מלווה קצר מועד

מִלווה קְצר מועד (בראשי תיבות: מק"ם) הוא איגרת חוב ממשלתית קצרת טווח, המונפקת על ידי בנק ישראל לציבור לתקופה של עד שנה אחת.

היסטוריה

השימוש במק"ם החל בשנות ה-60 של המאה ה-20. המק"ם הונפק על ידי הממשלה (בניהולו של בנק ישראל) לשם מימון הוצאותיה. ב-1984 הוסדרה הנפקת המק"ם בחקיקה חדשה, אשר קבעה בין היתר שהיקף ההנפקות בפועל נקבע על ידי בנק ישראל בלבד, (ללא השפעה של ממשלת ישראל) כחלק מיישום מדיניותו המוניטרית. אולם היקפי הנפקות המק"ם היו נמוכים וכך גם מחזורי המסחר. רק ב-1995, עם הצמדת היקף יתרות המק"ם לשיעור עליית המדד או שיעור עליית היצע כסף - הגבוה מבין השניים (תיקון מספר 6 לחוק) החל המסחר במק"ם להתרחב ולהפוך למשמעותי.

המק"ם מונפק לציבור על ידי בנק ישראל אולם המילווה הוא איגרת חוב של הממשלה למחזיק בה. הממשלה מוכרת את המק"ם לבנק ישראל, וזה מנפיק את המק"ם לציבור. את תמורת ההנפקה הממשלה מחויבת להפקיד בחשבון בבנק ישראל אשר יכול לשמש לפירעון המק"ם או לתשלום הריבית עליו.

המכרז להנפקת מק"ם

בתחילת כל חודש מנפיק בנק ישראל סדרה חדשה של מק"ם לטווח של שנה ולטווח של שלושה חודשים. הנפקת המק"ם מבוצעת בדרך של מכרז מחיר מפלה. הערך הנקוב לפדיון של המק"ם הוא 100 אג' (1 שקל) והוא מונפק ונסחר בניכיון, כלומר במחיר נמוך או שווה לערכו הנקוב. במילים אחרות, המק"ם משלם תשלום יחיד של 100 אגורות בתאריך פדיונו, ואינו משלם קופונים נוספים עד למועד זה. (ונסחר לרוב במחיר נמוך מ-100 אגורות, כאשר ההפרש הוא תשואת המשקיע)

המכרז מתבצע כעסקה מחוץ לבורסה דרך מערכות שירותי בנק אוטומטיים (שב"א) ולאחר יום עסקים אחד עוברות איגרות החוב לרישום באמצעות מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל אביב. כל אדם יכול לגשת למכרז באמצעות אחד מחברי הבורסה, או כל תאגיד אחר שמחובר למערכות שב"א. המכרז נעשה לא על פי מחיר המק"מ, אלא על פי התשואה המבוקשת, כך שהקונים אשר ביקשו תשואה נמוכה ביותר (הציעו מחיר גבוה ביותר) הם הזוכים. הזוכים שהציעו תשואה השווה לתשואת המכרז יקבלו באופן יחסי להיקף הזמנותיהם מהכמות שנותרה מחלוקת המק"ם לזוכים בתשואות נמוכות יותר.

המסחר הרציף במק"ם

לאחר הנפקתו נסחר המק"ם בבורסה לניירות ערך כנייר ערך וניתן לקנותו או למוכרו בכל עת בהתאם לביקוש ולהיצע. שער המק"ם מצוטט באגורות לערך נקוב אחד כך לדוגמה שער יחידה אחת לפרעון בתאריך ינואר 2015 הוא 99.05 אג'.

בשל מגבלת המינימום לעסקה במסחר בבורסה הסכום המינמלי לפעולה במסחר הרציף הוא 10 אלף ש"ח (הופחת מ-30 אלף בסוף שנת 2023), מסחר בהיקף קטן יותר מתאפשר רק בשלבי הפתיחה והנעילה של המסחר.

שמות המק"ם במסחר

סדרות המק"ם השונות ממוספרות באופן המצביע על מועד פדיונן. המספר הראשון מסמל את חודש הפדיון, השני את שבוע הפדיון בחודש זה והשלישי את שנת הפדיון. לדוגמה מק"ם מספר 915 יפדה בחודש ספטמבר (9) בשבוע הראשון (1) בשנת 2015 (5).

עמלות ומיסוי מק"ם

המק"ם הוא נייר ערך, וככזה קנייה ומכירה שלו דרך חבר בורסה עולה עמלה (לרוב של כ-0.1%). עם זאת, בשונה מניירות רבים אחרים, חבר הבורסה אינו מורשה לגבות דמי משמרת על החזקת מק"ם. החל מינואר 2013 לפי החלטת המפקח על הבנקים. בזמן פדיון המק"ם, צריך לשלם מס רווחי הון בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי (כלומר, ללא התחשבות באינפלציה), לעומת מס בשיעור של 25% על רוב רווחי ההון האחרים (המתחשבים באינפלציה) בבורסה. המק"ם אינו צמוד למדד המחירים לצרכן, ולכן, אם בתקופת האחזקה במק"ם שיעור האינפלציה גבוה מהתשואה על האחזקה, ייתכן הפסד ריאלי. כמו כן, במידה והריבית עלתה ייתכן הפסד של הרווח החליפי שניתן היה לקבל כתוצאה מהשקעה באפיק אחר.

מק"ם לעומת פָּקָ"ם

ערך מורחב – פיקדון קצר מועד

הדמיון בצליל גורם לרבים לבלבל בין מק"ם ופָקָ"ם, אך מדובר במוצרים שונים. הפק"ם (פיקָדון קְצר מועד) הוא מוצר בנקאי להפקדת כסף נושאת ריבית בתקופות שונות. הפק"ם אינו נייר ערך, בניגוד למק"ם, ומספק לרוב ריבית נמוכה משמעותית מהתשואה על מק"ם. שנית, שונה זהות הלווה, בעוד שבמק"ם הלווה היא המדינה, בפק"ם מדובר בבנק. (ולכן מסוכן יותר) שלישית, כיוון שהפק"ם אינו נייר ערך, גם לא ניתן לקזז רווחים בו מול הפסדי הון. רביעית, מק"ם, כנייר ערך סחיר בבורסה, נזיל ברמה היומית, לרוב ללא איבוד ערך משמעותי, בעוד שפק"ם אינו ניתן לפירעון לפני המועד (מלבד בהיתר מיוחד מהבנק או בתחנת יציאה מוסכמת מראש). מצד שני, מק"ם חייב בעמלות קנייה ומכירה, בעוד פק"ם פטור מעמלות. (אך לרוב עמלות אלה נמוכות מההפרש בריביות)

המק"ם ככלי מוניטרי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בנק ישראל משתמש במק"ם ככלי במדיניות מוניטרית, כלומר, כאמצעי לשלוט על היצע הכסף. באמצעות שליטה על היקף הסדרה המונפקת, הוא יכול להזרים או לספוג כספים מהשוק לטווחים הקצרים בהתאם לצורכי הנזילות. מצב זה שקול לשליטה על הריביות במשק לתקופות קצרות. (תחילת עקום התשואות)

אם בנק ישראל מעוניין לספוג עודפי כספים במשק, הוא יכול לצמצם או להרחיב את היקף סדרת המק"ם שהוא מנפיק.

ראו גם

• איגרות חוב ממשלתיות בישראל
• קרן כספית
• בנק ישראל

לקריאה נוספת

• חוק מילווה קצר מועד, התשמ"ד–1984

קישורים חיצוניים

• מכרז למכירת מילווה קצר מועד (לא צמוד וללא ריבית), באתר בנק ישראל, המחלקה המוניטרית
• מכרזים חדשים להנפקה באתר בנק ישראל
• שערי מק"ם מעודכנים באתר הבורסה בתל אביב
• מק"ם או פק"מ כתבה מאתר דה מרקר אונליין