ג'ורג' אליוט

ג'ורג' אליוט
George Eliot
לידה	22 בנובמבר 1819; נאניטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	22 בדצמבר 1880 (בגיל 61); לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
שם לידה	מרי אן אוונס
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום קבורה	בית הקברות הייגייט
שם עט	George Eliot
מקום לימודים	קולג' בדפורד, רויאל הולוויי של אוניברסיטת לונדון
שפות היצירה	אנגלית, גרמנית
זרם ספרותי	ספרות ריאליסטית
יצירות בולטות	הטחנה על הנהר פלוס, דניאל דרונדה, אדם ביד, מידלמארץ', סילס מרנר, רומולה
הושפעה מ	אונורה דה בלזק, Charles Christian Hennell
בן או בת זוג	John Walter Cross (6 במאי 1880–22 בדצמבר 1880) ; ג'ורג' לואיס (העשור של 1850–30 בנובמבר 1878) ;

מרי אן אוונס (באנגלית: Mary Ann Evans;‏ 22 בנובמבר 1819 – 22 בדצמבר 1880), ידועה בשם העט שלה ג'ורג' אליוט (באנגלית: George Eliot), הייתה סופרת משוררת, עיתונאית, מתרגמת בריטית, מגדולי הסופרים של התקופה הוויקטוריאנית. היא כתבה שבעה רומנים, כולל "אדם ביד" (1859), "הטחנה על הנהר פלוס" (1860), "סילס מרנר" (1861), "רומולה" (1862–1863), "מידלמארץ'" (1871–1872), ו"דניאל דרונדה" (1876), רובם ממוקמים במחוזות אנגליה ומאופיינים בריאליזם ובתובנותיהם הפסיכולוגיות.

על-אף שסופרות פרסמו בתקופתה את יצירותיהן תחת שמן האמיתי, אליוט ביקשה לברוח מהסטראוטיפ הטוען כי כתיבה נשית מוגבלת אך ורק ליצירת רומנים קלילים. בנוסף, אליוט רצתה שיצירותיה יישפטו בנפרד מעבודותיה המוכרות כעורכת וכמבקרת. גורם נוסף שייתכן שהשפיע על בחירתה להשתמש בשם עט הוא רצונה להגן על חייה הפרטיים מפני הציבור, ובכך למנוע את השערורייה שייתכן שהייתה נוצרת בגלל מערכת היחסים שניהלה עם ג'ורג' הנרי לואס (אנ') הנשוי.

קורות חיים

מרי אן אוונס-קרוס הייתה בתם השלישית של כריסטיאנה אוונס ורוברט אוונס, סוכן מקרקעין ומנהל האחוזה הגדולה אדברי-היל(אנ') בווריקשייר. בילדותה הייתה קרובה לאחיה הבכור אייזיק, קשר שבא לידי ביטוי מאוחר יותר בספרה "הטחנה על הנהר פלוס", בתיאור הקשר בין מגי טוליבר ואחיה האהוב טום. מגיל צעיר הושפעה ממטיף אוונגליסטי בשם ג'ון אדמונד ג'ונס. מאוחר יותר אימצה דעות ליברליות יותר, בין השאר בעקבות היכרותה עם צ'ארלס וקרוליין בריי. ב-1836 מתה אמה, ומרי אן התחילה לנהל את משק ביתו של אביה. היא המשיכה להרחיב את השכלתה על ידי קריאה מרובה ולימודי גרמנית ואיטלקית.

ב-1841 עברה לקובנטרי, שם קיבלה עבודת תרגום של חיי ישו מאת שטראוס. ב-1850 החלה לכתוב ולערוך את כתב העת "וסטמינסטר רוויו", שייסדו ג'ון סטיוארט מיל וג'רמי בנת'ם. ב-1854 עברה לחיות עם ג'ורג' הנרי לואס ללא נישואים, ולו כי אשתו סירבה להתגרש ממנו. למרות השערורייה שנלוותה לחייה עם לואיס, הם חיו יחד עד מותו ב-1878. לואיס עודד אותה לכתוב סיפורת, וב-1858 פרסמה בכתב עת את הסיפור עמוס ברטון, הראשון מתוך קובץ הסיפורים סצנות מחיי כמרים. כאן השתמשה לראשונה בשם-העט ג'ורג' אליוט, השם עורר השערות רבות בקשר לזהות הכותב. היא המשיכה לכתוב ברצף את הרומנים שלה, וגם מאמרים, ביקורות ומסות. היא הוערכה ככותבת חשובה כבר מתחילת דרכה.

ב-1880, שנתיים לאחר מותו של לואיס, נישאה ג'ורג אליוט לג'ון קרוס, בנקאי אמריקאי שהיה צעיר ממנה בעשרים שנה. היא מתה שבעה חודשים אחרי נישואיהם, ונקברה בלונדון.

יצירתה

ספרה הידוע ביותר, "מידלמארץ'", מהווה נקודת מפנה בתולדות הרומן. בספר זה הציגה אליוט את סיפורם של תושבי עיר אנגלית קטנה, ערב קבלת חוקי הרפורמה ב-1832. הדמויות הראשיות ברומן, דורותיאה ברוק וטרשיוס לידגייט, שואפות לחיים יוצאי דופן, אך מימוש שאיפותיהן מוגבל על ידי המציאות והחברה השמרנית הסובבת אותן. הרומן "מידלמארץ'" מתאפיין בתובנה פסיכולוגית עמוקה, ובתיאור מורכב של הדמויות.

אליוט כתבה בהבחנה פוליטית חדה. החל ברומן "אדם ביד" ועד "הטחנה על הנהר פלוס", דרך "סילס מרנר", תמיד כתבה אליוט על אנשים מחוץ לזרם המרכזי בחברה ועל זרותם בחברה בה הם חיים. מאז ג'יין אוסטן לא קמה סופרת בעלת מודעות עמוקה לבעיות חברתיות כמוה, והיא הצביעה רבות על הצביעות בחיי בעלי האחוזות הכפריים. ספריה עוסקים בנושאים פוליטיים, דוגמת המשבר פוליטי העומד בלב "מידלמארץ'". בתקופה שבה פרסמה אליוט את הרומן "דניאל דרונדה", התמעטו מכירות ספריה והיא הפכה פחות מוכרת.

רוב עלילות ספריה של אליוט מתרחשות באנגליה של המאה ה-19, יוצא דופן הוא הרומן ההיסטורי "רומולה" שעלילתו מתרחשת בפירנצה של המאה ה-15.

ספריה של אליוט נמכרו היטב וזכו לשבחים רבים על סגנון כתיבתה ובהירות מחשבתה. מבנה המשפטים בכתביה ברור ומאוזן, והיא נהגה לשלב אירוניה במשפטים פשוטים, בצורה יוצאת דופן. הערותיה של אליוט כמספרת לגבי הדמויות כוללות סימפתיה רבה. הגיבורים, הנבלים ודמויות המשנה - כולם מוצגים כבעלי מודעות מלאה למעשיהם.

כמשוררת ג'ורג' אליוט חיברה את האפוס בחרוז לבן "הצועניה הספרדית" (1868), מעין מחזה טרגי המתרחש בשנת 1498, העוסק בבת אצולה ספרדית המגלה שהיא באמת בתו של מנהיג הצוענים, ובמתח שבין החיים הפרטיים לבין החובה הציבורית. במאה ה-19 "הצועניה הספרדית" זכה להצלחה ויצא לאור בחמש מהדורות, נחשב על ידי הביקורת לשיר גדול, גדול במחשבה וגדול בביצוע; אך מאז היה ליצירתה הכי פחות נקראת.

רומן היסטורי העוסק ב"בעיה היהודית"

"דניאל דרונדה" הוא הרומן האחרון שכתבה. במרכזו עומדת דמות של יהודי, המעדיף את אהבת בת עמו על פני אהבתה של נוכרייה. ברומן זה, שתרגם לעברית לראשונה דוד פרישמן, הציגה ג'ורג' אליוט את היהדות כגורם מוסרי ותרבותי בעל ערך אנושי אוניברסלי, וכיוון שאף הטיפה בו לתחייתו הלאומית של עם ישראל במולדתו עתיקת-הימים, היא נחשבת כאחת ממבשרי הרעיון הציוני, ולכן נקראו על שמה רחובות בתל אביב, בירושלים ובחיפה.

ספריה

ספריה שתורגמו לעברית

אדם ביד(אנ') (1859, Adam Bede) - תרגום יצחק לבנון, מסדה 1968 (מתוך "מבחר הרומן האנגלי")
הטחנה על הנהר פלוס (1860, The Mill on the Floss)
- הטחנה על הנהר פלוס - תרגום אופירה רהט, הוצאת כרמל, תשנ"ח 1998
- הטחנה על שפת הפלוס - תרגום יצחק לבנון, הוצאת יוסף שמעוני תשי"ג
סיילאס מרנר (1861, Silas Marner)
- האורג מריבלו: סילס מרנר - תרגום יצחק לבנון, עם עובד תש"ז
- סיילאס מארנר: האורג מראבלו - תרגום אהרן אמיר, הוצאת כתר 1995
מידלמארץ' (1871, Middlemarch) - תרגום ג’נטילה ואפרים ברוידא, הוצאת דביר תשמ"ה
דניאל דרונדה (1876, Daniel Deronda)
- דניאל דרונדה / ספור כתוב אנגלית ביד ג’יארג’ עליוט ; תרגם דוד פרישמן, ורשה: אחיאסף, תרפ"ד
- דניאל דרונדה - מעבד על ידי א. בן-אור בצירוף תולדות חייה של הסופרת ותמונתה, ש' שרברק 1964
- דניאל דרונדה - תרגום אלינוער ברגר, מקסוול-מקמילן-כתר, 1991
מבעד להינומה (אנ') - תרגום ח.י. גליקזם, הוצאת אסטרולוג 1995
אחי יעקב (Brother Jacob, 1864) - תרגום טובה שגיא, הוצאת אסטרולוג 1996

ספרים נוספים

Scenes of Clerical Life, 1857
רומולה Romola, 1863
Felix Holt, the Radical, 1866

לקריאה נוספת

ג'ורג' אליוט, אמנות הסיפור (מאנגלית: שירלי פינצי-לב), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ה, 2015.
ג'ורג' אליוט, חריצת משפט על סופרים (מאנגלית: אביעד שטיר), 'דחק - כתב עת לספרות טובה', כרך ט', 2018.
רות הכהן-פינצ'ובר, מוזיקה פולחנית ופולמוס החמלה: היהודי כקטגוריה אסתטית אצל ריכארד וגנר וג’ורג’ אליוט, תאוריה וביקורת 17, 2000.
משה דור, האנגליה שחזתה את מדינת-היהודים - מלאו 100 שנה למות ג’ורג’ אליוט, שברומאן 'דניאל דרונדה' קראה לשיבת ציון, "מעריב", דצמבר 1980.
שמואל ורסס, דניאל דרונדה בעיתונות ובספרות העברית - כעבור מאה שנה לרומן של ג’ורג’ אליוט, מולד ח', 1980.
גצל קרסל, מ'דניאל דרונדה' ל'שאלה נכבדה' של בן-יהודה, הדאר נ"ו, תשל"ז 1977.
חיים ראובן רבינוביץ, כיצד הפכה הסופרת ג. אליוט לאוהבת ישראל וציונות? מאה שנה להופעת הספר 'דניאל דרונדה', הצופה, יולי 1977.
ויקטוריה גריפין, המאהבת (מאנגלית: אלאונורה לב), הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2002, פרק 8. (הספר בקטלוג ULI)
ג'ורג' אליוט – כתבי שחרות: כיצד להימנע מאכזבה ו-משל קטן עם מוסר־השכל גדול (מאנגלית: יהודה ויזן), דחק, כרך טו', 2022.
Blanche Colton Williams, George Eliot: A Biography, Macmillan, 1936 (הספר בקטלוג ULI)
Laurence Hanson, Marian Evans and George Eliot: A Biography, Oxford University Press, 1952 (הספר בקטלוג ULI)
Gordon S. Haight, George Eliot: A Biography, Clarendon Press, 1969 (הספר בקטלוג ULI)
David Williams, Mr. George Eliot: A Biography of Henry George Lewes, F. Watts, 1983 (הספר בקטלוג ULI)
Fredrick R. Karl, George Eliot, Voice of a Century: A Biography, W.W. Norton, 1995 (הספר בקטלוג ULI)
Barbara Hardy, George Eliot: A Critic's Biography, Continuum, 2006 (הספר בקטלוג ULI)
Nancy Henry, The Life of George Eliot: A Critical Biography, Wiley-Blackwell, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
Philip Davis, The Transferred Life of George Eliot: the Biography of a Novelist, Oxford University Press, 2017 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

כתבי ג'ורג' אליוט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
על ג'ורג' אליוט, באתר The Victorian web (באנגלית)
אריאנה מלמד, ספרים חסרי מנוח, באתר ynet, 4 בדצמבר 2003
הספרים של ג'ורג' אליוט, באתר "סימניה"
כתבי ג'ורג' אליוט בפרויקט בן-יהודה
מידע על ג'ורג' אליוט בקטלוג הספרייה הלאומית
משה דור, ג'ורג' אליוט: האשה שקראה תגר על החברה - וניצחה, מעריב, 9 ביוני 1970
עופרה עופר אורן, ג'ורג' אליוט: המרד, ההצלחה והאהבה של "ילדה מכוערת", בבלוג "סופרת ספרים", 14 בספטמבר 2014
עופרה עופר אורן, תרגום מאמר שכתבה ג'ורג' אליוט: "רומנים מטופשים שכותבות גבירות", בבלוג "סופרת ספרים", 8 ביוני 2018
ג'ורג' אליוט, במיזם "אישי רחוב"
ג'ורג' אליוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'ורג' אליוט, מאנגלית: דפנה לוי, הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, רומנים מטופשים שכותבות גבירות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 23 בדצמבר 2020
ג'ורג' אליוט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ורג' אליוט (1819-1880), דף שער בספרייה הלאומית
״רומנים מטופשים שכותבות נשים״, באתר "מעלה", דצמבר 2022 - מאנגלית: יהונתן דיין

ג'ורג' אליוט, ברשת החברתית Goodreads
ג'ורג' אליוט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ורג' אליוט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ורג' אליוט, באתר Discogs (באנגלית)

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ג'ורג' אליוט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ורג' אליוט