מסר תת-ספי
מסר תת-סִפּי (באנגלית: Subliminal message) הוא אות או מסר שנועד לחדור אל תודעתו של אדם, מבלי שאותו אדם יהיה מודע לחדירת המסר. מקרים טיפוסיים של מסר תת-ספי הם כאלו בהם האות או המסר - למשל, בדמות צליל או תמונה - מוצגים לזמן קצר, כך שקולט המסר אינו מודע לכך שהם נראים או נשמעים, אך אלו עדיין חודרים אל מוחו. השפעתו של מסר תת-ספי עשויה להיות חזקה במיוחד, שכן הנחשף לו אינו יכול להגיב, להתמודד או להתנגד באופן מודע למסר המועבר.
טענה שגורה ונפוצה היא שמסרים תת-סיפיים משמשים באורח שגרה בפרסום ולמטרות תעמולה, לדוגמה בתשדירי בחירות של מפלגות. תאוריות קונספירציה רבות גורסות כי מסרים תת-ספיים שהועברו בניסויים הצליחו לחולל השפעה ולהביא את הנחשפים למסרים לפעולות בהתאם לגירויים הקצרים אליהם נחשפו. עד היום, עם זאת, לא נמצאו עדויות לכך שמסר תת-ספי אכן יכול להשפיע על בחירות ספציפיות של הנחשפים להם. עם זאת, נמצאה תמיכה מחקרית מסוימת להשפעות מוכללות וקצרות טווח עם חשיפה למסרים תת-ספיים. הדוגמה הבולטת ביותר היא של חשיפה של משתתפים בניסוי לסמלים לאומיים. בניסוי שערכו חסין ואחרים בישראל התגלה כי חשיפה לדגל ישראל גרמה לדעותיהם של הנבדקים להפוך מתונות יותר בהשוואה לדעותיהם הקודמות.[1] מחקר שערכו קרטר, חסין ופרגוסון בארצות הברית העלה כי נבדקים אמריקנים נטו להזדהות גדולה יותר עם המערכת ועם ערכים אמריקניים אחרי חשיפה תת-ספית לסמלים אמריקניים מובהקים.[2] מגמות דומות של נטייה למרכז בעקבות חשיפה למסרים תת-ספיים נתקבלה גם במחקרים שעסקו בתחומים אחרים, כמו הערכה אישית או יחס לאנשים אחרים.[3]
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימוש במסרים תת-הכרתיים לשם פרסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקרה הידוע ביותר הממחיש את הטענה של שימוש במסרים תת-הכרתיים לשם פרסום, וזה המקושר ביותר לתאוריות הקונספירציה, היה במחקרו של ג'יימס מקדונלד ויקארי. במחקר אשר נערך בקולנוע בניו ג'רזי, הוקרנו במהלך הסרט מסרים תת-ספים אשר הופיעו כל חמש שניות בקטעים באורך 1/3000 שנייה (הרבה פחות ממה שאדם יכול לקלוט באופן מודע) המעבירים שהוצגו הם: "שתו קוקה-קולה" ו"אכלו פופקורן". לטענת החוקר, ממצאי מחקר הראו כי עקב המסרים הללו הייתה עלייה משמעותית במכירת הקוקה-קולה והפופקורן באותו אולם קולנוע. אך ניסויו של ויקארי היה הונאה: ויקארי הודה מאוחר יותר שבדה את תוצאות הניסוי מלבו. בדיקות חוזרות לא העלו שום השפעה של המסרים אצל צופי קולנוע. למרות הוכחה זו, החשש ממסר תת-ספי והתפשטות גרסאות אגדה אורבנית על ניסויו של ויקארי הובילו את ארצות הברית בשנת 1974 לאסור פרסום תת-ספי.[4]
השפעה של חשיפה לפרצופים שמחים/כועסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים האחרונות גובר העניין המחקרי בתחום השפעתם של מסרים תת-הכרתיים. מחקרים מצביעים על כך שחשיפה למסרים תת-הכרתיים מעוררת תגובות רגשיות בסיסיות עם השלכות שיפוטיות ופיזיולוגיות.
בשנת 2005 פורסם מחקר שבו נערכו שני ניסויים אשר בדקו האם חשיפה לפרצופים שמחים או כועסים, משנה את התוצאה של הגירוי המטרים, ולבסוף נבדק האם ייתכן מצב שבו עוררות רגשית תשפיע על ההתנהגות מבלי שתעשה באופן מודע. הניסוי הראשון כלל 39 סטודנטים (M=22). ממצאי המחקר הראו כי הבעות פנים משנות את כמות הצריכה והשפעתן תלויה ברלוונטיות מצב המוטיבציה. כמות המזיגה והשתייה של המשתתפים הצמאים לאחר שנחשפו לפרצופים שמחים הייתה גדולה יותר בהשוואה לכמות המזיגה והשתייה לאחר שנחשפו לפרצופים כועסים. למרות שינויים אלה בהתנהגות, משתתפים צמאים לא דיווחו על שינוי במצב הסובייקטיבי, גם כאשר מצב רוחם הוערך מיד לאחר חשיפתם לפרצופים.
הניסוי השני כלל 29 סטודנטים (M=20). מטרת המחקר הייתה להעריך מחדש את ההשפעה של חשיפה לפרצופים בעלי הבעות פנים כועסות או שמחות על דירוג משקאות. בניגוד לניסוי הראשון, במשימת המשקאות, המשתתפים לא מזגו את המשקה בעצמם אלא במקום זאת קבלו כמות קטנה וקבועה של המשקה שמספיקה ללגימה אחת. משום שהמשתתפים לא היו צריכים למזוג לעצמם את המשקה, הם לגמו מן המשקה מיד לאחר ההכנה. החידוש הנוסף במחקר הוא דירוג החוויה הרגשית של הנבדקים לאחר שתיית המשקה באמצעות דירוג 20 תכונות בסקאלה של 1 עד 5.
שני הניסויים מצביעים על כך שחשיפה לפרצופים שמחים או כועסים משפיעה על כמות הצריכה וערכו של המוצר בעיני הנבדקים מבלי להשפיע על הרגשות שלהם באופן מודע. בניסוי הראשון נראה כי חשיפה לפרצופים השפיעה על כמות מזיגת ושתיית המשקה אצל המשתתפים הצמאים. בשני הניסויים ניתן לראות כי החשיפה לפרצופים לא הובילה לשינוי דירוגם של המשתתפים הצמאים את הפרמטרים; מצב רוח, עוררות או עשרים ממדים אחרים של חוויה רגשית, גם כאשר מצב הרוח נמדד מיד לאחר חשיפתם לפרצופים.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרסום תת-ספי - פירוט על האגדה האורבנית באתר Snopes
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ran R. Hassin, Melissa J. Ferguson, Daniella Shidlovski and Tamar Gross, Subliminal exposure to national flags affects political thought and behavior, PNAS. בניסוי הייתה, ככל הנראה, בעיה מתודית, שכן יותר מ-20 אחוז מהנבדקים היו מודעים במידה כזו או אחרת למסר התת-ספי, שהיה אמור להיות סמוי.
- ^ http://cornellpsych.org/people/travis/materials/Carter-Hassin-Ferguson-Implicit%20Nationalism%20as%20System%20Justification.pdf Implicit American Nationalism as Implicit System Justification
- ^ Thomas Mussweiler, Katja Rüter and Kai Epstude, The man who wasn't there: Subliminal social comparison standards influence self-evaluation וגם Ap Dijksterhuis, Pamela K. Smith, Affective habituation: Subliminal exposure to extreme stimuli decreases their extremity
- ^ Anthony R. Pratkanis, The Cargo-Cult Science of Subliminal Persuasion
- ^ Winkielman P., Berridge K. C., & Wilbarger J. L. (2005) Unconscious affective reactions to masked happy versus angry faces influence consumption behavior and judgments of value. Personality and Social Psychology Bulletin 31, 121–135.