מריה מקסימיליאנובנה, נסיכת לויכטנברג

מריה מקסימיליאנובנה, נסיכת לויכטנברג
	מריה מקסימיליאנובנה, נסיכת לויכטנברג
לידה	16 באוקטובר 1841; סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	16 בפברואר 1914 (בגיל 72); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מדינה	רוסיה, גרמניה
מקום קבורה	באדן-באדן
בן זוג	וילהלם, נסיך באדן
שושלת בית בוארנה
תואר	נסיכת לויכטנברג
אב	מקסימיליאן, דוכס לויכטנברג
אם	מריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
צאצאים	ראו בהמשך

מריה מקסימיליאנובנה, נסיכת לויכטנברג (בגרמנית: Maria Maximilianowna von Leuchtenberg‏; 16 באוקטובר 1841 - 16 בפברואר 1914), הייתה נכדתו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ואמו של מקס פון באדן, שהיה הקנצלר האחרון של הקיסרות הגרמנית.

ביוגרפיה

מריה נולדה בסנקט פטרבורג ב-16 באוקטובר 1841, למקסימיליאן, דוכס לויכטנברג ולמריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתם של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ושרלוטה, נסיכת פרוסיה. מריה ואחיה קיבלו את התארים "נסיכים קיסריים", בשל היותם נכדיו של הצאר. בשנת 1852 מת אביה, ובשנת 1854 התחתנה אמה עם גריגורי אלכסנדרוביץ' סטרוגנוב, ומכיוון שעשתה זאת ללא אישורו של אביה, נאלצה אמה לגלות לחו"ל. מריה ואחיה שנותרו ברוסיה, גודלו על ידי דודם אלכסנדר השני, קיסר רוסיה. בשנת 1866 ליוו מריה ואחיה ניקולאוס את דודם אלכסנדר, כשלפתע ניסה אדם לרוצחו, ורק התערבות מהירה של אדם בשם קומיסארוף, הצילה את חיי הקיסר.

בנערותה היו למריה מחזרים רבים, ופיוטר אנדרייביץ' שובלוב, ידידו של הקיסר אלכסנדר השני, שהעז לחזר אחריה ספג נזיפה חמורה ביותר. ב-11 בפברואר 1863 התחתנה מריה עם וילהלם, נסיך באדן, בנו הצעיר של לאופולד, הדוכס הגדול של באדן, ממנו נולדו לה 2 ילדים.

לאחר נישואיה, בילתה מריה את רוב זמנה בגרמניה, ורק לעיתים נדירות ביקרה ברוסיה. מריה מילאה את חובותיה בבית המלוכה, ואף ייצגה את לואיזה, הדוכסית הגדולה של באדן בטקס ההטבלה של בתו של נסיך ליינינגן. במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה שירת בעלה וילהלם עם הצבא הפרוסי בפיקודו של וילהלם הראשון. ב-29 ביולי נשארו מריה ובעלה עם יורש העצר פרידריך, ועל פי זיכרונותיו של הנסיך, "הסיחו אותנו לרגע מחרדות ההווה".

בעלה הנסיך וילהלם נפטר ב-27 באפריל 1897, ולאחר מותו, ייסדה מריה ארגון חדש בשם "האגודה נגד השחיתות הגרמנית", אשר מטרתה הייתה לדכא את השחיתות בקרב "המעמד העליון". מריה, בעזרת אלאונורה, הדוכסית הגדולה של הסן ושרלוטה, מלכת וירטמברג, הוציאו חוברות לשכנע את נשות האצולה, כי עליהם להוות דוגמה של טוהר מוסרי.

הנסיכה מריה נשארה אלמנה עד מותה, ב-16 בפברואר 1914 בסנקט פטרבורג.