לדלג לתוכן

מרכז ההספקה המטכ"לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז ההספקה המטכ״לי
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 2 ביולי 2020 – הווה (4 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פיקוד
יחידת אם אט"ל
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחי שגיב שרביט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרכז ההספקה המטכ"לי לשעבר מרכז הספקה אחודראשי תיבות: מרה"ס) הוא מרכז לוגיסטי מטכ"לי שמאחד מספר מרכזים לוגיסטיים במשקי הצל"ם (ציוד לחימה מבוקר), חלפים, ציוד פרט ויחידה, תזקיקים, דלק, מזון וציוד רפואי. למפקדת מרכז ההספקה הראשונה מונתה ב-1 באוגוסט 2019 תא"ל מירב בריקמן שאיחדה בתפקידה הקודם כמפקדת מרכז ציוד (מר"ץ) את מרכז ציוד, מרכז ציוד רפואי (מצר"פ) ומרכז הדלק. המפקד הנוכחי תא"ל שגיב שרביט.

פרויקט הקמת המרכז הוא חלק ממהלך רחב היקף של העתקת בסיסי צה"ל לנגב ופינוי קרקעות במרכז הארץ, זאת במסגרת החלטות הממשלה 3161[1] ו-2392[2] להעתקת מחנות צה"ל ממרכזי ערים ושיווק הקרקעות לטובת מגורים.

במסגרת הקמת המרה"ס מוזגו המרכזים המשבירים: מרכז ציוד לחימה וחלפים, מרכז ציוד, מרכז דלק, מערך המזון ומרכז ציוד רפואי – למרכז אחד הכולל בסיסי אחסנה מרחביים ומפקדה אחת.

המרה"ס מוקם בשיטת PFI הכולל מימון, תכנון, הקמה ותפעול על ידי זכיין פרטי, בדומה לקריית ההדרכה, המכללה הלאומית לשוטרים, קריית התקשוב ועוד. משרד הביטחון פרסם את שלב המיון המוקדם בחודש מאי 2017.[3] בתחילת 2020 פורסם כי אוריין ושפיר הנדסה זכו במכרז להקמת המרכז[4].

המרה"ס מהווה קפיצת מדרגה בניהול שרשרת ההספקה בצה"ל וכולל הקמה של עשרות מחסנים אשר יחליפו מתקנים במחנות שהוקמו בצריפין, תל השומר ועוד בתקופת המנדט הבריטי, הקמת שליטה ובקרה מבוססות מערכת מידע ERP ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

גודל המרה"ס צפוי להיות כ-250,000 מ"ר הכוללים מתחמי לוגיסטיקה בהיקף של כ-225,000 מ"ר (בין השאר, מחסנים אוטומטיים) ומתחם מנהלתי בהיקף של כ-25,000 מ"ר.

את הפרויקט מובילים מנהלת צבאית במחלקת שוה"ם ותשתיות באט"ל ומנהל המעבר דרומה במשרד הביטחון.

מרכז ההספקה יאופיין בחדשנות טכנולוגית בקנה מידה עולמי בהיבטי אחסון, ליקוט והפצה. במרכזים הלוגיסטיים יופעלו רובוטים ואמצעים מתקדמים. כמו כן, אחסון וניהול המלאי יופעל באמצעות טכנולוגיות ומערכות מידע מהמתקדמות בעולם. המרה"ס יכלול מגוון רחב של מוצרים, החל במחט לעירוי ועד לחלקי חילוף לטנקים . 

ב־2 ביולי 2020 נערך טקס הקמת היחידה בנוכחות ראש אט"ל, האלוף יצחק תורג'מן, ומפקדת המרה"ס, תא"ל מירב בריקמן[5]. במהלך הטקס נחשף סמל היחידה.

מבנה המרה"ס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרה"ס בנוי משלוש מחלקות: מחלקת הפעלה, מחלקת תכנון ובקרה ומחלקת השברה.

מחלקת הפעלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה בנויה מארבעה ענפים: ענף אופרטיבי, ענף הפעלה, ענף רשת החלפים וענף משק הדלק. בראש כל ענף עומד קצין בדרגת סא"ל, בראש המחלקה עומד אלוף-משנה ניסים בן ארי.

מחלקת תכנון ובקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה בנויה מחמישה ענפים: ענף לוגיסטיקה ותקשוב, ענף משא"ן, ענף ארגון ומערכי יצור, ענף תכנון ואינטגרציה וענף תקציבים. בראש כל אחד מהענפים עומד קצין בדרגת סא"ל ובנוסף ישנו ענף המבקר את הזכיין. בראש המחלקה עומדת אלוף-משנה מאיה ויצמן.

מחלקת השברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה בנויה משישה ענפים: ענף עיתוד ורכש, ענף ציוד לוגיסטי, ענף מזון, ענף טכנולוגיות מזון, ענף ציוד רפואי וענף משקי התקשוב. בראש כל ענף עומד קצין בדרגת סא"ל. בראש המחלקה עומדת אלוף-משנה נוגה נחום.

ההתייעלות בפרויקט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשגרה, המהלך יוביל לייעול תהליכי העבודה בהיבטים הבאים:

  • מפקדה אחודה אשר תיתן מענה הספקתי מלא לכלל יחידות צה"ל.
  • סינרגיה ואופטימיזציה של תהליכי החסנה בראייה רב-זרועית.
  • פתרונות החסנה חדשניים ומתקדמים המותאמים למאפייני הפריטים.
  • מקצועיות בתהליכי שרשרת ההספקה. 
  • ניפוק בדחיפה ומענה ליחידות הקצה מכתובת אחת במרחב.
  • גמישות תפעולית.
  • שליטה ובקרה מבוססות מערכת מידע ERP לניהול ולמיצוי אופטימלי של משאבים.
  • תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ואמצעי שינוע, ליקוט והחסנה מהחדישים בתעשייה.

אינטרסים לאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט המרה"ס משרת אינטרסים לאומיים:

  • הקמתו בפריפריה תתרום לפינוי קרקעות ממרכזי ההתיישבות.
  • הקמתו בשיטת PFI תביא לגידול בפעילות הכלכלית ותתרום לפיתוח תעסוקה בפריפריה.
  • חידושים טכנולוגיים יובילו להתפתחות אזורית משמעותית.
  • שיטת הבנייה הירוקה תתבצע בהתאם לחוקי המדינה ותתרום לשמירה על איכות הסביבה.

הגברת האפקטיביות המבצעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירום, תוגבר האפקטיביות המבצעית של צה"ל ויתאפשר שיפור ברציפות ההספקה. הדבר יושג באמצעות: 

  • פיזור מלאי
  • יכולת גיבוי הדדית בין בסיסי ההספקה
  • גמישות בהפעלת שרשרת ההספקה
  • יכולת מרכזי ההחסנה להכיל ולנהל היקפי תנועה גדולים
  • יכולת שליטה ובקרה על המלאים בזמן אמת
  • מתחם כניסה ויציאה משותף המצויד במערכות אבטחה חדשניות מתקדמות

סמל היחידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נס היחידה זהה לתג, ונחשף לראשונה בטקס הקמת היחדה, בו פורט על רעיון ומרכיבי התג:

הכדור העגול, מעטפת הספקתית מבוססת על מחזורי החיים של המשקים והפריטים. תנועה, גוף חדשני, דינאמי, לומד ומותאם, הנדרש לריבוי משימות על מנת לתמוך בצרכי צה"ל בשגרה ובחירום. מפת מדינת ישראל ועליה רשת לוגיסטית, המורכבת מיכולות צבאיות ואזרחיות כאחד, המהוות את השלם במענה הנדרש בצה"ל. חרב ועלה הזית, גוף בעל אחריות מטכלית ורב־זרועית. צבעי התג, צבעי תג אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה המביאים לידי ביטוי את המענה הרב זרועי לצה"ל; הכחול לזרוע האוויר, הלבן לזרוע הים והירוק לזרוע היבשה. אליהן התווספו צבעי חילות המרה"ס; לוגיסטיקה, טכנולוגיה והאחזקה, רפואה ותקשוב[6].

מפקדי מרכז הספקה המטכ"לי לדורתיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה כמפקד מרכז ההספקה המט"כלי הערות
תא"ל מירב בריקמן 2019–2022 מפקדת המרה"ס הראשונה.
תא"ל שגיב שרביט 2022–כיום

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]