מקס נתר
 | |
| לידה |
24 בספטמבר 1844 מנהיים, הדוכסות הגדולה של באדן  |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1921 (בגיל 77) ארלנגן, רפובליקת ויימאר |
| ענף מדעי |
מתמטיקה, משטח אלגברי, משטח רימן, עקומה, פונקציה אלגברית, גאומטריה אלגברית, אלגברה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת היידלברג |
| מנחה לדוקטורט |
אוטו הסה, גוסטב קירכהוף, לאו קניגסברגר |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
עמנואל לסקר, Isaak Bacharach, הנס רייכנבאך, Adolf Pauli, Peregrin Zistler, Otto Werner, Karl Hertel, Fritz Schuster, Joseph Welsch, Fritz Seidelmann, Wilhelm Weiss, Julius Nauenberg, Albert Geus, Konrad Gerstenmeier, Walther Koch, Harry Walter Tyler, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| צאצאים |
אמי נתר, פריץ נתר, Alfred Noether |
  | |
מקס נתר (בגרמנית: Max Noether; 24 בספטמבר 1844 – 13 בדצמבר 1921) היה מתמטיקאי יהודי-גרמני שעבד על גאומטריה אלגברית ועל תורת הפונקציות האלגבריות. הוא כונה "אחד המתמטיקאים הטובים ביותר במאה ה-19".[1]
בתו היא אמי נתר, אחת המתמטיקאיות הנחשבות אי פעם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקס נותר נולד במנהיים ב-1844, למשפחה יהודית של סוחרים סיטונאיים עשירים שסחרו במוצרי מתכת. סבו, אליאס סמואל, הקים את העסק בעיר ברוכסל (אנ') בשנת 1797. בשנת 1809 פרסמה הדוכסות הגדולה של באדן צו סובלנות, שהקצה שם משפחה לגבר העומד בראש כל משפחה יהודית שלא היה לה עד כה שם משפחה. כך הפכו בני הזוג סמואל למשפחת נתר, וכחלק מאימוץ השמות הנוצריים, הפך בנם הרץ (אביו של מקס) להרמן. מקס היה השלישי מבין חמישה ילדים שנולדו להרמן מרעייתו עמליה וירצבורגר.[2]
בגיל 14, מקס חלה בשיתוק ילדים וסבל מהשפעות המחלה למשך שארית חייו.[2]
באמצעות לימוד עצמי, הוא למד מתמטיקה מתקדמת וגם התעניין למשך תקופה בלימודי אסטרונומיה. בשנת 1865 הצטרף לאוניברסיטת היידלברג. במשך מספר שנים עבד בפקולטה שם, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת ארלנגן (אנ') בשנת 1888. בעודו שם, עזר לייסד את תחום הגאומטריה האלגברית.[2][3]
ביחד עם אלכסנדר פון בריל (אנ') פיתח את תיאוריית בריל-נתר (אנ').[2][3]
ב-1880 נישא לאידה עמליה קאופמן, בת למשפחת סוחרים יהודית עשירה. שנתיים לאחר מכן נולדה להם בת, והיא נקראה בשם עמליה ("אמי") על שם אמה והפכה לאחת המתמטיקאיות המוערכות בעולם.[4] ב-1883 נולד להם בן בשם אלפרד, שלמד מאוחר יותר כימיה, לפני שמת ב-1918. ילדם השלישי, פריץ נתר, נולד ב-1884, וכמו אמי, היה מתמטיקאי בולט; הוא הוצא להורג בברית המועצות ב-1941. מעט ידוע על ילדם הרביעי, גוסטב רוברט, יליד 1889; הוא סבל ממחלה מתמשכת ומת ב-1928.[2]
נתר שימש כאורדינריוס (פרופסור מן המניין) בארלנגן במשך שנים רבות, ומת שם ב-13 בדצמבר 1921.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Francis S. Macaulay, Max Noether, 2010 doi: 10.11588/heidok.00013182
- ^ 1 2 3 4 5 Max Noether - Biography, Maths History (באנגלית)
- ^ 1 2 Max Noether, histmath-heidelberg.de
- ^ איתי נבו, מכון דוידסון, המורה לצרפתית ששינתה את פני המתמטיקה, באתר ynet, 23 במרץ 2017