משולם פייבוש הלר

רבי משולם פייבוש מזברז'
מקום פעילות	זברז'
פטירה	12 בדצמבר 1794; כ' בכסלו ה'תקנ"ה; זברז', האימפריה האוסטרו-הונגרית
תקופת הפעילות	? – 12 בדצמבר 1794
השתייכות	תנועת החסידות
רבותיו	רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב, המגיד ממזריטש, רבי מנחם מנדל מפרמישלן
חיבוריו	יושר דברי אמת, דרך אמת

רבי משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; לפני תק"ב, 1742 – כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה. מחבר אחד מספרי החסידות הראשונים - יושר דברי אמת.

תולדות חייו

משולם פייבוש הלוי הלר נולד בשנת תק"ב (1742) או קודם לכן למשפחה מכובדת בקרב יהדות גליציה שבניה כיהנו כרבנים ופוסקים מפורסמים. היה מיוחס לרבי יום טוב ליפמן הלר (מחבר "תוספות יום טוב") מצד אביו^[1], ונכדו של המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי^[2]. אביו, רבי אהרן משה, שימש אב בית דין בסניאטין. אחיו המבוגר, רבי אברהם נח הלוי הלר (מחבר הספר "זריזותא דאברהם"), ודודו מצד אביו, רבי יהודה הלוי הלר מאלקסניץ, הסמוכה לברודי, נמנו עם חברי הקלויז המפורסם של ברודי.

רבי משולם פייבוש הלר נישא פעמיים, אך ידוע לנו רק שם אשתו השנייה, ינטל^[3]. רוב שנותיו חי בעיירה זְבַּרַז' (Збараж) שבגליציה המזרחית, סמוך לעיר ברודי. ככל הנראה לא כיהן במשרה רשמית.

לפי עדות עצמו, התקרב לחסידות עוד בחיי המגיד ממזריטש וביקר אצלו פעם אחת. הוא למד גם מרבי מנחם מנדל מפרמישלן, אצלו ביקר כמה פעמים לפני מותו. בסופו של דבר הצטרף לחבורה החסידית של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב והיה לתלמידו המובהק.

הלכה משמו הובאה בפתחי תשובה^[4] בעניין מקווה שמחובר לנהר שלא היו בו ארבעים סאה שרבי משולם פייביש אסר לטבול בו שלא כדעת השולחן ערוך והרמ"א.

ספריו ומשנתו

עיקר כתביו הן שתי האגרות שנדפסו לראשונה כחלק מ"ליקוטים יקרים" ואחר כך יחד עם שאר שרידי כתביו בספר אחד. בנוסף להן נשתמרו שרידים בלבד - קונטרס על שמירת הברית, קטעים מספר דרושים על התורה וציטוטים מרעיונותיו שהובאו בכתבי אחרים.

האגרות הן מהכתבים החסידיים המוקדמים ביותר, כבר משנות השבעים של המאה ה-18, והן למעשה החיבור הרצוף הראשון שמנסה להסביר את דרך החסידות (בשונה מקבצי רעיונות ודרשות). גרשום שלום הגדיר אותו "אחד מסופריה המעולים של החסידות".

ערך מורחב – יושר דברי אמת
יושר דברי אמת

הספר "יושר דברי אמת" הוא אחד מספרי החסידות הראשונים שנכתבו^[5]. רבי משולם פייבוש הלר תיעד את עקרונות החסידות לפי המקובל בחצר החסידית שהתקבצה סביב רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, בשתי איגרות ששלח לידיד נעורים בשנת בשנת תקל"ז (1777). מכתבים אלו נדפסו לראשונה בהעלמת שם המחבר, בספר "ליקוטים יקרים" שרובו מתורת המגיד ממזריטש, בשנת תקנ"ב (1792). בהמשך נדפסו האגרות גם בנפרד, ובשנת תרס"ה (1905) נדפסו תחת הכותרת יושר דברי אמת (הלקוחה מן הפתיח של האיגרת הראשונה) יחד עם קטעים נוספים מתורתו, שחלקם לא היו ידועים עד אז.

בספר האגרות מכונות ״קונטרסים״. הקונטרס הראשון עוסק בבעיות יסודיות בעבודת ה׳, כמו גאווה, לימוד התורה, ודבקות. ונוגע במה שלדעת המחבר מבדיל בין החסידים למתנגדים (אף שבזמנו עוד לא התקבעו השמות הללו, או שהוא בוחר במודע לא להשתמש בהם). בקונטרס השני הוא עוסק בבעיות יותר פרטיות, בחלקו הראשון במלחמת היצר, בתפילה ובעצות מעשיות שונות, לאחר מכן הוא עוסק בהרחבה בנושא השבת, ולבסוף ישנה חטיבה העוסקת בחגי תשרי - מראש השנה ועד סוכות.

יושר דברי אמת, מהדורה ראשונה מונקאטש, 1905

על רבותיו כתב: "אשר ידענו כי הם בעלי רוה"ק ומקצתם שהיה להם גילוי אליהו ז"ל כמו הבעש"ט ותלמידו מו"ה דוב בער ז"ל ומו"ה מנחם מענדל ז"ל" (אות כו)

על לימוד תורה לשמה כתב: "ובאמת רבים מבני עמינו המדומים בעיניהם ובעיני העולם חכמים גדולים בתורה בנגלה ובנסתר ומדומים ביראה בכל הדברים וסוברים שבאו לקצת תורה ויראה אבל באמת עדיין לא זכו אפילו לידיעה קטנה מתורת אלהינו... כי הם לומדים רק חיצוניות התורה, דהיינו שאין במחשבתם להדבק בהשי"ת ולהיות מרכבה לו ולירא ממנו ולאהבה אותו על ידי התורה... כי הם אינם יודעים כלל מה זה דביקות השי"ת ומה זה אהבה ויראה, כי הם סוברים שזה בעצמו הלימוד שלומדים הוא הדביקות והיא האהבה והיראה, והאיך אפשר זה... אלא ודאי אין צריך לפנים שעניין אהבת השי"ת ויראתו הוא עניין אחר שהוא בלב האדם שיהיה לבו מפחד וירא מהשי"ת תמיד ויהי' בוער אהבתו בלבו תמיד... וזה אין האדם קונה ומתגבר בה כ"א על ידי התורה לשמה, ועיקר מקודם כל התפלה בדביקות ובהתלהבות הלב ובכפיות כל כוחותיו למחשבות זכות וטהורות להשי"ת תמיד ובפרישות כל התענוגים ואצ"ל פרישות עבירות קלות וחמורות וכל דקדוקים ובנקיון כל האיברים ושמירתם בהקדושה השייכה להם כמו שכתבו הספרי מוסר... אבל כמו שהם נוהגים ומזלזלים בתפלה האיך יהיה להם דביקות בה' על ידי התורה ובאמת אינם לומדים רק מצות אנשים מלומדה למען יחכמו... ועיקר התורה היא לשמה לבוא להתדבק במי שנעלם בה" (אות ח)

דרך אמת

קונטרס ״דרך אמת״ הוא קצר יחסית. הוא עוסק בפגם הברית וביצר תאוות המשגל, וכולל עצות שונות להינצל מתאווה זאת, כמו לימוד תורה, יראת חטא, ועבודה רבה על מידת הענווה.

תלמידיו

בין תלמידיו של רבי משולם פייבוש נמנו:

רבי חיים מצ'רנוביץ, בעל ה"באר מים חיים"
רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (שכנראה היה גם מחוּתנו)
רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב, בעל ה"אהבת שלום" ומייסד שושלת אדמו"רי קוסוב-ויז'ניץ
רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה"לבושי שרד" ו"ערבי נחל".

שושלתו

ערך מורחב – שושלת אוזריאן-לשקביץ

יש המשערים כי גיסו יואל, הוא יואל בן משה שעלה בעליית החסידים לארץ ישראל וחתום על כמה ממכתבי החסידים.
בנו, הרב ברוך יצחק מוויז'ניץ.
- רבי משולם פייביש מברדשין. נפטר י"ח בחשוון תקצ"ט.
  - הרב אברהם שמואל מבוזנאב חתן רבי פנחס בן רבי יהודה מאיר משיפיטובקא.
בנו, רבי שמשון מאוזיראן (תקמ"ב -ת"ר). חתנו של רבי יוסף מזבריז' (-ט' בשבט תקס"ז) בנו של רבי אריה לייב מוואלטשיסק תלמידו של המגיד ממזריטש.
- רבי זאב וולף מאוזריאן. סירב לכהן באדמו"רות אך חסידים רבים נסעו אליו. היה נוסע לרבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב כחסיד.
- רבי יוסף יוסקה מאולשקביץ (לשקביץ) חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן. נפטר בכ' בטבת תרי"ח. חתניו היו רבי יצחק מייער האדמו"ר מאלעסק, רבי אהרן משה מקאליש ורבי יעקב יצחק מזברז'.

לקריאה נוספת

מור אלטשולר, משנתו של ר' משולם פייבוש הלר ומקומה בראשית התנועה החסידית, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ה-1994.
יצחק אלפסי, החסידות, מהדורה ב מעודכנת, תל אביב: ספרית מעריב, 1977, עמ' 85-86.

Miles Krassen, Uniter of Heaven and Earth: Rabbi Meshullam Feibush Heller of Zbarazh and the Rise of Hasidism in Eastern Galicia, Albany: State University of New York Press (SUNY series in Judaica), 1998.

קישורים חיצוניים

משולם פייבוש הלר, באתר WorldCat Identities
רשימת הפרסומים של משולם פייבוש הלר, בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת מאמרים על משולם פייבוש הלר באתר רמב"י
יושר דברי אמת, מונסי תשנ"ג, באתר היברובוקס
ליקוטים יקרים, לבוב תקנ"ב (אגרות ר' משולם פייביש מדף כה), באתר היברובוקס
ליקוטים יקרים, לעמבערג תקנ"ב (אגרות ר' משולם פייביש מדף י"ט עמוד שני), באתר היברובוקס
לקוטים יקרים, אוסטראה תק"פ (אגרות ר' משולם פייביש מדף כ'), באתר היברובוקס
משולם פייבוש הלר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
ד"ר מור אלטשולר, משולם פייבוש הלר (בקובץ וורד)
על שושלתו בפורום אוצר החכמה.
דוד הלחמי, רבי משולם פיביש ברבי משה מזבראז', חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
משולם פיבוש הלר (1740-1794), מזבריז, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אביו, רבי אהרן משה, היה בנו של רבי מאיר אב"ד ברדשין, בן רבי שמשון, בן רבי אברהם בן ה"תוספות יום טוב" (יושר דברי אמת, כתב היחס בהוצאת נכד הרב המחבר והמוציא לאור, מהדורת מונקאטש, ה'תרס"ה, באתר היברובוקס).
^ כך לפי כתב היחס שם, אמנם לאור מרחק השנים הגדול אולי הכוונה שהיה מצאצאיו ולא נכדו ממש.
^ יש עדויות סותרות וסבוכות באשר לאביה. לפי מקורות שונים (מובאים אצל מור אלטשולר בספרה על רבי משולם פייבוש, עמ' 2) הייתה בתו של רבי אברהם חיים שור, אך הוא חי כמה דורות קודם לכן. לפי מגילת היוחסין שכתב ר' יהודה ליב קרוטהאמר, הייתה בתו של רבי מרדכי מבערזאן. אך הרב הידוע בשם זה (ראו הקדמה ל"צאן קדושים") היה חברו ובן דורו של הרב שור. ייתכן שמדובר בצאצא בעל אותו שם של אחד מהם.
^ יורה דעה, סימן ר"א סעיף קטן ל"ח.
^ החלקים השונים נכתבו במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה ה-18, גם אם חלקם נדפסו רק הרבה אחר כך.

[1] אביו, רבי אהרן משה, היה בנו של רבי מאיר אב"ד ברדשין, בן רבי שמשון, בן רבי אברהם בן ה"תוספות יום טוב" (יושר דברי אמת, כתב היחס בהוצאת נכד הרב המחבר והמוציא לאור, מהדורת מונקאטש, ה'תרס"ה, באתר היברובוקס).

[2] כך לפי כתב היחס שם, אמנם לאור מרחק השנים הגדול אולי הכוונה שהיה מצאצאיו ולא נכדו ממש.

[3] יש עדויות סותרות וסבוכות באשר לאביה. לפי מקורות שונים (מובאים אצל מור אלטשולר בספרה על רבי משולם פייבוש, עמ' 2) הייתה בתו של רבי אברהם חיים שור, אך הוא חי כמה דורות קודם לכן. לפי מגילת היוחסין שכתב ר' יהודה ליב קרוטהאמר, הייתה בתו של רבי מרדכי מבערזאן. אך הרב הידוע בשם זה (ראו הקדמה ל"צאן קדושים") היה חברו ובן דורו של הרב שור. ייתכן שמדובר בצאצא בעל אותו שם של אחד מהם.

[4] יורה דעה, סימן ר"א סעיף קטן ל"ח.

[5] החלקים השונים נכתבו במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה ה-18, גם אם חלקם נדפסו רק הרבה אחר כך.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]