפות של ספורטאים מקצועניים וכיום אין הבחנה בין חובב ומקצוען. מבחינת הספורטאים המשתתפים, אין ספק שהם זוכים ליוקרה ולתהילה ובמיוחד הזוכים במדליות. ספורטאים שזוכים במדליות יכולים לאחר מכן לתרגם את המוניטין לכסף, בקמפיינים פרסומיים, במענקים מהמדינה (למשל בישראל מוענק פרס של מיליון שקל לזוכה במדליית זהב[7]), ואף במציאת נותני חסות.
רק מי שהוא אזרח המדינה או התאזרח בה יכול לייצג מדינה ולהשתתף בתחרויות. לעיתים ספורטאים שאינם נכנסים לפי כללי מדינתם לאולימפיאדה, מחפשים חסות של מדינה אחרת ומתאזרחים בה כדי שיוכלו להשתתף (כך למשל נבחרת ישראל בבייסבול באולימפיאדת טוקיו (2020), הורכבה ברובה מילידי ארצות הברית). במקצועות האולימפיים אין גיל מינימום גורף לכל המקצועות. יש מקצועות שיש בהם גיל מינימום ויש מקצועות שאין בהם גיל מינימום. כך למשל בעוד שבהתעמלות גיל המינימום עומד על גיל 16, בקפיצות למים גיל המינימום עומד על גיל 13. רק בענף אחד מותר לעשות שימוש בבעלי חיים – ענף הרכיבה בו מתבצעת רכיבה על סוסים. לכל ענף ומקצוע יש חוקים והגבלות שונות הנגזרים בדרך כלל מהמטלה שנדרשת מהמתחרה. יש ענפים שיש בהם הגבלת זמן, שבתוכה חייב האתלט לבצע את המטלה, בעוד שבענפים אחרים לא קיימת כלל הגבלת זמן.
סמים במשחקים האולימפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש בסמים מכל סוג שהוא אסור בהחלט ונערכות בדיקות שגרתיות לגילוי שימוש אסור שכזה. בשנת 2016 הוחלט לא להשעות ספורטאי שיימצא בדמו שאריות של מריחואנה אך ההחלטה נכנסה לתוקף רק מתום אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016. בהחלטה שהתקבלה בשנת 2019 רוסיה הושהתה מהמשחקים האולימפיים לשנתיים, בשל השימוש הנרחב של ספורטאיה בחומרים אסורים.
אירוח המשחקים האולימפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערים רבות שאפו לארח את האולימפיאדה, היות שמעבר לכך שבאירוח האולימפיאדה יוקרה רבה, המשחקים נחשבו למנוף להתפתחות של תרבות הספורט והכלכלה בעיר שבה הן מתקיימות. לקראת כל תחרות כזו נבנים מתקנים אולימפיים ברמה גבוהה, שלאחר מכן משרתים את אותה עיר. מבחינת ההיבט הכלכלי, זכויות השידור שנמכרות לרשתות השידור השונות וחסויות כמו גם מכירת כרטיסי כניסה לצופים המקומיים ולאלו שמגיעים מרחבי העולם, מכניסות כסף רב לקופת הוועדה המארגנת של המשחקים. אולימפיאדת ברצלונה ואולימפיאדת בייג'ינג נחשבות לאולימפיאדות מוצלחות שהזניקו את הערים והמדינות אותן אירחו. אך לקראת שנות העשרים של המאה ה-21, האולימפיאדות החלו להיחשב יותר כנטל על המדינה המארחת מאשר כנכס[8]. בשל העלויות הכלכליות הגבוהות הנדרשות לשבועיים בלבד הדורשות הכנות של שבע שנים, בהרבה מקומות שאירחו משחקים אולימפיים, קיימים אצטדיונים והיכלי ספורט שאין בהם צורך מחוץ לאירוח המשחקים ונהפכו לפילים לבנים[9]. העלויות האדירות נמדדות בכך שאולימפיאדת בייג'ינג (2008) למשל, הוצאו על הכנת האולימפיאדה 43 מיליארדי דולר[10]. בשל כך בחירת הערים המארחות לאולימפיאדות של 2024 (פריז), ו-2028 (לוס אנג'לס) נבחרו ללא מכרז, מפני שהן היו הערים היחידות שהסכימו לארח את המשחקים. לאחר שהן אירחו כבר פעמיים ויש להן מתקנים קיימים.
במספר ענפים מתקיימות התחרויות מחוץ לערים המארחות: בערים שאינן ערי חוף, תחרויות השיט מתקיימות בערים הנמצאות לעיתים מאות קילומטרים מהעיר המארחת, ומשחקי הכדורגל מפוזרים באצטדיונים ברחבי המדינה.
רק שבע מדינות זכו לארח שתי אולימפיאדות ויותר: ארצות הברית, שאירחה ארבע אולימפיאדות (ב-1904, 1932, 1984 ו-1996), יוון (1896 ו-2004), צרפת (1900, 1924, 2024), הממלכה המאוחדת (אירחה ב-1908, 1948 ו-2012), גרמניה (1936 ו-1972 (בגרמניה המערבית)), יפן (1964 ו-2020) ואוסטרליה (1956 ו-2000).
ארגון המשחקים האולימפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוועד האולימפי הבין-לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הוועד האולימפי הבין-לאומי
הגוף העליון של התנועה האולימפית, אשר בחסותו מתקיימים המשחקים האולימפיים המודרניים הוא הוועד האולימפי הבין-לאומי. הוועד נוסד בפריז ב-23 ביוני 1894, בכינוס שבו הוחלט על חידוש המשחקים האולימפיים וקיום האולימפיאדה הראשונה באתונה ב-1896.
הוועד האולימפי הבין-לאומי מורכב מ-115 חברים, 70 מתוכם נבחרים על בסיס אישי והאחרים הם נציגי פדרציות ספורט בין-לאומיות, נציגי ועדים אולימפיים לאומיים ונציגי הספורטאים האולימפיים. הוועד האולימפי הבין-לאומי אחראי על כל ההיבטים הקשורים בארגון האולימפיאדות, כולל בחירת הערים שבהן יתקיימו המשחקים ותוכנית התחרויות במשחקים.
סמל האולימפיאדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הדגל האולימפי
הסמל האולימפי, בצורת חמש טבעות שלובות, תוכנן לראשונה ב-1913 על ידי הברון פייר דה קוברטן, ככל הנראה בהשראת ממצא ארכאולוגי מתקופת האולימפיאדה הקדומה שביוון העתיקה. משמעות הסמל הקדום אינה ברורה[11], אולם בעת המודרנית מסמלות הטבעות את האיחוד של חמשת "חלקי העולם" (יבשות). הצבעים: אדום, כחול, ירוק, צהוב, שחור והרקע הלבן, נבחרו מכיוון שבעת הנהגת הסמל לכל מדינה היה לפחות אחד מהצבעים הללו על דגלה הלאומי. יש המפרשים את הצבעים כמיצגים את חמש היבשות, אף על פי שהצבעים לא נבחרו בשל כך. האדום מייצג את יבשת אמריקה, השחור – אפריקה, הכחול – אוקיאניה, הירוק – אירופה, הצהוב – אסיה. הטבעות הוצגו לראשונה במשחקים באנטוורפן, 1920. חמש הטבעות על רקע לבן מופיעות בדגל האולימפי, שמונף בכל חגיגה של המשחקים האולימפיים.
האולימפיאדות ומדינות העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש רשימת המדינות בעלות מספר המדליות הגדול ביותר באולימפיאדות (קיץ) עומדות המדינות הבאות (נכון לשנת 2024): ארצות הברית – 2,755 מדליות, ברית המועצות– 1,010 מדליות, בריטניה – 981 מדליות, צרפת – 815 מדליות וסין העממית – 726 מדליות. בעוד שארצות הברית וצרפת הגיעו לכמויות המדליות לאחר 29 משחקים ובריטניה לאחר 30, ברית המועצות עשתה זאת עם 9 משחקים בלבד, וסין העממית עם 11 משחקים.
על פי לוצ'יאנו בארה, חבר בוועד האולימפי האיטלקי, המדינות המצטיינות מבחינה ספורטיבית הן אלו שיחס המדליות שזכו בהן גבוה יחסית למספר תושבים[12]. באופן כללי ניתן לציין שמדינות עם "תרבות ספורט" מאופיינות בהישגים גבוהים הן ביחס לאוכלוסייה והן ביחס לגודל כלכלתן. כך למשל ניתן לציין את מדינות סקנדינביה כמדינות בעלות הישגים רבים ביחס לגודלן, גם אם מונים את משחקי הקיץ בלבד, וכן את אוסטרליה וניו זילנד. בולטות בהישגים ביחס לגודל הכלכלות ניתן למנות את רוב המדינות שהיו תחת שלטון קומוניסטי. שמלבד ההסללה של ילדים בהן לספורט, בעידן החובבני האתלטים במדינות אלו ניהלו אורח מקצועני לכל דבר, למרות שהיו רשומים כחובבנים, וכן היה במדינות אלו שימוש נרחב בסימום ספורטאים. בין המדינות להן הישגים דלים יחסית בהשוואה לאוכלוסייתן וכלכלתן ניתן למנות באופן כללי את מדינות אמריקה הלטינית (כולל הגדולות שבהן ברזיל, ארגנטינה ומקסיקו), מדינות דרום אסיה ודרום מזרח אסיה.
ישראל השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 ומאז היא משתתפת בקביעות, למעט במשחקי מוסקבה 1980 שהחרימה בעקבות החלטתה של ארצות הברית להחרים את המשחקים בתגובה לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן. רק במשחקים שנערכו בברצלונה ב-1992 הצליחה ישראל לזכות במדליה ראשונה, מדליית כסף בה זכתה הג'ודוקא יעל ארד. באותה אולימפיאדה זכה גם הג'ודוקא אורן סמדג'ה במדליה – מדליית ארד. באתונה ב-2004 גל פרידמן היה הישראלי הראשון שזכה במדליית זהב, ארטיום דולגופיאט זכה במדליית הזהב השנייה של ישראל בטוקיו 2020, ובמדליה השלישית זכתה המתעמלת לינוי אשרם בטוקיו 2020 וברביעית זכה גולש הרוח תום ראובני. המאזן של ישראל לאחר אולימפיאדת פריז הוא 20 מדליות – 4 זהב, 6 כסף ו-10 ארד.
ביקורת על האולימפיאדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתור אירוע הספורט הגדול בתבל צברה האולימפיאדה ביקורות שונות[8]:
- באולימפיאדות הראשונות בזמן המודרני, נשים היו רק 2% מהמשתתפות, ולכן אורגנה בשנת 1922 אולימפיאדה בלתי רשמית לנשים בפריז, משחקי העולם לנשים. מאז אירוע זה הוגדלה בהדרגה נוכחות הנשים באירועים, עד להגעה למצב בו משנות העשרים של המאה ה-21 מספר הספורטאיות המתחרות שוות למספר הספורטאים.
- העלות של ארגון האולימפיאדה היא אדירה, ומספר פעמים האולימפיאדה הסתיימה בהפסד כספי של המארגנים (כפי שקרה במונטריאול ואתונה). ולעיתים קרובות העלויות חורגות מהיעד המקורי שלהן, דבר זה גורם לכך שרק מספר מצומצם של מדינות יכולות כיום לארח אולימפיאדות.
- קיימת טענה שעריכת אולימפיאדה במדינה טוטליטרית, כמו במקרים של אולימפיאדת ברלין (1936) תחת גרמניה הנאצית או אולימפיאדת בייג'ינג (2008), ואולימפיאדת סוצ'י (2014) משמשת להגברת חוזקו של המשטר ולשיפור תדמיתו הבין-לאומית.
- לעיתים לשם הקמת מתקנים למשחקים האולימפיים, מתבצע פינוי של שכונות שלמות, שלעיתים נעשה ללא פיצוי הולם למפונים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ספורט | ||
|
ספר: המשחקים האולימפיים |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
| |
- מדליות אולימפיות
- מדליות באולימפיאדות
- משחקי העולם לנשים
- נשים במשחקים האולימפיים
- ישראל במשחקים האולימפיים
- יהודים במשחקים האולימפיים
- המשחקים הפאראלימפיים
- שיא אולימפי
- שערוריות ומחלוקות במשחקים האולימפיים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחמיה בן אברהם, אולימפיאדה שיא!, תל אביב: הוצאת אור, 1969 (הספר בקטלוג ULI)
- עמנואל גיל, המשחקים האולימפיים, הוצאת מסדה ועם הספר, 1976, רמת גן
- אפי זיו, משחקי האלים: האולימפיאדות והמשחקים האולימפיים של יוון העתיקה בראי האמנות, דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2008 (הספר בקטלוג ULI)
- מוטי בסוק, המשחקים האולימפיים אתונה – טוקיו (1896–2020), ספרי ניב, 2020
- יאיר גלילי, "הפוליטיקה של המשחקים האולימפיים", בתוך:משחק – איך הוא משפיע על מציאות חיינו, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2021, עמ' 49–60.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המשחקים האולימפיים (באנגלית)
המשחקים האולימפיים, ברשת החברתית פייסבוק
המשחקים האולימפיים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המשחקים האולימפיים, ברשת החברתית אינסטגרם
המשחקים האולימפיים, ברשת החברתית טיקטוק
המשחקים האולימפיים, ברשת החברתית VK
המשחקים האולימפיים, סרטונים בערוץ היוטיוב- אולימפיאדה, אתר אאוריקה
- מאמרים של אנשי אקדמיה, באתר The Conversation (באנגלית)
- נתונים ומידע על כל המשחקים, DatabaseOlympics (באנגלית)
- המשחקים האולימפיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רן פוני, בלי בגדים, משוחים בשמן: איך נראו ספורטאים ביוון העתיקה?, באתר ישראל היום, 11 ביולי 2024
- ^ When did women first compete in the Olympic Games? Olympic.org – Official website of the Olympic Movement
- ^ אורן אהרוני, רשמית: אולימפיאדת טוקיו 2020 נדחתה בשנה, באתר ynet, 24 במרץ 2020
- ^ "JOINT STATEMENT FROM THE INTERNATIONAL OLYMPIC COMMITTEE AND THE TOKYO 2020 ORGANISING COMMITTEE". הוועד האולימפי הבין-לאומי. 24 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
How The Olympics Became So Expensive For Host Cities, סרטון בערוץ "CNBC", באתר יוטיוב (אורך: 18:24)
- ^ OLYMPIC SPORTS OF THE PAST
- ^ שירי אלג'ם, שליחת ערוץ הספורט לטוקיו, תגמול הולם לדולגופיאט, יהיה פטור ממס?, באתר ערוץ הספורט, 1 באוגוסט 2021
- ^ 1 2
האולימפיאדה הפכה לפרויקט הרסני. האם צריך להפסיק לקיים אותה?, באתר הארץ, 18 באפריל 2021
- ^ Search Party (2024-07-18), Why no one wants to host the Olympics, נבדק ב-2024-08-01
- ^ מתן חודורוב, עלות המשחקים: 43 מיליארד דולר, אתר גל"ץ
- ^ אולימפיאדה: סיפורן של חמש טבעות, באתר הידען
- ^ אוריאל דסקל, 16 יום לאולימפיאדה: באילו ענפי ספורט צריך להשקיע כדי לזכות במדליות?, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2008
| המשחקים האולימפיים (קיץ) | ||
|---|---|---|
|
