לדלג לתוכן

וירג'יניה המערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מערב וירג'יניה)
וירג'יניה המערבית (מדינה)
West Virginia
סמל וירג'יניה המערבית
סמל וירג'יניה המערבית
דגל וירג'יניה המערבית
דגל וירג'יניה המערבית
כינוי Mountain State
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל ג'ים ג'אסטיס (המפלגה הרפובליקנית)
רשות מחוקקת West Virginia Legislature עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המדינה
(והעיר הגדולה ביותר)
צ'ארלסטון
שפה רשמית אין (בפועל אנגלית)
תאריך ייסוד 20 ביוני 1863
על שם מושבת וירג'יניה עריכת הנתון בוויקינתונים
סדר כניסה 35
שטח 62,755 קמ"ר (דירוג: 41)
 ‑ שטח ואחוז מים 394 קמ"ר 0.63%
גובה 455 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 1,482
 ‑ הנקודה הנמוכה 73
אוכלוסייה
 ‑ במדינה 1,793,716 (דירוג: 37, 1 באפריל 2020)
 ‑ צפיפות 29.00 נפש לקמ"ר (דירוג: 27, 2010)
קואורדינטות 39°00′N 80°30′W / 39°N 80.5°W / 39; -80.5
אזור זמן UTC -5
www.wv.gov

לחצו כדי להקטין חזרה

רוד איילנדוושינגטון די. סי.מייןניו המפשיירורמונטמסצ'וסטסקונטיקטניו יורקפנסילבניהדלאוורניו ג'רזימרילנדוירג'יניהוירג'יניה המערביתאוהיואינדיאנהקרוליינה הצפוניתקנטקיטנסיקרוליינה הדרומיתג'ורג'יהפלורידהאלבמהמיסיסיפימישיגןויסקונסיןאילינוילואיזיאנהארקנסומיזוריאיווהמינסוטהדקוטה הצפוניתדקוטה הדרומיתנברסקהקנזסאוקלהומהטקססניו מקסיקוקולורדוויומינגמונטנהאיידהויוטהאריזונהנבדהוושינגטוןאורגוןקליפורניהקובהקנדהאיי בהאמהאיי טרקס וקייקוסמקסיקו
(למפת וירג'יניה המערבית רגילה)
 
פרקרסבורג
פרקרסבורג
מורגנטאון
מורגנטאון
וילינג
וילינג
בקלי
בקלי
מרטינסבורג
מרטינסבורג
וירג'יניה המערבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וירג'יניה המערביתאנגלית: West Virginiaהאזנה‏) היא מדינה באזורי האפלצ'ים ומזרח ארצות הברית. המדינה ידועה בכינויה "מדינת ההרים". בירתה והעיר הגדולה ביותר בה היא צ'ארלסטון.

בתחילה הייתה וירג'יניה המערבית חלק ממדינת וירג'יניה, אך בשל תמיכת המדינה בעבדות והצטרפותה לקונפדרציית המדינות של אמריקה במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, החליטו המחוזות המערביים במדינה בוועידת וילינג (Wheeling Convention), שנערכה ב-1861, להיפרד מהמדינה ולהישאר כחלק ממדינות האיחוד. המדינה החדשה הצטרפה רשמית לאיחוד ב-20 ביוני 1863.

המדינה נחשבת לחלק מדרום ארצות הברית. מיקומה וצורתה הייחודיים של המדינה גורם לכך שערים רבות הן למעשה חלק ממטרופולינים ממדינות אחרות, בהן אוהיו, פנסילבניה ווושינגטון הבירה. בנוסף ובעקבות כך, המדינה נחשבת פעמים רבות כחלק מאזורים גאוגרפיים שונים, בהם המרכז אטלנטי, הדרום העליון והמזרח דרומי.

המדינה מפורסמת בזכות ההרים שבה, גיוונה הטופוגרפי והתעשיות ההיסטוריות של חיטוב עצים ופחם. המדינה היא אחד המקומות הצפופים בעולם של קרסט, דבר שהופך אותה למוקד עבור חוקרי מערות ופעילות מדעית. בנוסף תורמות אדמות הקרסט למי התהום הקרים במדינה. ידועה במגוון אתרי בילוי בטבע, שכוללים סקי, ציד, טיפוס הרים ודיג.

העידן הקולוניאלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1671, משלחת מטעם ויליאם ברקלי (אנ'), מושל קולוניית וירג'יניה, נשלחה לחקור את האזור שהיה מכונה מפלי קנווה (על שם שבט הילידים באזור), סביבות האזור שכיום ידוע כגלן פריס בדרום-מרכז המדינה. בעשורים שלאחר מכן משלחות חוקרים מטעם קולוניית וירג'יניה הגיעו גם אל האזורים שהם כיום צפון מזרח המדינה. בנוסף להם, גם חוקרים גרמניים מהאזור שעתיד להיות מדינת פנסילבניה חקר את האזור הצפון מזרחי שקרוב לנהר הפוטומק.

עוד בשנת 1661, מלך אנגליה, צ'ארלס השני, הקצה את השטח שבין נהר הפוטומק לנהר הרפהנוק (אנ') להקמת קולוניה חדשה. ההקצאה הפכה למעשית רק בשנת 1746, עם הגעת אנגלים לאזור שתחמו אותו. לרוע מזלם, הם גילו כי בסביבות האזור כבר נמצאים מתיישבים גרמנים. בין 1751 ל-1752 יצאה משלחת מטעם חברת אוהיו (חברה של תושבי וירג'יניה שיצאה ליישב את האזור שעתיד להיות מדינת אוהיו) לחקור את השטח צפונית לאזור המיושב, עד לנהר האוהיו, על מנת להקים קולוניה נוספת (14 במספרה) שתיקרא "ונדליה" ותכלול את השטח שעתיד להיות מערב וירג'יניה, יחד עם שטח קטן בדרום מערב פנסילבניה ומזרח קנטקי. התוכנית ירדה מהפרק בשל התנגדות קשה של שבטי הילידים המקומיים מלחמות הרצופות אליהן נקלע האזור (מלחמת הצרפתים והאינדיאנים ומלחמת העצמאות האמריקנית).

וירג'יניה המאוחדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירג'יניה הייתה מדינה ייחודית בנוף האמריקני, כשהיא מאופיינת בהבדלים רבים בין חלקיה. אוכלוסיית המדינה הייתה מאוד מגוונת, כשתושבי וירג'יניה הוותיקים יושבים בעיקר בדרום ומזרח המדינה, ובחלקה המערבי יושבים מהגרים גרמנים, סקוטים ואחרים ממדינות צפוניות יותר. בנוסף לכך, בשל הטופוגרפיה ההררית הייחודית של האזור המערבי לא התאפשרה עבודה חקלאית טיפוסית לשמה נדרשו עבדים, לכן העבדות הייתה פחות משתלמת לתושבי האזור. גם המעבר בין החלקים היה קשה בשל ההרים. עוד במהלך המהפכה האמריקנית קמה תנועה להקמת מדינה בשם "וסטסילבניה" במערב המדינה, תוכניות שלא יצאו לפועל.

הפיצול מווירג'יניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריצ'מונד, בירת וירג'יניה, ב-17 באפריל 1861, 49 צירים מהמקומות שעתידים להיכלל בווירג'יניה המערבית, הצביעו על ההחלטה להיפרד מארצות הברית, כחלק מבית הנבחרים של וירג'יניה, כש-30 הצביעו נגד, 17 בעד ו-2 נמנעו. כמעט מיד לאחר מכן, הוחלט באספה המונית בעיר קלרקסבורג (Clarksburg), על כך שכל מחוז מצפון מערב המדינה ישלח נציגים לוועידה בווילינג (Wheeling) ב-13 במאי אותה שנה. בוועידה נכחו 425 נציגים מ-25 מחוזות, כשיותר משליש מהם מצפון מערב המדינה. בוועידה הדעות היו חלוקות בדבר הפיצול מווירג'יניה - היו שגרסו כי עליהם להתפצל מיד מהמדינה, והיו שגרסו כי עליהם לחכות עד שהחלטת היפרדות וירג'יניה מארצות הברית תאושרר, אחרת הדבר ייחשב כמרד כנגד ארצות הברית. בסופו של דבר הוחלט שאם החלטת ההיפרדות מארצות הברית תאושרר, תכונס ועידה נוספת ביוני.

ב-23 במאי אושררה במשאל עם ההיפרדות מארצות הברית ברוב גדול, כשלעומת המדינה כולה רוב גדול מהתושבים במערב המדינה התנגדו למהלך. ועידת וילינג כונסה פעם נוספת ב-11 ביוני, ונפתחה בהכרזה שמאחר והאסיפה בה נקבעה ההיפרדות כונסה ללא הסכמת העם, כל פעולותיה "חלולות", ושכל תומכיה היו צריכים לעזוב את משרדיהם. עם זאת, ועידת וילינג עצמה, והנציגים שלקחו בה חלק, לא קיבלו את הסכמת הציבור לפעולותיהם. ב-19 ביוני קבעה חוקקה הוועדה את הארגון מחדש של הממשלה. הרשות המחוקקת של המדינה כללה כ-103 אנשים, כ-33 מתוכם נבחרו לפני כן לאספה הכללית של וירג'יניה. שאר האנשים נבחרו בדרכים לא-דרכים החל מפגישות המוניות למינויים עצמאיים. למחרת, הפוליטיקאי פרנסיס ה. פיירפונט הוסמך למושל המדינה, והוועידה ננעלה. בשל כך נוצר מצב שהמדינה וירג'יניה נשלטה על ידי שתי ממשלות ושני מושלים, כשממשלה אחת הושבעה לארצות הברית, והאחרת לקונפדרציית המדינות של אמריקה.

ב-20 באוגוסט התכנסה ועידת וילינג מחדש וקראה לעריכת משאל עם בעניין ההתפצלות והקמת וירג'יניה המערבית. ב-24 באוקטובר התקיים המשאל, בו כ-18 אלף איש הצביעו בעד הפיצול ורק 780 נגד. מהימנות המשאל מוטלת בספק בשל מספר סיבות: צבא האיחוד כבש את האזור (כחלק ממלחמת האזרחים האמריקנית) וחייליו היו מוצבים בו ומנעו מאנשים בעלי סימפתיה לקונפדרציה מלהצביע (כך קרה שרק רבע מהמצביעים המורשים במחוז אוהיו הצביעו בפועל), חיילים הצביעו פעמים רבות על אף שלא היו תושבי המדינה (כך נטען שבמחוז המפשייר רק 39 מתוך 195 מצביעים היו מצביעים מורשים), ואף בחלקים נרחבים לא התקיימו הצבעות כלל.

ב-13 במאי הממשלה החדשה אישרה סופית את הפיצול. המדינה החדשה ביקשה מהקונגרס להצטרף לאיחוד, וב-31 בדצמבר 1862 אישר נשיא ארצות הברית, אברהם לינקולן, את הצטרפות המדינה בחקיקה, בתנאי שהיא תוציא בהדרגתיות את העבדות מחוקתה. בזמן שרבים הרגישו שצירופה של וירג'יניה המערבית כמדינה אינו חוקי ואינו חוקתי. בתגובה טען לינקולן ש"הגוף שהסכים לצירופה של וירג'יניה המערבית הוא הרשות המחוקקת של וירג'יניה", ושצירופה היה הולם וחוקתי.

במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית עצמה המדינה סבלה פחות באופן יחסי. לאחר שבתחילת המלחמה, בקיץ 1861, פסגת המדינה נכבשה על ידי צבא האיחוד, שליטתו לא התערערה לכל אורכה, למעט ניסיון פריצה באותה שנה על ידי הגנרל רוברט א. לי. עם זאת, המחוזות במזרח המדינה סבלו יותר, כשהשליטה בהם מתחלפת בין צבאות האיחוד והקונפדרציה מספר פעמים.

לאחר מלחמת האזרחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך תקופת השיקום ומספר עשורים אחריה, וירג'יניה ווירג'יניה המערבית התווכחו בעניין חלוקת החובות של וירג'יניה המאוחדת, ששימשו בעיקר לבניית תשתיות מהן נהנו שתי המדינות, בהן כבישים ותעלות. לאחר שווירג'יניה שילמה כשני שלישים מהחובות, הדבר הובא בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנת 1915, שם נקבע הסכום הסופי שעל וירג'יניה המערבית לשלם, סכום אותו היא שילמה סופית בשנת 1939.

לאחר תקופת השיקום, וירג'יניה המערבית הייתה המדינה שהרוויחה הכי הרבה ממשאביה, בהם סוגי מינרלים שונים שאת חלקם מכרה לשימוש הממשל הפדרלי של ארצות הברית. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 רווחי המדינה אף גדלו עם מציאת האספלט ששימש את תעשיית ארצות הברית כולה ואת ציי העולם. בנוסף לכך, וירג'יניה המערבית הפכה לספקית פחם מרכזית.

וירג'יניה המערבית ממוקמת באזור הרי האפלצ'ים, במזרח ארצות הברית וגובלת בפנסילבניה בצפון, במרילנד בצפון–מזרח, בווירג'יניה במזרח ובדרום, בקנטקי בדרום–מערב ובאוהיו במערב.

ממשל ופוליטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המחוקקים של וירג'יניה המערבית מורכב משני בתים:

  • סנאט – 34 מושבים – 2 נציגים מכל מחוז בחירה לקדנציה של 4 שנים כל אחד, לא חופפים.
  • בית נבחרים – 100 מושבים – נציג מכל מחוז בחירה, כאשר מחוז בחירה עבור בית נבחרים זה חולק כך שבכל מחוז שמאית מאוכלוסיית המדינה, כ-17,500 איש בערך.

נכון לשנת 2021, למפלגה הרפובליקנית יש רוב בשני הבתים.

המושל, הוא המושל וראש הרשות המבצעת של המדינה. עליו מוטלת החובה לאכוף את חוקי המדינה והסמכות לאשר או להטיל וטו על הצעות חוק שהועברו בבית המחוקקים של וירג'יניה המערבית, לכנס את בית המחוקקים בכל עת. הוא נבחר אחת לארבע שנים ביום הבחירות לנשיאות ארצות הברית, הוא מושבע במהלך ינואר שלאחר מכן.

על המושל יש הגבלה של 2 קדנציות רצופות, אך יכול לשוב להיבחר כמה פעמים שרוצה, כל עוד חלה הגבלה זו.

עד בחירות 2022, המדינה שלחה 3 נציגים לבית הנבחרים של ארצות הברית. נכון ל-2019 שלושת נציגים אלו הם מהמפלגה הרפובליקנית.

החל מבחירות 2022, בעקבות מפקד האוכלוסין של ארצות הברית ושינוי גבולות המחוזות, פחת מספר מחוזות הבחירה הפדרליים במדינה מ-3 ל-2 והמדינה, מבחירות אלה ועד 2030, לכל הפחות, תשלח 2 נציגים לבית הנבחרים של ארצות הברית.

שני הסנאטורים מהמדינה הם הדמוקרט ג'ו מנצ'ין והרפובליקנית שלי מור קפיטו.

וירג'יניה המערבית נחשבת למדינה הענייה ביותר בארצות הברית, עם שיעור עוני של 19%, בהשוואה לשיעור העוני הלאומי של ארצות הברית העומד על כ-13%.[1]

תעשיית הפחם, שעליה הסתמכה כלכלת המדינה בעבר, חוותה ירידה של כ-40% בייצוא בשנת 2013 לבדה.[2] שיעור צמיחת השכר לאזרח ממוצע במערב וירג'יניה הוא הנמוך ביותר בארצות הברית ועומד על כ-1.5%.

בחלוקה על פי מוצא אתני, קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר בווירג'יניה המערבית היא צאצאי הגרמנים, המהווים 18.1% מכלל התושבים. הקבוצה השנייה היא האירים (14.4%), ולאחריהם אמריקאים (12.5%) ואנגלים (11.1%). אלו המציינים כי מוצאם הוא "אמריקאי" הם בעיקרם ממוצא אנגלי, אך שורשיהם נטועים בצפון אמריקה זמן רב, ובמקרים מסוימים עוד מן המאה ה-17 וראשית הקולוניות הבריטיות באמריקה.

קבוצות דתיות בווירג'יניה המערבית[3]
נוצרים
פרוטסטנטים אוונגליסטים 39%
פרוטסטנטים אחרים 31%
קתולים 6%
מורמונים 2%
דתות אחרות
יהודים 1%
מוסלמים 1%
אחר 2%
חסרי סיווג דתי 18%
קבוצות גזעיות בווירג'יניה המערבית[4]
לבנים לא-היספאנים 93.2%
שחורים 3.4%
היספאנים 1.2%
אסייתים 0.7%
אמריקאים ילידים 0.2%
מעורב 1.5%
קבוצות מוצא אתני בווירג'יניה המערבית[5]
גרמנים 18.1%
אירים 14.4%
אמריקאים 12.5%
אנגלים 11.1%
איטלקים 4.6%
הולנדים 2.4%
סקוטים 2.3%
סקוטים-אירים 2.1%
צרפתים 1.8%
שפות מדוברות בווירג'יניה המערבית[5]
אנגלית 97.8%
ספרדית 1%
אחר 1.2%

הערים הגדולות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת צפיפות האוכלוסין של מדינת וירג'יניה המערבית
הערים הגדולות בווירג'יניה המערבית (נתוני 2013)[6]
דירוג שם העיר אוכלוסייה חלק ממטרופולין
1 צ'ארלסטון 50,404 צ'ארלסטון
2 הנטינגטון 48,807 הנטינגטון-אשלנד
3 מורגנטאון (אנ') 31,073 מורגנטאון
4 פארקרסבורג (אנ') 30,981
5 וילינג 27,790 וילינג
המטרופולינים הגדולים בווירג'יניה המערבית (נתוני 2014)[7]
דירוג שם המטרופולין אוכלוסייה מיקום
1 הנטינגטון-אשלנד 363,325 מערב וירג'יניה המערבית
2 צ'ארלסטון 222,878 דרום וירג'יניה המערבית
3 וילינג 145,205 מרכז וירג'יניה המערבית
4 מורגנטאון 137,251 צפון וירג'יניה המערבית

סמלי המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמלי מדינת וירג'יניה המערבית
דגל סמל מוטו כינוי
דגל וירג'יניה המערבית
Flag of West Virginia
סמל וירג'יניה המערבית
Seal of West Virginia
"אנשי ההרים תמיד חופשיים"
"Mountaineers"
"מדינת ההר; כמעט גן עדן"
"Mountain State; Almost Heaven"
עץ פרח ציפור חיה
אדר הסוכר
Sugar Maple
רודודנדרון
Rhododendron
קרדינל צפוני
Northern cardinal
דוב שחור אמריקני
American black bear

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ SAIPE, www.census.gov
  2. ^ Foreign Trade Division U. S. Census Bureau, State Exports from West Virginia, census.gov (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 13.2.2024)
  3. ^ "West Virginia", Religious Landscape Study, Pew Research Center
  4. ^ "U.S. Census Bureau Data". U.S. Census Bureau. 2010. Retrieved 2011-07-13.(הקישור אינו פעיל, 9.11.2019)
  5. ^ 1 2 American FactFinder - Results
  6. ^ "Annual Estimates of the Resident Population: April 1, 2010 to July 1, 2013". United States Census Bureau. Retrieved 6 September 2014.(הקישור אינו פעיל, 9.11.2019)
  7. ^ "Table 1. Annual Estimates of the Population of Metropolitan and Micropolitan Statistical Areas: April 1, 2010 to July 1, 2014" (CSV). 2014 Population Estimates. United States Census Bureau, Population Division. March 2015. Retrieved March 26, 2015.