שלד

שלד
	שלדי חיות שונות לרבות אדם (בקצה השמאלי העליון).
שיוך	בעלי חיים
תיאור ב	Desktop Encyclopedic Dictionary
מזהים
לטינית (TA98)	systema skeletale
קוד MeSH	A02.835
מזהה MeSH	D012863
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0816871

ערך זה עוסק בכלל עצמותיו של בעל חיים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שלד (פירושונים).

שלד הוא אוסף מסודר של עצמות שנמצאות בבעלי חיים השייכים למערכת המיתרניים. השלד מאפשר את גדילת הגוף בעזרת התארכות העצמות והחלפת הסחוס בעצם. התהליך בו הופך הסחוס לעצם נקרא "התגרמות" או גם "הסתיידות" (מלשון סידן). לרוב, תהליך הגדילה מסתיים כשכל הסחוס הפנוי הופך לעצם, מעט אחרי הבגרות המינית של הפרט. השלד נועד לתמוך באיברים הפנימיים ולהגן עליהם. הוא מאפשר לבעלי החיים תנועות חדות שלא אפשריות בלעדיו.

עצמות השלד מחוברות זו לזו במפרקים בעזרת רצועות, סחוס ורקמת חיבור. לעיתים, המפרק כולל יותר משתי עצמות. חלק מהמפרקים נועדו לאפשר תנועה קלה של העצמות כגון מפרק הכתף שמאפשר תנועה בשלושה כיוונים (ימין – שמאל, למעלה – למטה וסיבוב) וחלקן נועדו לאפשר תנועה מוגבלת יותר כמו המפרק המרוחק של האגודל שמאפשר רק תנועה אחת – כיפוף האגודל למטה ולמעלה. סוג שלישי של מפרקים אינם מאפשרים תנועה כלל – כמו בגולגולת.

בהשאלה המונח מתאר את החלק הקשיח של דברים שונים או של בעלי חיים חסרי עמוד שדרה כגון: שלד חיצוני, שלד קונכייה או שלד בניין.

מערכת השלד

מערכת השלד הנקראת לעיתים גם "המערכת המבנית" היא המערכת בגוף החולייתנים (בעלי חוליות) הכוללת את השלד, על עצמותיו ומפרקיו.

תפקידי מערכת השלד

יציבות: תמיכה מבנית לרקמות הגוף הרכות
הגנה על איברים פנימיים מפני חבלה
מאחז לשרירים
עזרה בתנועתיות
שמירה על הומאוסטזיס של משק הסידן ומשק הזרחן
ייצור תאי דם (מח עצם אדום)
אחסון שומנים (מח עצם צהוב)
גדילה

שלד האדם

לחצו עם העכבר על חלקיו השונים של האיור

בגוף האדם הבוגר יש 206 עצמות, אם כי הוא נולד עם 270 עצמות. ההפרש נוצר בגלל הצורך לאפשר את התארכות הגוף. תינוק נולד עם עצמות קטנות המחוברות ברקמת חיבור גמישה. עם גדילת האיברים המתאימים, רקמת החיבור נעלמת ועצמות קטנות מתחברות לעצמות גדולות יותר. רקמת העצם היא המרכיב העיקרי של השלד. היא נותנת לגוף את הצורה שלו. רקמת העצם מורכבת מתאי עצם, חומר בין-תאי ומינרלים.

מבנה שלד האדם

שלד האדם מורכב משני חלקים:

1. שלד צירי (Axial skeleton): גולגולת, עמוד השדרה, צלעות ועצם החזה.

2. שלד תוספי (Appendicular skeleton, נקרא גם "שלד גפיים"): גפיים עליונות, גפיים תחתונות, חגורת כתפיים (pactoral girdle), חגורת אגן (pelvic girdle), עצמות הפנים. יש שמשייכים את האגן לשלד הצירי הואיל ועצם העצה ועצם העוקץ (עצם הזנב) שבעמוד השדרה מהוות את הקיר האחורי בטבעת האגן.

הגו בנוי סביב ציר אנכי חלול הנקרא "עמוד השדרה". עמוד השדרה בנוי מעצמות הנקראות "חוליות". בתוך עמוד השדרה עובר חוט השדרה. למעלה מתחברת אליו הגולגולת בעזרת החוליה הראשונה (C1) שנקראת "אטלס".

מהשלד הצירי יוצאות הגפיים העליונות והתחתונות. הגפיים העליונות קצרות וחלשות יותר. הן מסתיימות בכף היד שבעזרתה יכול האדם לבצע פעולות שונות. הגפיים התחתונות מסתיימות בכפות הרגליים.

ניתן למנות את 206 עצמות השלד בדרך הבאה^[1]:

32 בכל גפה עליונה (סך הכל 64 בשתי הגפיים העליונות)
31 בכל גפה תחתונה (סך הכל 62 בשתי הגפיים התחתונות)
29 בגולגולת
26 בעמוד השדרה (אשר חלקן הן איחוי של מספר חוליות)
25 בבית החזה

ספירת העצמות אינה קבועה שכן ניתן למצוא שונות בין אנשים. דוגמאות לכך הן קיומה של חולייה צווארית נוספת (C8), או הוספה/החסרה של זוג צלעות. בנוסף, ניתן למנות בדרכים שונות את העצמות, כגון ספירת עצמות האגן כעצם אחת מאוחה בספירה לעיל או כשלוש העצמות שמרכיבות את האגן, וכן עצמות העצה והזנב שמספר החוליות המרכיבות אותן יכול להשתנות. הבדלים אלה קיימים בעיקר בקרב ילדים, שאצלם עצמות אלה לא סיימו להתגרם.

שלדים בתרבות

שלד, לרבות השלד האנושי מסמל רבות את המוות. ניתן לראות שלדים וגולגולות אנושיות באומנות לאורך השנים. ממנטו מורי לדוגמה היא סוגה של יצירות אמנות שמטרתן להזכיר לבני האדם כי סופם למות והיא מכילה רבות אלמנטים חזותיים של שלדים אנושיים. האנשה של המוות מקובלת היא שלד אנושי עם חרמש בידו. שלד מהלך הוא אל-מת המופיע רבות בסיפורי אימה ובמשחקי מחשב.