דרדנלים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
Helle, Dardanos (ancient city)  |
| מיקום |
ים מרמרה, הים השחור |
| סוג |
מצר ים |
| מידות | |
| אורך | 61 קילומטר |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין |
קרמנדרס |
| מדינות באגן הניקוז |
 טורקיה |
| קואורדינטות | 40°12′N 26°24′E / 40.2°N 26.4°E |
  | |
מיצרי הדרדנלים (טורקית: Çanakkale Boğazı – "מצר צ'נקאלה"; יוונית: Δαρδανέλλια) הם מצר ים בצפון-מערב טורקיה המחבר את הים האגאי עם ים מרמרה. כמו מצר הבוספורוס, הדרדנלים מפרידים בין אירופה (חצי-האי גליפולי) לבין אסיה. העיר הראשית השוכנת לגדות הדרדנלים היא צ'נקלה והיא העניקה למצר את שמו בטורקית.
המצר ארוך וצר – אורכו מגיע ל-61 ק"מ ורוחבו נע בין 1,200 מטר ל-6 ק"מ. עומקו הממוצע של המצר הוא 55 מטר ועומקו המרבי מגיע ל-82 מטר. בשל הבדלים בריכוז המלח בין מי ים מרמרה ומי הים האגאי, זורמים מים דרך המצר בשני הכיוונים. מי ים מרמרה זורמים דרומה בזרם עילי ואילו המים הכבדים יותר מהים האגאי זורמים צפונה בזרם תחתי. מצרי הדרדנלים הם בין מצרי הים העמוסים והקשים ביותר לניווט בעולם. בגלל זרמי הים במצר והשפעת הגאות בים השחור ובים מרמרה, יש ואוניות חייבות להמתין לתנאים נוחים להפלגה בטרם הן נכנסות למעבר ים זה.
הדרדנלים נקראו הלספונטוס (Ελλήσποντος) בעת העתיקה. משמעותו של השם הוא "ים הֶלֶה", על-שמה של הלה, בתו של אתמס, שטבעה במקום לפי המיתולוגיה היוונית, כשנפלה מהאיִל המוזהב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל מיקומם האסטרטגי נודע לדרדנלים תפקיד חשוב לאורך ההיסטוריה ואין ספור פולשים חצו אותם בשני הכיוונים.
העיר העתיקה טרויה שכנה סמוך לכניסה המערבית למצר, ועל חופו של המצר ביבשת אסיה התרחשה מלחמת טרויה. טרויה שלטה על התנועה במעבר ים אסטרטגי זה. בשנת 480 לפנה"ס חצה את המצר צבאו של חשיארש הראשון במהלך מלחמת פרס–יוון. בשנת 334 לפנה"ס חצה צבאו של אלכסנדר הגדול את המצר בכיוון ההפוך.
בימי האימפריה הביזנטית השליטה בדרדנלים הייתה חיונית להגנת קונסטנטינופול והיוותה מקור הכנסה בולט לשליטי האזור. במוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול מוצג לוח שיש ועליו חרוט חוק שנחקק על ידי קיסר האימפריה הביזנטית אנסטסיוס הראשון, המפרט את תעריפי המעבר בבית המכס של הדרדנלים.
השגת שליטה בדרדנלים, או זכויות מעבר מיוחדות, הייתה אחת מן המטרות המרכזיות במדיניות החוץ של האימפריה הרוסית במהלך המאה ה-19. בתקופת המלחמות הנפוליאוניות רוסיה, בתמיכת האימפריה הבריטית, הטילה מצור על הדרדנלים בשנת 1807. בעקבות תוצאות המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829) נחתם חוזה הונקאר איסקלסי בין רוסיה לטורקיה (Hünkâr İskelesi Antlaşması) המאפשר להגביל מעבר ספינות במצר, השייכות למדינות שאינן לחוף הים השחור. חוזה זה נתן עדיפות לרוסיה, וקומם עליה את מעצמות מערב אירופה, ששכנעו אותה בשנת 1841 לבטל את העדיפות[1].
השליטה בדרדנלים וזכות המעבר דרכם היו אחת העילות הקבועות למלחמות רוסיה-טורקיה השונות החל מהמאה ה-19 עד לימי המלחמה הקרה. לדרדנלים נודעה חשיבות מכרעת גם במהלך מלחמת העולם הראשונה. קרב גליפולי התרחש ב-1915 בין צבא האימפריה העות'מאנית לכוחות מדינות ההסכמה מבריטניה, מאוסטרליה ומניו זילנד שפלשו לחצי האי גליפולי, והסתיים בהדיפת הפלישה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפות הדרדנלים, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- דרדנלים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מיצרי הדרדנלים (טורקיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האימפריה הרוסית - ניקולאי הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של טורקיה ובנושא גופי מים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.